דמיאן מארלי בן 36, אותו גיל בו אביו בוב מארלי מת ממחלת הסרטן, עוד לפני שדמיאן היה בן שלוש. ואולם ההיכרות הקצרה עם האב, יחד עם גנים מלאי כישרון וסביבה שטיפחה אותו לאמונות הראסטפארי ולאהבת מוזיקה, הספיקה לו כדי להפוך למוזיקאי פורץ דרך בז'אנר בעצמו. בדומה לכמה וכמה מ-12 אחיו, דמיאן הוא אמן רגאיי שעלה על הבמה לראשונה בגיל 13 ולא עצר מאז. אך גם בין האחים לבית מארלי, דמיאן מצליח להתבלט בבחירות המוזיקליות שלו. ביצירה שלו, דמיאן שילב כמה וכמה סגנונות לצד הרגאיי, ביניהם הדאנסהול הג'מייקני, ראפ ואפילו דאבסטפ. בקרוב הוא יוציא אלבום חדש, ואפילו הוא לא יודע אילו ערבובים יוולדו במסגרתו.
אך לפני האלבום החדש, דמיאן ייצא לסיבוב הופעות בכל אירופה, אחריו גם בארה"ב, ועוד לפני כן יעשה ביקור ראשון בציון ויופיע ב-24.6 על במת האמפי פארק בראשון לציון. ההופעה בישראל אמנם לא מופיעה ברשימת ההופעות הקרובות (והרבות) של דמיאן בעמוד הפייסבוק שלו, אבל אפשר להבין אותו לאור הפניות הרבות שאמנים מקבלים ממבקשי חרם על ישראל. "קיבלתי כמה פניות שביקשו שלא אגיע", הוא מעיד, "אך הסיבות של אלו שמבקשים ממני לא להגיע לשם הן בדיוק אותן סיבות שגורמות לי לרצות להגיע".
למה בחרת להגיע לישראל דווקא עכשיו?
"עניינים לוגיסטיים בעיקר, יש לנו סיבוב הופעות באירופה שמתחיל ביוני והסתדר שנגיע לישראל לפני. אני לא כל כך אוהב לעזוב את המשפחה שלי להרבה זמן, אז חיכיתי שיהיו לי הופעות בצד הזה של העולם כדי להגיע להופעה בישראל".
אתה הולך לבקר באתרים מיוחדים כלשהם בזמן הביקור?
"כן, אם יהיה לנו זמן אני ארצה לבקר במקומות שונים. אין לנו הרבה זמן, אחרי כן אנחנו נוסעים להופעה באיטליה. אז זה תלוי מה יהיה לוח הזמנים שלי כשאגיע".
היית מכנה את עצמך "זמר מחאה"?
"לא ממש. אני שר על הרבה נושאים, ואני נוגע גם במחאה, אבל אני לא ממש זמר מחאה. יש הרבה דברים שמשפיעים עליי, ואני מנסה לשקף את זה ביצירה שלי. אני מנסה להעביר מסרים של שלום, של תקשורת, מסרים של בניית גשרים ופריצת מחסומים שונים, מחסומי תרבויות ומחסומי שפה, מחסומי מעמדות. גשרים פותחים דרך לאנשים אינדיבידואליים מעל למחסומים כאלה, והמוזיקה יכולה להוות גשר כזה. אני זמר ראסטה, ראסטה מאן ויש דברים מסוימים שאנחנו מאמינים בהם, ערכים שעוברים במשפחה שלי. וזה עובר במוזיקה שלנו".
במובן הזה, אתה מרגיש שאתה ממשיך דרכו של אביך, בוב מארלי?
"אני לא רואה את זה ככה, אני חושב על זה רק כששואלים אותי את השאלה הזו. אני יוצר מוזיקה כי אני אוהב מוזיקה, ואני מעריץ גדול של המוזיקה של אבא שלי, אני מסתכל עליו בהערצה וזה טבעי לכל בן. אז במובן הזה היצירה שלי היא מאוד טבעית. ההשוואה אל אבא שלי היא הגיונית אבל אני לא מסתכל על עצמי ככה, אנחנו אנשים נפרדים".
אתה מגיע לישראל, עם כל הצדדים ההיסטוריים וגם המטען הפוליטי שלה. לאחרונה הרבה אמנים ביטלו הופעות בארץ בגלל המטען הזה, איך אתה מרגיש בנושא?
"ובכן, אני מרגיש שאני מגיע כדי ללמוד בעצמי. יש כל כך הרבה מידע באינטרנט על המקום הזה, שאתה כבר לא יודע מה נכון או לא נכון. ואתה לא יודע איך אתה מרגיש כלפי משהו לפני שפגשת אותו בעצמך. אז אני רוצה להגיע לישראל וללמוד מה האמת בעצמי, ולהבין מה אני מרגיש שם בעצמי. וחוץ מזה, אלו הדברים שהמוזיקה שלי נועדה להתמודד איתם. אלו הדברים שאתה צריך ללכת ולראות איך אפשר לאהוב אותם, איך אפשר להתאחד. ישראל מעוררת מחלוקות רבות בעולם כרגע, וזו בדיוק הסיבה שהמוזיקה מהסוג הזה צריכה להגיע לשם. האנושות צריכה אהבה אחת, כדי להביא לשיוויון לכולנו. אהבה אחת לכל בני האנושות. והמוזיקה מהסוג הזה מטיפה לאהבה, לכן אנחנו צריכים להגיע למקומות כמו ישראל".
קיבלת פניות ממעריצים שקראו לחרם?
"כן, קיבלנו פניות כאלה מאנשים שלא רוצים שנגיע לישראל. לכל אחד יש את הדעה שלו, ואני מכבד את זה, אבל אני רוצה לקבל את ההזדמנות להגיע ולגבש דעה בעצמי. אז כמו שאמרתי קודם, אני רוצה להגיע ולראות במו עיניי. בעצם הסיבות שלפיהן אנשים לא רוצים שאני אגיע לישראל, הן באמת הסיבות למה אני צריך להגיע. אם אני אגיע זה יכול לפתוח עיניים, ולהוביל שינוי כלשהו".
בימים האחרונים היו התקפות על ישראל מעזה. איך תגיב אם תהיה מלחמה בסמוך לתאריך ההופעה שלך כאן?
"יש מלחמה כרגע? יש התקפות על ישראל ממש עכשיו?"
כן, טפטופים.
"אם יהיו עניינים בזמן שאני שם, אני אתפלל. אני אתפלל ואשמור במחשבתי ובליבי תקווה שלא יהיו בעיות".
היו לך הרבה שיתופי פעולה בעבר שהפכו אותך לאמן פורץ דרך בתחומך. מה אתה מתכנן בהמשך?
"אני עובד כרגע על אלבום הסולו הבא שלי. אנחנו עובדים לפני הכל על המוזיקה עצמה, ועדיין לא תכננו את שיתופי הפעולה. אני עובד עם הלהקה שלי, יוצר איתם את הבסיס, וגם עם האחים שלי, עם אחי ג'וליאן. אנחנו עדיין בודקים לאן נלך".
אז זה פרויקט משפחתי. אילו ז'אנרים מוזיקליים מעניין אותך לשלב הפעם?
"אני לא ממש יודע, אנחנו עובדים על זה עכשיו וזה מאוד תלוי בהרגשה. אנחנו צריכים לדעת מה תהיה האווירה של המוזיקה שאנחנו יוצרים כדי לדעת מה לשלב בה, כך שכרגע אפילו אני לא יודע מה יצוץ. מה שיקרה בהמשך הוא לא צפוי, זו הפתעה אפילו עבורי".
מי האמנים שהשפיעו על המוזיקה שלך, מעבר לאביך?
"אני שומע הרבה מוזיקה, הרבה דאנסהול משנות ה-80 וה-90 מג'מייקה כמו שאבא ראנקס, סופרקאט. אני מעריץ גדול של נטורל קול, וריי צ'רלס, אני אוהב גם את שאגי. ואני אוהב היפ הופ, זה התפתח אצלי לאורך השנים. אני אוהב המון מוזיקה, אמא שלי היתה משמיעה הרבה מוזיקה בבית, הכרתי המון בזכותה".
אתה מתרגש לקראת מקומות נוספים שתופיעו בהם בקרוב?
"כן, כל היעדים. אנחנו אוהבים לנגן, אנחנו אוהבים להופיע, ואנחנו אוהבים להגיע לקהל שאוהב את המוזיקה שלנו. אחרי ישראל נגיע לבלגיה, לאיטליה, לכל אירופה. ואחרי כן נשתתף בסיבוב הופעות גדול של אמני רגאיי באמריקה, לשימור המסורת של הרגאיי עם אחיי ואיתי. זה משהו שאני מאוד מצפה לו. אני מצפה להכל".
למה אתה מצפה מהקהל הישראלי?
"שמענו שבישראל שמאוד אוהבים אותנו ומצפים לנו, אז אני מחכה לזה. מרגש אותי לדעת את זה".
יש לך מסר להעביר לו עד למועד ההופעה?"
"One Love!"
דמיאן מארלי יופיע בישראל ב-24 ביוני, באמפי פארק שבראשון לציון. תוכלו לרכוש כרטיסים להופעה בלינק.