לא שזה פוטר אותנו מאחריות לאורך כל השנה, אבל טוב שיש יום מוגדר בשנה שבו אפשר לבקש סליחה. לבחון את עצמנו ואת דרכנו בצורה מרוכזת, מסודרת וממוקדת ולשגר את המסקנות לתוך חלון ההזדמנויות הממלכתי. כמו בכל דת, גם ביהדות מנהגים ומאפיינים רבים הנהוגים בחגים מבוססים בעצם על רציונאל חברתי, קהילתי. אם בזדון, אם במודע ואם בתום לב- חשוב וטוב להתנצל כשצריך.
חשבון נפש זה נושא מורכב ואישי, ויש מיליון (ספרתי) סוגי פגיעות הדורשות סליחה: בין אדם לחברו, לבן/בת זוגו, למשפחתו, לעצמו ועד לאל הרלוונטי בו הוא מאמין. הקצב התזזיתי והסטנדרטים הערכיים של החיים המודרניים מזמנים לנו אינספור הזדמנויות ועילות לפגוע ולהיפגע, לפעמים אפילו בלי לשים לב, ולרוב כל מה שצריך כדי ליישר את ההדורים ולמנוע חיכוכים זאת התנצלות. פשוטה, כנה, קולעת.
מוזיקה יכולה בהחלט לעזור לנו לעבור בשלום את תהליך בקשת הסליחה. אתם מוזמנים לדוג לכם את הדרך המתאימה ולשלוח שירכם על פני המים בהתאם לצורך ולתרחיש. והנה כמה עצות מוזיקליות:
דויד פרץ - ניסיתי ונכשלתי
הבסיס לכל חשבון נפש הוא ההכרה הראשונית בטעות. מכאן הכל מתחיל, ובלי זה האקט הוא פשוט ריק מתוכן. השיר של היוצר הבאר-שבעי המוערך הזה מדגים איך הודאה בטעות יכולה להתבצע בשלוות נפש ובאופן מפוכח. לפעמים צריך לעצור, לפקוח עיניים ולהסיק מסקנות. אמנם המסקנה הספציפית של פרץ קצת פסימית, אבל הבנתם את הרעיון.
Johnny cash – if you could read my mind
הביצוע היפהפה הזה ממרום שנותיו וחוכמתו של קאש הקשיש נועד ללמד אותנו לקח חשוב: אסור לנחש, צריך לדבר. הרבה פעמים אנשים פוגעים ונפגעים רק כי הניחו הנחות במקום לתקשר. כי הניחו שהצד השני מבין שזה לא בכוונה, שלא לזה התכוונתי. אם אפשר היה לקרוא מחשבות כל זה לא היה קורה שר קאש. אבל אי אפשר, ואת זה אנחנו לפעמים שוכחים קצת בקלות. ואז הנזק נעשה.
אסף אמדורסקי - ביחד
למקרה שלא השתכנעתם, הנה עוד המחשת צורך. אמדורסקי משתמש בניסיון החיים שלו כדי להראות לנו, שוב, מה יכול לקרות וכמה קל לעשות נזק. השיר מתוך אלבומו החדש מלמד אותנו, לטעמי, כמה חשוב לא לתת לדברים להצטבר, בטח לא לטינה וכמה חשוב לסלוח. אחרת כל הדברים הטובים מתגמדים, והרעים תופסים נפח.
יהודה פוליקר – דברים שרציתי לומר
הרבה פעמים פשוט לא מצליח לנו. הרבה פעמים הכוונות לחלוטין טובות- ועדיין זה קורה, משהו משתבש. אחד השירים העבריים היפים ביותר שנכתבו מדבר בעצם על פרופורציות. כולם טועים, לרוב מתוך כוונה טובה, אבל חשוב לזכור שהכוונה טובה ואם מעל לכל זה יש אהבה אז בכלל. עם המסר הזה בראש קל הרבה יותר לקבל מעידות של אחרים, לא?
Chicago – hard to say I'm sorry
בלדת אייטיז אימתנית, משיריי הסליחות האולטימטיביים. טעיתי. זה לא מגיע לך. אני אפצה. מגיע לך רק טוב. זה אני שדפוק - פשוט קצת קשה לי לייצר את המילה ההיא. ממש כמו קינוח אפקטיבי, לפעמים מכת סוכר פשוט עושה את העבודה.
Engelbert hamperdinck – I apologize
נישאר לרגע בתחום הסכרין היעיל. אחרי שתסיימו לקרוא שוב את השם המשונה של מלך הרומנטיקה של העשורים 60-80 אתם מוזמנים להיסחף לממתק החרטה האוניברסלי הזה. תבוסתנות ג'נטלמנית במיטבה, התנצלות מקיפה וכוללת שכמו בפוליסת ביטוח טובה מכסה את כל התרחישים האפשריים.
Nirvana – all apologies
בואו נאזן קצת עכשיו. בערך. בכל זאת, לא לכולם מתאים להפוך לממרח ג'לי בזמן שהם מתנצלים. קוביין ז"ל לקח את זה לקיצוניות השנייה עם טקסט שככל שקוראים אותו יותר כך נראה יותר ויותר שהוא מלא ציניות לגביי כל נושא האשמה והחרטה. "טוב, בסדר, הכל עליי, אני אשם בהכל". יחד עם זאת, כמו בהרבה שירים של נירוונה, אפשר לפרש את השיר הזה גם ככנות עמוקה וכבקשת סליחה מעט מסורבלת אך חביבה, בעיקר לאור העטיפה המלודית שבביצוע האנפלגד הידוע.
Todd rundgren - can we still be friends
אז התחבטה נפשנו, לקחנו את האחריות, ירקנו את הקרביים ולבסוף הצלחנו להוציא מהפה את המילים הנחוצות והנכונות. לא פשוט, אין ספק. מה נשאר לעשות? עכשיו האחריות עוברת אל הצד- זה שאמור לסלוח. זה חלק לא זניח בכלל של המשוואה, אפילו קריטי. לעמוד מול אדם המתפתל כדי להתנצל ולהגיב ברשעות או התנשאות על אף כנותו ומאמציו זה דבר שאין לעשות. גם על מנת לקבל סליחה ולמחול יש צורך בגדלות נפש, ויש שיאמרו לא פחותה. אז כשמישהו קרוב יותר או פחות בא לבקש סליחה על מעשיו ראוי שנדע להעריך את מה שכרוך בכך. השיר הזה עוזר.
