הזמרת שני זמיר, 26, מוציאה שתי גרסאות באנגלית בלבד ללהיט "Forever", איתו התמודדה בקדם אירוויזיון, גרסה "רגילה" וגרסת רמיקס מועדונים. שבועיים ימים אחרי שהקהל בבית העניק לה את מירב הנקודות בגמר הקדם אירוויזיון ואילו השופטים העניקו את הניצחון למורן מזור, שתייצג את ישראל באירוויזיון בשבדיה, זמיר נשמעת עדיין מאוכזת מאוד מהתוצאות, אבל משלימה עם ההפסד שלה.
"קיבלתי את המקום הראשון מבחינת הקהל", היא אומרת. מצד אחד זו תחושה מדהימה כי קיבלתי את אהבת הקהל שהיא ממש לא מובנת מאליה. מצד שני התאכזבתי שלא זכיתי. יצאתי מהקדם אירוויזיון בתחושה שאני מאוד מאוכזבת. זו היתה משאלה אישית שלי לייצג את ישראל באירוויזיון מאז שהייתי ילדה קטנה".
-היו לאנשים טענות כלפי הצבעת השופטים, גם לך?
"הקהל שבחר בי הציף אותי בתגובות אחרי הקדם אירוויזיון. אנשים שהצביעו לי כעסו, אמרו איך זה ייתכן. הם היו מאוד מאוכזבים שקיבלתי אפס נקודות מהשופטים. כשיצאתי מהגמר הייתי מבולבלת, הרגשתי שנתתי הופעה טובה יותר מבחצי הגמר והאמת שאני לא יודעת להגיד מה קרה לשופטים. אין לי תשובה למה קיבלתי מהשופטים אפס נקודות. ההרגשה שלי היתה שמבחינתם כאילו עליתי, נופפתי לשלום והלכתי. השופטים דירגו 9 שירים ואני היחידה שלא דורגה. דווקא אני, שהקהל בחר בי, השופטים נתנו לי אפס נקודות".
-אם זה היה רק בחירת הקהל את היית נוסעת לייצג אותנו באירוויזיון.
"נכון. אתה צודק. כשהייתי ב'גרין רום' עם הצוות שלי והרקדנים החזקנו ידיים. אנחנו שומעים הצבעות קהל ופתאום רואים שאנחנו ראשונים. קפצתי מאושר שקיבלתי אהבה כל כך גדולה. אבל מה לעשות שלא באתי מתוכנית ריאליטי".
-כלומר אם מורן מזור לא היתה מ"אייל גולן קורא לך" היית מנצחת אותה?
"למה 'אם'? ניצחתי אותה למרות שלא הייתי בריאליטי. אנשים הלכו לפי מה שהם אהבו. קוראים לי למפגשי מעריצים, מחבקים אותי מכל כיוון, מחכים למוזיקה חדשה ממני. אני עונה לכולם ומחבקת את הקהל החדש הזה שלי. אנשים באו לבחור בי וגילו אותי, מצאתי לעצמי קהל חדש לגמרי שנחשפתי אליו".
-את חושבת שהקהל הצביע עבורך כי חיפשו זמרת יותר ייצוגית, חשבו שאת נראית יותר טוב ממנה?
"תודה רבה על המחמאה, אבל בסוף אתה רואה שלא שולחים אותי. קיבלתי את אהבת הקהל שרצו לראות אותי בשבדיה, ואותי השופטים לא בחרו. צריך לזכור שהקונספט של אירוויזיון מצריך רמת חשיבה אחרת מבחינת אסתטיקה על במה, איך היא נראית ונשמעת, איך הכריזמה, איך התנועה. היום מגיעים לשם הסופר פרפורמרים הכי הכי טובים".
-אז איך את מסכמת את החווייה?
"למרות האכזבה האישית שלי החוויה היתה אדירה, ההפקה היתה מדהימה. אני רוצה מאוד להודות לרשות השידור, לערוץ הראשון ולהפקת הקדם אירוויזיון בראשות המפיקה טלי אשכולי, שעשו לדעתי עבודה מדהימה. התחרות היתה חווייה בלתי נשכחת שנתנה לי הזדמנות כזו גדולה. מבחינתי זו פריצת דרך, רגע שחיכיתי לו הרבה שנים. עם אהבת הקהל אני ממשיכה הלאה ורואה מפה רק חיובי. אני מאחלת הצלחה למורן מזור שהיא זמרת מקסימה ונהדרת. תמיד בבית כל המשפחה מחזיקים אצבעות לישראל בתחרות ונמשיך גם השנה".
-הוצאת השיר באנגלית בלבד זה פתח לקריירה בחו"ל?
"בהחלט. יצירה באנגלית נותנת עוד אופציות. עם הגרסאות האלה אני מכוונת לחו"ל ועובדת על אלבום באנגלית שמכוון לשם. השאיפה שלי חוץ מהאלבום באנגלית היא להוציא חומרים כאן בארץ ולנצל מומנטום מדהים של הקהל, הזדמנות אדירה. זה לא מובן מאליו שיש לך כזו אהבת קהל. התחברו אלי ובקרוב אוציא גם שירים בעברית. שיר ראשון חדש ייצא מיד אחרי החגים".
-את בת 26 ושרה כבר עשרים שנה.
"נכון, אני לא פנים חדשות בתעשייה. אני מופיעה על במות מגיל 6, בגיל 11 בפסטיגל, אחר כך בבראבו. הוצאתי חמישה סינגלים מגיל 17 ועד היום. השיר 'ארץ החלומות' התנגן ברדיו כשהייתי חיילת ושוש עטרי ז"ל דיברה עלי בלי סוף הייתי במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' ב-2005. גם האזוריות השמיעו אותי. אני זמרת אופרה במקור. הופעתי עם התזמורת הקאמרית, למדתי שנתיים ברימון. בשנה האחרונה חייתי בלוס אנג'לס והופעתי באירועי התרמה לישראל, הופעתי ביום העצמאות לקהילה היהודית באורלנדו. אני שגרירה, גאה בעם ובמדינה, יש לי תמיד צמרמורת ודמעות בעיניים לדבר על ישראל".
-אבל לא היית בלהקה צבאית.
"לא עברתי אודישנים ללהקה צבאית. זה צבט לי בלב. אמרתי שאני באה ממשפחה שחשוב לשרת בה. חזרתי לקצין מיון ואמרתי שאני רוצה לקבל תפקיד הכי משמעותי שאוכל לתרום למדינה. עשיתי משהו מעבר למוזיקה וזה היה חשוב לי. הייתי בצבא בתפקיד מהותי וחשוב והייתי גם בצבא קבע. אני באה ממשפחה שורשית וציונית. יש לי אח קצין בחיל האוויר, דוד שלי היה קצין תותחנים ראשי, תת אלוף דודו סוויסה. אצלנו כולם קרביים ויוצאי צבא גדולים, ככה חונכנו".
-ואת עדיין חולמת לייצג את ישראל.
"בוודאי. אני מופיעה היום בעולם ויש לי מה לספר. יש לי ביד את החוויה הזו. אני בת 26 ויש לי מה לומר, להיות מעין דוברת של ישראל, ואני עוד אעשה את זה, חכה ותראה".