"זו היתה טיסה מכבשית, אבל טוב להיות פה", אומר עמית דובדבני מ"אינפקטד מאשרום", שנחת בארץ ממש היום יחד עם שותפו להרכב ארז אייזן, לארבעה ימים בלבד. בדרך לארץ הם עברו שלוש שדות תעופה, ועכשיו הם בחדרים שלהם במלון, מתים לישון, לקראת אירוע פנימי של חברת "סיאט" בו יתקלטו הערב, החזרות מחר עם משינה לקראת מופע פורים ביום חמישי (8.3, ביתן 1 בגני התערוכה), כשביום שישי כבר מחכה להם הטיסה לסדרת פסטיבלי מוזיקה גדולים בדרום אפריקה.
"הכינו אותנו לחורף נוראי, אבל מזג האויר דווקא יפה, אני אוהב לנחות בארץ", אומר "דובדב", כמו שמכנים אותו המעריצים הותיקים של ההרכב. "אנחנו מופיעים גם בארץ וגם בדרום אפריקה במופע חדש, שמבוסס בגדול על חומרים מהדיסק החדש שלנו שייצא ב-8 במאי, זו למעשה רוב ההופעה היום".
"אנחנו חוזרים לאלקטרוניקה"
מהאלבום החדש של "אינפקטד" יצאו כבר שני קטעים מצליחים, עם שני קליפים מדליקים: "Pink Nightmares" ו-"U R So Fucked", שני הקטעים מושפעים מסגנון הדאב-סטפ, הז'אנר האלקטרוני שחדר בשנים האחרונות למיינסטרים יותר ויותר. "האלבומים הקודמים שלנו הלכו מאוד לרוק הכבד ולפן של להקה חיה כי אנחנו להקת לייב טובה, עכשיו אנחנו יותר חוזרים למקומות אלקטרוניים כמו דראם נ' בייס, דאב-סטפ וגליצ'-הופ", אומר דובדבני. "אנחנו יותר אלקטרוניים, עם כמה שזה מצחיק להגיד את זה על הרכב כמו אינפקטד מאשרום".
-זו השפעה של האופנה עליכם?
"לא. אני וארז חזרנו לשמוע הרבה מוזיקה אלקטרונית, יש שם דור חדש שממש מעניין אותנו. יש מלא ילדים שהולכים על קו חדש כמו סקרילקס ופורטר רובינסון. יש את רופיו בגליצ'-הופ, פנדולום בדראם נ בייס, גם זד הגרמני".
"הקהל עוזר לנו לערוך את האלבום"
-היתה החלטה מודעת שחוזרים לאלקטרוניקה?
"זה אף פעם לא ככה. כשאתה מתחיל אלבום אתה לא יודע לאן זה יילך. בא לך אז אתה עושה דאב סטפ, בא לנו אז עושים דראם נ' בייס. עושים מלא מוזיקה ובסוף עורכים. ההחלטה מה ייכנס לאלבום היא גם לפי ההפקה המוזיקלית הכללית, הסאונד הכללי, גם זה משפיע על הבחירות שלך. ויש כמובן ניסוי ותהייה בהופעות, לפי מה עובד יותר".
-כלומר הקהל עוזר לכם לערוך את האלבום.
"תמיד זה היה אצלנו ככה. יש דור חדש של קהל שאוהב יותר אלקטרוניקה. בכלל, יש דור חדש וענק של דאב-סטפ בכל העולם, שהוא לאו דווקא הקהל שבא אלינו. לאלבום תמיד נכנסים גם דברים שהם לפי הטעם שלנו וגם דברים שעבדו בניסיון של דאנס פלור. אם הקטע לא עובד על הקהל אז לא נכניס אותו. אלא אם כן זה משהו שהוא ממש בייבי שלנו, ממש אמירה אמנותית שחשובה לנו. ככה בונים את האלבום, וכמו שאמרתי יש הרבה שיקולים כמו סאונד. זו לידה שקשה כל פעם מחדש".
-הכסף היום מגיע מהופעות, השאלה היא אם יש לכם עוד כוח?
"כן, כי אנחנו מאוד אוהבים את זה. היום יותר קשה לנו כי אנחנו עם משפחות וילדים, אבל אנחנו מאוד אוהבים להיות בדרכים, ולפעמים גם לוקחים את המשפחה לדרכים. זו העבודה ואנחנו עושים את זה".
-איך נולד החיבור עם משינה?
"במהלך השנים האחרונות אנחנו משתפים פעולה עם כמה וכמה הרכבים שאהבנו בילדות, כמו ברי סחרוף ורמי פורטיס, החברים של נטאשה, היהודים, ולמשינה יש כמובן חלק גדול בפסקול הזה, אז הנה בא השיתוף פעולה".
-הוצאתם את "עתיד מתוק", איזה עוד רמיקסים מחכים לקהל בהופעה?
"'שלח לי מלאך' עומד להיות הכי מאסיבי ובהרבה פחות פרנדלי מ'עתיד מתוק'. גם הוא הוקלט בשיטת לוס אנג'לס-ישראל, שאנחנו עובדים על הקטע באולפן שלנו בארה"ב ויובל בנאי מקליט את השירה כאן בארץ.
"החזרה הראשונה שלנו עם משינה ועם כל ההרכב שלנו תהיה מחר (שלישי) לקראת ההופעה ביום חמישי. האמת שכבר כולם מוכנים. עשינו בלוס אנג'לס את המוזיקה וזה חזר כאן לארץ, הלהקה עבדה על זה, ועכשיו יש לנו יומיים של חזרות כדי להתאמן על כל התפקידים, ולסגור את כל הפינות של מה שהתחיל כשיתוף פעולה טראנס אטלנטי".
-אתם מתגעגעים לארץ?
"תמיד. אני לא אגיד שלא. מתגעגעים למשפחות, לאוכל, שהוא בפירוש הכי טוב בעולם. תמיד ישראלים בחו"ל מדברים על לחזור לארץ, ואתה אומר 'כן, בטח, אני אחזור מתישהו', אבל השנים עוברות ואנחנו כבר מלא זמן בחוץ. אתה תמיד רוצה לחזור, אבל אם זה יקרה אני לא יודע. זה לא באג'נדה שלי כל הזמן".
>> הזדמנות אחרונה: דיסק מיקסים של אינפקטד מאשרום: "מהדורה מוגבלת"