להקת האלטרנטיב-רוק הבריטית האגדית "The Jesus and Mary Chain" תגיע לישראל לראשונה ותופיע בסוף השבוע (חמישי ושישי) במועדון בארבי בתל אביב. בהרכב של "ג'יזס אנד מרי צ'יין" מככבים האחים הסולן ג'ים ריד והגיטריסט וויליאם ריד, ולצדם הגיטריסט ג'ון מור, פיל קינג (מלהקת LUSH) על הבס ובריאן יאנג (מ-The Posies) על התופים.
ג'ים ריד, נביא האלטרנטיב מגלזגו, יצר יחד עם אחיו וויליאם שורה של אלבומים גדולים, שהשפיעו החל מאמצע שנות ה-80' על שני דורות לפחות של להקות ויוצרי רוק אלטרנטיבי. רבים רואים בריד גורו של מוזיקת שוליים, אומץ יצירתי וחופש להיות ללכת בדרך היצירתית שלו, מבלי להתחשב במבקרים ובטעם הקהל. בהתאם לכך, "ג'יזס אנד מרי צ'יין" נחשבת ללהקה חשובה ומשפיעה, למרות שלא הצליחה בגדול.
על קו הטלפון ממישיגן נשמע ריד נינוח, רהוט, מיושב בדעתו, עם אותה רוח פאנק ורוקנ'רול מפורסמת ועם המבטא הסקוטי המפורסם לא פחות. הוא שמח לשמוע שהרבה להקות ישראליות, יוצרים כמו יהלי סובול וחמי רודנר וזמרות כמו נינט טייב, סיפרו שהושפעו מ"דה ג'יזוס אנד מרי צ'יין". "זה נעים, זה מספק", הוא אומר. "חשוב שאנשים שומעים מה שעשינו ואוהבים את מה שעשינו. בעבר זו אולי לא היתה הכוונה שלנו, אבל עם השנים נחמד ללמד אחרים, צעירים, לעשות מה שעשינו, ולא צריך לתת שיעורים בגיטרה".
-במה לדעתך השפעתם הכי הרבה?
"בהתכוונתות שלנו. תמיד לקחנו צ'אנסים, לא הלכנו על הצד בטוח, הלכנו לפעמים נגד חברות התקליטים, עשינו תקליטים שרצינו לעשות וזה מה ש'קול' בנו. צריך להיות נאמן לעצמך ולקוות שיבינו מה שאתה עושה".
-מהיכן באה המוטיבציה שלך לעשות מוזיקה כשהתחלת?
"גדלנו על מוזיקה, באנו מעולם מוזיקלי. באנו מגלאם-רוק של הסבנטיז והרעיון של הפאנק שלט אז, שלא צריך שיעורי גיטרה, רק רעיון טוב, לא צריך לדעת לנגן. הרעיון של הפאנק הוביל אותנו. באנו לעשות רעש לזמן מה. השנים עברו ולא היו לנו עבודות, לא היו לנו עתיד. לא ידענו מה לעשות, אז אמרנו שנעשה את זה. הקמנו להקה בהתחלה, כי לא היה מה לעשות, לא ידענו לנגן. הרבה אנשים ראו שיש לנו את האומץ לנגן בלי שידענו. היתה לנו אמונה וגישה שהיכו בשוק את הקהל".
-אתה מרגיש שהשארתם שריטה על ההיסטוריה של המוזיקה?
"עשינו משהו כזה, אני לא יודע מה יישאר. אנחנו רק מנגנים, ויש אנשים אשומרים ששינינו את חייהם. 27 שנה אחרי, יש שירים שלנו שעוד אוהבים אותם. אני חושב שעשינו שינוי, הזזנו קצת את המכונה. אבל 20 שנה מהיום אני לא יודע אם יאזינו לנו".
-מי החברים בהרכב הנוכחי של הלהקה?
"הליינ אפ השתנה הרבה. יש לנו את ג'ון מור בגיטרה שניגן איתנו בקואצ'לה ב- 2007, בראיין יאנג בתופים ובסיסט טוב .זה קצת שונה. זה לא כמו בשנת 1985, אבל אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים, לא אומרים לנו מה לעשות. בשנות ה-80' וה-90' היה הרבה לחץ מחברות התקליטים. רצו שנעשה סיבובי הופעות ותמיד צריך להתפשר איתם. הפשרה היתה לצאת לטורים שלא רצינו לצאת אליהם".
-למה?
"כי היה דיל איתם שנעשה אלבומים ונקדם אותם. לא רצינו לצאת להופעות גדולות והיחסים שלנו עם אותם לייבלים היו מעורערים. בסיבוה ההופעות שבו הלהקה התפרקה שנאנו אחד את השני וזה מה שפירק אותנו. הטור באמריקה היה הדבר הכי גרוע. היינו צריכים לקחת הפסקה אחד מהשני. במקום זה נתקענו באוטובוס אחד בתחת של השני וזה לא עבד טוב".
-גם עכשיו אתם אחרי סיבוב ארוך באמריקה, איך היה ?
"היה טוב, הרבה עבודה קשה, הרבה מאוד הופעות, שלושה שבועות רצופים עם יומיים הפסקה. ושוב נסענו באוטובוס, אבל יותר טוב ממה שהיה לנו בעבר. בגדול הלך טוב, הרבה מאוד הופעות היו סולד אאוט. ניגנו טוב, הקהל היה מאוד נלהב. זה טוב שיש קהל צעיר שבא לראות אותנו בהופעה לא רק מבוגרים, אלא גם ילדים שלא נולדו כשהתחלנו, זה יפה. היו כמה הופעות יוצאות דופן שבהן הרגשתי שמעולם לא ניגנו טוב יותר. בהופעה השניה, לא זוכר איפה היא היתה, אולי בבוסטון, חשבנו שזה ממש טוב".
-הופעתם עם איגי פופ באותו הפסטיבל.
"כן, היינו בפסטיבל RIOT בשיקגו עם איגי פופ והסטוג'ס. צפינו במופע של איגי מצדי הבמה. זה היה מדהים. הערב, אחרי הופעה בקליבלנד ננגן ב'גרנד רפידס', מישיגן, ואז נמשיך להופעה האחרונה בארה"ב, בלקסינגטון, קנטאקי - בירת הסוסים של אמריקה, ומשם אליכם".
-אמרו לכם לא לבוא אלינו? היו איומים?
"אמרו לנו לא לבוא. האמת שמעניין אותי לדעת אם גם פלסטינים יכולים לקנות כרטיס להופעות שלנו בישראל".
-צריך לבדוק את זה.
"כל הזמן משווים את ישראל לדרום אפריקה. אני לא חושב שזה ככה. אם הייתי חושב ככה לא הייתי בא. אני מבין שהרבה מעריצים רוצים שנבוא אליכם וזה מה שחשוב. העולם הוא מקום מזויין. אני לא אוהב את ממשלת ישראל, אבל אני מופיע לאנשים בישראל, לא לממשלה. עקרונית, אני מופיע למעריצים, לא לממשלות. הופענו בסין ואמריקה ששם אוהבים אותנו ואלה שתי ממשלות שאני ממש לא אוהב. אז לא משנה לי מי הממשלה. האנשים בישראל לא אשמים שהממשלה שלהם מתייחסת ככה לפלסטינים. אנחנו באים להופיע לישראלים".
-איך אתם בוחרים את השירים להופעה, מה תנגנו בישראל?
"אנחנו עושים סט שאנחנו די תקועים איתו, של מיטב השירים מכל הזמנים והוא עובד ממש טוב. אנחנו עושים אותו כבר 3-4 חודשים ברציפות. אולי נשנה אותו טיפה בשביל ישראל, נראה כבר. אנחנו בדרך כלל מנגנים לפי מה שהקהל אוהב, לפחות מנסים".
-אתם נוהגים לארח זמרות בהופעות שלכם, יש סיכוי שתארחו זמרת ישראלית?
"יש כמה רעיונות אבל אנחנו לא יודעים את מי נביא, לא יודע לגבי זה. טוב שיש זמרת שתשיר איתנו. גם אם זה רק אני זה עובד, למרות שעדיף עם זמרת"
-מה אתה אוהב במוזיקה של היום, מה אתה שומע בבית?
"אני לא מאזין ללהקות חדשות. לא רוצה לפגוע בלהקות צעירות, אבל אם אתה מאזין מספיק זמן אתה אולי מוצא משהו. אנחנו יצאנו כשהיה מצב אחר. קשה לי לשמוע צעירים. המתופף שלנו מקשיב לצעירים. היה חשוב לי להאזין בצעירותי, היום פחות".