חן אהרוני מוציא סינגל בינלאומי חדש בשם "Love Suicide", סינגל שני מתוך אי.פי באנגלית שייקרא "Crazy" על שם הסינגל הראשון מתוכו. ב-EP יהיו ארבעה שירים, עליהם עבד חן אהרוני עם יוצרים כמו תמיר גרינברג, ניצן קייקוב ורובי פאייר, שהפיק את השיר החדש והלחין אותו עם אהרוני, למילים של דולב רם.
"כשאני שר את השיר הזה הוא מחזיר אותי לקשרים שמשאירים סימן שלא עוזב אותך, צלקות שנשארות לך, כשאתה נשאר שבור ומנסה לאחות את השברים. לכן אני מאוד מחובר אליו", אומר אהרוני. "כולנו עוברים דברים בחיים, אבל אני אדם שכל דבר קטן נוגע בו. זה גם קשרים זוגיים וגם לאו דווקא אהבה, גם ברמת המקצוע והחיים. אני מתבגר וסוחב דברים מהעבר. יש המקום שמרגיש את הרגש זורם לך בתוך הגוף והוא חזק. היום אני בן 24, שונה ממי שהייתי לפני שלוש שנים. אני רואה מה שהזמן עשה, ואין מה לעשות, הזמן משנה אנשים".
-גלי עטרי שרה ש"המלחמה משנה אנשים".
"כשהתחילה הלחימה רציתי להוציא את השיר החדש, לכן רציתי שייגמר כבר, ברמה הילדותית. אבל כשהבנתי שזה נהיה רציני, הדחקת המציאות עברה וזה התחיל לגעת לי בלב. אני שומע סיפורים, חוקר ומחטט בחיים של אנשים שמעניינים אותי. נכנסתי לפייסבוקים של הרוגים מהמלחמה להכיר פנים ואישיות ולגלות את העולם שלהם, והיו מלא קטעים של בכי. ואני לא מכיר את האיש. או כשאני פוגש פצועים שלא מכיר, בוכה, ועצוב, ומנסה לעודד ולשמח. הופעתי מול חיילים פצועים וניסיתי להראות שיאללה זה עוד מעט נגמר ונחזור לשגרה. היה קשה להאמין שזה נמשך חודש שלם. חייבים להמשיך לשמוח. במותם צייו לנו את החיים, כלומר חייבים להמשיך לחיות בשבילם".
-ואתה ממשיך אותם עם האי.פי החדש.
"הוא ייצא בהפצה באייטיונז כאן בארץ ואחר כך תפוצה בכל העולם. במאי נסעתי ללונדון לחודש, הייתי בפגישות עם מנהלים ויחצנים ועשיתי הופעות אקוסטיות בכל רחבי לונדון. הופעתי בברים מקומיים עם גרסאות אקוסטיות לשירים שלי וקאברים, וגם הופעתי בניו יורק ולוס אנג'לס. היה שם קהל שלא מכיר אותי ולא שמע אותי, ועבר טרנספורמציה מולי תוך כדי ההופעה. היה מדהים לראות את מה שעובר עליהם, חוויה מטורפת. נחשפתי למוזיקה בגיל 17 ב'כוכב נולד' ובארץ מכירים אותי. שם היה מצב שקהל מגלה אותי מאפס. זו חוויה מדהימה, למדתי על עצמי וראיתי איך המוזיקה מנצחת והאמונה שלי בעצמי עולה, כי ראיתי איך הם קולטים ומעריכים אותי כבר אחרי כמה דקות הופעה".
-חיממת את הזמרת AME.
"כן, ההיא ששרה עם דיוק דומונט את "need you 100" שהיה מקום ראשון בבריטניה, והם היו מועמדים עליו לגראמי. חיממתי אותה בהופעה אחת, היא נדלקה עלי, ומאחת זה המשיך הלאה. אלה היו הופעות מול קהל שצריך להשאיר אתו דלוק באחת בלילה וחוויתי חוויה שלא הכרתי קודם. אני עדיין בקשר איתה, מדברים, זה מגניב".
-איך התחושה בהופעות אקוסטיות?
"הן היו בשבילי ערוץ נסיוני וחדשני. לפעמים אתה עושה מה שמצפים ממך כי אתה כאילו קלישאה של עצמך. אז קצת הרגשתי על אוטומט והייתי חייב לשנות. מהפקות פופ הלכתי להופיע בקפה ביאליק על במה קטנטנה ומילאתי אותו כמה פעמים. התגובות טובות, כי אנשים שומעים את השירים כמו שהם, בלי הפקה, והשירים טובים. בסוף יוצא משהו נורא כיפי".
ומה הדבר הבא?
"אחרי הוצאת האי.פי אמשיך להופיע בחו"ל. האלבום האחרון שלי בעברית יצא בסוף 2012. הקהל מתגעגע לדברים שלי בעברית. גם מבחינת הגיל והקרייב בגוף אני רוצה כרגע את האנגלית, אבל יש לי כבר חזון וקו לאלבום בעברית, עם דברים חדשים שעוד לא עשיתי. אחרי שאסיים את האי.פי, בשנה הקרובה אכנס לתהליך של אלבום בעברית".