_i.jpg "אדר אבישר בלהקת חלום קוסמי (צילום: באדיבות אדר אבישר)")
השנה היא 1974, אחרי מלחמת יום הכיפורים. להקת "כוורת" בשיאה, "תמוז" בחיתוליה. הלהקות הצבאיות מחד ו"להקות הקצב" של רמלה ורחוב המסגר מאידך - במגמת ירידה. חבורות של תיכוניסטים מתגבשות ברחובות תל אביב, במסיבות ימי שישי, במועדונים קטנים, מנגנות, ומקימות דור חדש של להקות, דוגמת "זינג'לה", ששואפות להישמע כמו הרוק-המתקדם ("פרוגרסיב רוק") שכובש את הנוער מעבר לים, בעיקר בבריטניה. אשר ביטנסקי ושאול גרוסברד מקיימים את מועדון הרוק בתאטרון בית לסין, ונותנים ללהקות במה להופיע עליה. בהמשך יפתח שוקי וייס את מועדון "קולנוע דן", שגם על בימתו יופיעו רבים.
אחת מאותן להקות היא להקת "חלום קוסמי", בה חברים האורגניסט אדר אבישר (אז שכטר), הפסנתרן ונגן הסינטיסייזר יוסי מר-חיים, נגן הסינטיסייזר דני ווב, המתופף גיל לדין (אז שומרון) והגיטריסט ברי סחרוף. 40 שנה אחר כך, מוצא אדר אבישר אוסף תמונות וגזרי עיתונים מאותה התקופה, ומעלה אותם לדף פייסבוק מיוחד. גלים של נוסטלגיה מתעוררים בקרב חובבי ההיסטוריה של הרוק הישראלי, ואבישר שמח להיזכר בימים היפים ההם.
_g.jpg "אדר אבישר בלהקת חלום קוסמי (צילום: באדיבות אדר אבישר)")
"'חלום קוסמי' היתה קיימת שנתיים-שלוש", הוא נזכר. בהתחלה הייתי ב'קוסמוס' עם הגיטריסט יוסי לוי והמתופף גיל לדין ואז ההמשך היה ב'חלום קוסמי', שהתגבשה כבר בסוף 73' בימים שאחרי מלחמת יום כיפור. לשיא שלנו הגענו ב-75', עם הופעה ב'בית לסין' שהקלטה ועד היום יואב קוטנר משדר בגלי צה"ל.
-איך התגבש הצליל שלכם?
"היינו שלושה קלידנים, עם אורגן, סינטיסייזרים, דברים שעד אז לא עשו בארץ. ראיתי את 'דיפ פרפל' ב-69' מופיעים עם תזמורת קלאסית ורציתי גם. אני זוכר שברוב חוצפתי, בגיל 17, צלצלתי בדלת של יוסי מר-חיים, שהיה מבקר מוזיקה ומוזיקאי רציני עם רקע בג'אז, ואמרתי לו שיש לי יצירה לתזמורת קלאסית. ובאנו אליו לפגישה. אני זוכר שהוא קטל אותנו בעיתון וכתב שזה יומרני מדי, ובאותו יום הוא הצטרף ללהקה. הקלידן השלישי היה דני ווב, שעבד באולפן 'קולינור' שבו הקליטו 'זינג'ל'ה' והיו לו הרבה סינתיסייזרים".
-וברי סחרוף?
"לאבא של ברי היתה חנות אופטיקה במרכז תל אביב והוא ביקש שנעשה אודישן לבן שלו. אמרנו לו שיבוא בשבוע הבא. הוא התעקש, ברי בא לנגן, והצטרף אלינו עם הגיטרה. ככה התחילה להקת 'חלום קוסמי'. בהמשך ברי גם היה שר, למרות שרוב החומר שלנו היה אינסטרומנטלי והוא לא חשב שהוא יכול לשיר. בהרכב השני ניגנו איתנו משה מורד, שהיה קריין ברדיו וניגן בכינור, ואיקי לוי המתופף מלהקת 'ברוש'. גם יוסי להב הצטרף. הבסיסטים התחלפו - זמי זילברג, יוסי רוזנצוייג שניגן גם עם צביקה פיק ויוסי מנחם מ'ברוש. להרכב המקורי לא היה בסיסט - ברי ואני ניגנו פדלים בהופעות, ובהקלטות ברי ניגן בס"
-מי יצר את המוזיקה?
"אני הייתי הקלידן וכתבתי את כל החומר. חוץ מהנגינה האינטסטרומנטאלית ומעט הקטעים שברי שר בהם, היינו עושים גם הופעות עם מייצג, ארתור בראון סטייל. הכל היה חדשני מאוד ודי מהפכני - הצליל, הסינטיסייזרים, הנגינה, הסאונד של ברי כגיטריסט, המיצגים. לא היו דברים כאלה לפנינו. היינו מלהקות הפרוגרסיב הראשונות בארץ".
_i.jpg "אדר אבישר בלהקת חלום קוסמי (צילום: באדיבות אדר אבישר)")
-הייתם טובים?
"היינו מעולים לדעתי. שמע, גיליתי 360 שעות הקלטה. זה המון. וקוטנר הקליט הופעות וסשנים בגלי צה"ל. אני זוכר שהיתה הופעה בהיכל התרבות, בלי מוניטורים בלי כלום, הכל מהמגברים ונהיינו חרשים בגלל זה. ברי דפק סולו של חצי שעה עם כל הפוזות. אני נפלתי על הרצפה מרוב צחוק כי החוט ניתק לו מהמגבר והוא לא שם לב".
-הייתם חלק מסצנה?
"כן, תשמע, לא היתה אז ממש טלוויזיה שדיברה לצעירים (שלא לדבר על אינטרנט), ואחרי הגל להקות של רמלה, חבר'ה צעירים חיפשו עניינים ביום שישי בעיר הגדולה, כמו שברי כתב בשיר שלו 'כמה יוסי'. המועדונים היו העניין, כמו מועדון הרוק בבית לסין ו'קולנוע דן', ששמה שוקי וייס נתן לנו במה להופיע כמה שאנחנו רוצים, רק תבקש ותקבל במה למחרת".
"והיתה גם סצנה של הופעות במתנ"סים או מקומות כמו בית המורה ובית ביכורי העיתים שארגנו ערבים ביום שישי. במקביל אלינו פעלו להקת 'כדור שלג' שהיו טובים, ו'זבוב' של רמי פורטיס ונטע וייסמן שעשו מופע משירי אלכס הארווי, וכמובן 'זינגל'ה', ובחיפה לאילן לוקאץ' היתה להקת פרוג בסצנה החיפאית. ובדיוק אז להקת 'תמוז' התחילה להתגבש וחיממה אותנו ונשמעה הרבה יותר ישראלית מאיתנו, עם שלום חנוך ואריאל זילבר. פורטיס היה מין 'רואדי' שלהם, עוזר תאורן, ושם הוא הכיר את ברי. לא נעים לי להגיד אבל הוא היה חוטף מאיתנו מכות, התייחסנו אליו לא יפה".
-מי עוד היה בסביבה שלכם?
"אני זוכר שניסו לשדך לנו את גלי עטרי להיות זמרת, אחותה יונה עטרי דחפה אותה. שמע, בניגוד להיום שכל אחד נכנס לאולפן פרטי מתי שבא לו, אז היית צריך לעבור עשרים פאבים ולהופיע כדי שיסתכלו עליך. אנשים ניגנו בלי סוף במסיבות ובבתים פרטיים. היו לנו ג'אמים והקלטות, קלפטר פתאום היה מגיע ומצטרף, חיים רומנו מהצ'רצ'ילים, מזי כהן. אנשים שבאו מהלהקות הצבאיות ותיכונים, וכולם הכירו את כולם. תל אביב אז היתה כמו מושב, משהו מאוד קטן. ולא היה את הקטע של צפונים מול דרומים. כמעט כל יום שישי היו מסיבות עם הרכבים שמנגנים. וכולם היו חברים, קטע ביצתי לטובה, אני אומר. לקחו ציודים אחד מהשני, היו מלווים מגברים, בקטע מאוד משפחתי ומפרגן".
-והתקשורת?
"התקשורת פרגנה לנו. קוטנר שכבר אז היה בגלי צה"ל לקח אותנו תחת חסותו וגם ב'קול ישראל' שידרו אותנו, אפרים טוויל. מספיק היה שכותבים עליך ב'מעריב' אייטם אחד, זה היה כמו פריים טיים ערוץ 2 היום. אני זוכר שהייתי כמה חודשים בגלי צה"ל, קוטנר בא אלי במדרגות ומכריז 'הלילה כובשים את התחנה'. מה כובשים איזה כובשים. אז קוטנר אומר: 'כל אחד יביא כמה חברים, אתה תאחד את הלהקה שלך, אני מביא טכנאי, ונעשה הקלטה כמו הביטלס, כשאף אחד לא יודע'. אתה קולט? והיו אז שם קורין אלאל וכל מיני חבר'ה. ומה מנגנים? יואב אמר שהוא משדר בפורים תוכנית חדשה, שירי פורים בסגנון רוק. אז ניגנו לו שירי פורים בגרסאות רוק. ואת ההקלטות האלה מצאתי, אבל עוד לא העליתי".
-נשמע מגניב.
"כן, זו היתה תקופה מוטרפת ויצירתית מאוד. אנשים באו לנגן. מרביתם המשיכו לכיוונים טובים. יוסי לוי גיטריסט גדול, גיל לדין למד בברקלי, ומלמד היום ברימון, ג'אזיסט רציני. יוסי מר חיים תמיד היה בטופ. ברי זה ברי. ולדעתי 'חלום קוסמי' היתה גם פוש לכיוון הסיפור של 'מינימל קומפקט', היו התפחויות, בצורה ישירה או עקיפה".
-יש סיכוי שתתאחדו?
"ב-81' התאחדנו לתקופה קצרה. ברי היה אחרי סיפור הצבא והולנד, אבל העסק התפרק. אני רוצה לאחד את הלהקה לרגל 40 שנה, וכולם בעניין חוץ מברי. למרות שבשנות ה-80' ניגנו יחד חומרים. הוא ניגן צ'לו ואורן בורלא-הדר הפיק קולות מוזרים נוסח 'גונג'. פעם ברי היה מתייצב. היום הוא קצת 'הארד טו גט'".
-ולסיכום?
"זו היתה תקופה תמימה ויפה. אנשים היו בלי אגו ופוזה. היתה סצנת רוק, אבל לא בפוזה של ה'פינגווין', שזה דור אחרינו בלהקות. היינו נטולי פוזה, עם חבורה מגובשת של מעריצים שבאו לכל הופעה ומכירים כל תו. אנשים הקליטו על טייפים, והיו מתקשרים אלי אחרי הופעה לתת הערות. היה משהו מגובש ותמים. קטע של רוקנ'רול בלי הגועל נפש. עבדנו בשביל רדיו וחשיפה בעיתון, רצינו להצליח, אבל לא בשביל כסף. תקופה מאוד רומנטית, מאוד מפרגנת. לא מזמן בהופעה של פאלמר בארץ בא אלי מישהו דתי ואומר לי 'הייתי הקלידן של להקת 'כדור שלג''. האמת שהתרגשתי".
_g.jpg "חלום קוסמי פוסטר (צילום: באדיבות אדר אבישר)")
_g.jpg "חלום קוסמי בעיתון (צילום: באדיבות אדר אבישר)")
_i.jpg "חלום קוסמי בעיתון (צילום: באדיבות אדר אבישר)")
_i.jpg "אדר אבישר בלהקת חלום קוסמי (צילום: באדיבות אדר אבישר)")
