ג'ק קאסדי, חבר קרוב של ג'ימי הנדריקס המנוח, נחשב לאחד מהבסיסטים המשפיעים והנערצים ביותר בהיסטוריית הרוק, כנגן בולט ב"ג'פרסון איירפליין" האגדית וגם אחריה. הוא שילב לתוך הרוק הסיקסטיזי אלמנטים ג'אזיים, פסיכדליים, בלוזיים והשפעות הודיות, הופיע עם הנדריקס במהלך 1968 וניגן באלבום המופתי "Electric Ladyland" מאותה שנה. השיא שלו עם הנדריקס נרשם ב-“Voodoo Child”, השיא שלו עם ה"איירפליין" נחשב הקטע "The Ballad of You and Me and Pooneil", שבכל הופעה נשמע אחרת.
השבוע הוא כאן בארץ (רביעי, 22.12, רידינג 3 בנמל תל אביב), עם הרכב הבלוז-רוק הותיק "הוט טונה", הפועל משנת 1969, אותו הוא מוביל עם הגיטריסט יורמה קאוקונן, שיחגוג בהופעה יום הולדת 70 וביקש במיוחד להופיע בישראל ביום זה, היות והוא ואשתו התגיירו בשנים האחרונות ולבתם המאומצת אף קראו "ישראל".
"יש מידה מסוימת של מודעות למצב בישראל אבל אני לא מפחד"
"זו פעם ראשונה שלנו בארץ הקודש וכולנו מתרגשים, במיוחד כמובן יורמה", אומר קאסדי. "שמעתי שזה מקום נהדר ושהאנשים אנרגטיים וחמים. אין לנו הרבה ציפיות מכם, רק רוצים לבוא ולנגן בכיף הכי גדול, זה תמיד נפלא שיש לך את האפשרות לנגן לאנשים ולהגיע אליהם".
-לא מפחדים לבוא?
"יש מידה מסוימת של מודעות למצב בישראל אבל אני לא מפחד. הרבה אנשים בלוס אנג'לס אומרים שזה מקום נהדר ואני שם את זה בפרספקטיבה הנכונה, לא נותן לזה לשלוט בי. דיאנה אשתי ואני נבוא כמה ימים לפני כדי לקלוט את הווייב. כנראה שנרצה לצפות בכמה הופכות בעצמנו וכבר נשאל אנשים לאן ללכת ומה לעשות".
-מה השתנה אצלכם?
"אנחנו עדיין עושים מה שאנחנו יודעים הכי טוב - מנגנים לאנשים. מה שהשתנה זה תנאי הטיסה והתקשורת למוזיקאים שמנגנים. חוץ מזה הכל אותו דבר - במה, קהל, והרוקנ'רול".
בשנת 1996 נכנסו קאסדי קאוקונן יחד עם הג'פרסון איירפלין, להיכל התהילה של הרוק'נרול. קאסדי מנסה להסביר מה הפך אותם לקלאסיקה. "זו שאלה טובה. מנקודת המבט שלי אנחנו רוצים להיות כנים ולשקף תמיד מה שקורה היום, בכל תקופה. אנחנו עדיין מציגים את עצמנו היום לקהל והוא בוחר בנו בעצמו. אנחנו לא נוסטלגיים, אבל יוצרים קשר בין מה שהיה נוח לאנשים לאהוב בעידן ההוא ועד למעריצים צעירים של היום. חשוב לזכור שהמוזיקה מגיעה ראשונה ואחריה כל השאר".
-עד כמה הסמים השפיעו על המוזיקה שלכם?
"תמיד היו סמים, בכל השנים של הרוק. גם היום. אין להם תפקיד כיום בחיים או במוזיקה שלנו, אבל בעבר הם כן שיחקו תפקיד, היום כבר לא. המוזיקה היא כיום המרכז של הקיום שלי, וגם המשפחה. יורמה ואני מנגנים יחד 53 שנה. ראינו המון דברים באים והולכים, העידן הפסיכדלי היה רק שבע שנים והמוזיקה שלנו הרבה יותר רחבה לא קשורה רק לשם".
"הנדריקס? היתה לי הזדמנות אדירה לחלוק את המוזיקה איתו ואני גאה בזה"
-איך אתה מסביר את התשוקה של כל כך הרבה אנשים לסיקסטיז.
"אני מבין את זה וגאה להיות חלק מזה. זה חלק מההיסטוריה של התרבות והמוזיקה בעולם. זה מעניין לדבר על זה ואנחנו תמיד שמחים ורוצים לנגן את זה".
-מתגעגע לג'ימי הנדריקס?
"הייתי חבר שלו ושל מיץ' מיטשל. הוא היה מוזיקאי גדול ונתן לי לנגן באחד מאלבומיו המונומנטאליים. זה היה זמן גדול יחד, הזדמנות אדירה לחלוק את המוזיקה איתו ואני גאה בזה. אני מתגעגע אליו. כל מי שהוא כזה מוכשר ומת כל כך מהר זה טראגי. הכישרון שלו המשיך לזרום בעולם והחוכמה שלו הגיעה להרבה אנשים. יש הרבה מוזיקאים שהייתי רוצה לשמוע אותם היום אבל הם מתו".
-מה יהיה במופע?
"אנחנו מנגנים הרבה סוגים של מוזיקה, דוגמאות מכל הקריירה, ויש גם דברים חדשים. תאמין או לא, אבל בנובמבר אנחנו מקליטים אלבום חדש לגמרי, אז נגן גם קטעים חדשים. אנחנו מצפים לתת מופע ארוך ככל שיתנו לנו. ננגן שני סטים ארוכים, אם יתנו לנו. יש לנו מוזיקאים גדולים איתנו - בארי מיטרהוף במנדולינה וסקוטר וויינר תופים, הקהל יאהב את זה, תהיה בטוח".
"שמח שאני מזוהה עם נגינת בס משמעותית"
-אתה נחשב לבסיסט גדול.
"אני גאה לשמש דוגמה לאחרים. אני עצמי מאזין להרבה סגנונות של נגינה ואני נדהם מכמה כישרון יש בעולם הזה. אם אני יכול להיות מזוהה עם נגינת בס משמעותית אז אני מאוד שמח. אבל קשה לי להיות אובייקטיבי כלפי עצמי. הכי חשוב לנו להישאר מעניינים, רלוונטיים, ויטאליים. את האספקטים ההיסטוריים אני משאיר לאחרים".
-יש מוזיקאי שממשיך אתכם כיום?
"שאלה מעניינת. אני לא מוצא מישהו ספציפי, אבל יש המון צעירים טובים שאני מאזין להם. אני שומע המון סוגים של מוזיקה ואני מקווה שמישהו לוקח מאיתנו רעיונות. למרות שזה לא חייב להיות ככה, לא חייתב להיות המשכיות אלא החלפת רעיונות".