_i.jpg "ברי סחרוף רוקר חיי (צילום: רועי ברקוביץ')")
שוק ההופעות בישראל מגלגל מאות מיליוני שקלים בשנה בהופעות מקומיות ומיובאות מחו"ל. הופעות הן כיום ההכנסה העיקרית של אמנים, ומבצע "צוק איתן" שפגע קשה בתעשיית ההופעות החיות בישראל למשך כחודש, נפל על השוק בזמן הכי לא טוב מבחינתו - עיצומו של הקיץ, החופש הגדול, זמן מופעי הפארק והפסטיבלים.
התמונה שמסמלת יותר מכל את מה שקרה לתחום המופעים בחודש הזה, היא איש ההפקה שעולה לבמה באמצע ההופעה של ברי סחרוף בבריכת הסולטן בירושלים ומבקש מהקהל להתפנות הביתה כי בבירה נשמעו אזעקות, בערב הראשון של ירי הטילים למרכז הארץ. אלפי הצופים עזבו את המקום בתחושות של בלבול, אכזבה, כעס ובעיקר הלם. ומההלם הזה, שנמשך עד לרגע כתיבת שורות אלה (אחרי שהפסקת האש כבר הופרה), מנסה השוק המקומי להתאושש.
בתעשיית המוזיקה מעריכים שהנזקים לשוק ההופעות נאמדים בימים אלה בכמאה ועשרים מיליון שקלים הפסדים ישירים, והיד עוד נטויה. ההערכות מדברות על כ-200 אלף כרטיסים שבוטלו להופעות, או שלא נקנו להופעות שלא התקיימו. בעלי מועדונים מדווחים על ירידה של 30-50 אחוז במכירת כרטיסים להופעות שכן מתקיימות, ומפיקי אירועים לועדי עובדים ועיריות דיווחו על צניחה של כמעט מאה אחוזים בהפקות. ענף שנפגע פחות הוא ענף החתונות, כיוון שחלק הארי של "צוק איתן" התקיים בתקופת "שלושת השבועות" שלפני ט' באב, תקופה שבה על פי המסורת לא מקיימים חופות.
"מבול של טלפונים מאז שהתחילה הפסקת האש"
בתעשייה שמחים שצה"ל יצא מהרצועה, מלקקים את הפצעים ומקווים לחזור לשגרה כמה שיותר מהר. לא בטוח שזה אפשרי. "הבעיה היא שלא בטוח שהמצב עומד להיות יותר טוב בזמן הקרוב, אחרי המלחמה. כי גם אחרי המלחמה לא בטוח שלאנשים יהיה כסף להוציא מהכיס ולקנות כרטיסים להופעות. כל המשק נפגע כלכלית, ויחד איתו מצב הרוח. אני צופה שהמשבר יימשך לפחות עד חודש ספטמבר", אומר שאול מזרחי, בעלי מועדון "בארבי" בתל אביב, שנאלץ לספוג ביטולים של הופעות אמנים מחו"ל, כמו "בריאן ג'ונסטאון מסאקר" וקורט וייל. "גם ככה שוק ההופעות שלנו לא היה במצב כל כך טוב, הוא היה מנופח, בועתי, תחושה של ללכת בלי ולהרגיש עם, עם הופעות של שניים ושלושה אמנים בכרטיס אחד".
נועם פיינגולד מבעלי קבוצת "זאפה" דווקא מאמין בכוח הקנייה של הקהל המקומי בחודש הקרוב: "ביומיים מאז שהחלה הפסקת האש נמכרו מאות כרטיסים להופעות, כמו אביתר בנאי, מוש בן ארי, שלמה ארצי, בייחוד קהל צעיר מחפש עכשיו הופעות. היו פה כבר הרבה סיבובים בטחוניים. במדינה שלנו אחרי סבב כזה אוהבים לצאת, להתאוורר, לבלות, קצת להתפנק, כי יש תחושה שמגיע לנו אחרי כל מה שעברנו. אני מאמין שתהיה התאוששות אחרי חודש בבית, ולפני זה מונדיאל, אנשים ירצו לצאת".
"עכשיו כולם רוצים בידור", מסכימה שרית פרנקו, הבעלים של חברת "שרית הפקות", שמתמחה בהפקת אירועים לועדי עובדים, חברות מסחריות ועיריות. "חודש שלם ישבנו במשרד אני ו-15 עובדים, שילמתי להם משכורת, ולא עשינו כלום, ראינו טלוויזיה ושתינו קפה, כי כל האירועים בוטלו וכל האמנים נסעו להופיע בדרום או בבתי חולים. מאז שהוכרזה הפסקת האש עמוס פה בטירוף, הטלפונים לא מפסירים לצלצל, כולם רוצים אמנים, והתאריכים תפוסים. יש אמנים שמנסים לדחוף הופעה שלישית באותו ערב כי הביקוש גבוה. תוך שנייה השוק התאושש".
"שוק החו"ל קרס, מחזור מכירות אפס"
המכה החזקה ביותר בתקופת "צוק איתן" ניחתה כמובן על שוק הופעות הייבוא. מה שנראה על הנייר כקיץ חלומי, ואף התחיל עם ג'סטין טימברלייק, הרולינג סטטונס, הפיקסיז וסאונדגארדן, התנפץ לרסיסים כמו טיל גראד על כיפת ברזל. באופן כמעט צפוי, כמעט כל המופעים המיובאים מחו"ל לישראל בוטלו בזה אחר זה, כמו שורה של אבני דומינו, פרט להופעה של להקת "ביוהזרד" בבארבי, ולדיג'ייז שמתקליטים במועדונים קטנים. הסיבות הן לרוב ביטחוניות - חשש מהיפגעות פיזית, מירי על נתב"ג (למשל) ורק אחר כך אידיאולוגיות או כאלה שמושפעות מהדיווחים על עזה בתקשורת הזרה.
כך או כך, את רשימת הביטולים מכיר חובב המוזיקה הממוצע כמעט בעל פה - מניל יאנג והבקסטריט בויז, דרך אמריקה, קנזס ופול אנקה, פסטיבל הדאנס בכנרת, פסטיבל הגרוב בחדרה, ועד לצ'יק קוריאה ו"סירק דה סוליי". אין ז'אנר שלא נפגע, כולל האלטרנטיב, שמופיע במועדוני תל אביב. אפילו להקת המטאל הגדולה מגהדת', שהסולן שלה דייב מאסטיין התפאר ש"מי שלא מגיע לישראל הוא פחדן", ביטלה ברגע האחרון.
"שוק החו"ל קרס, נפלו פה בין מאה אלף למאה וחמישים אלף כרטיסים, המחזור העסקי של מפיקי הופעות הייבוא הפך תוך רגע לאפס, זו הסיטואציה", אומר נועם פיינגולד. "מבחינת נזק כלכלי למפיקים, אף אמן מחו"ל לא לקח את הכסף לכיס וביטל. הנזק הכלכלי הוא בכך שעשית קמפיין שיווקי ופרסומי והפסדת. גם חברות ציוד ההגברה והתאורה, האבטחה, ההסעות, משרדי כרטיסים, וכל מי שמעורב בהפקות האלה, הפסיד, אבל אלה הפסדים שמקבילים לענפים כמו מלונאות, מסעדות וברים, רוב ענפי הפנאי והבילוי מפסידים במצב כזה".
"זה פצע שמגליד, לפעמים הוא עמוק יותר, לפעמים עמוק פחות"
השאלה הגדולה היא האם גל ביטולי ההופעות המיובאות יפגע בהמשך ביכולת של ישראל להוות יעד להגעה של אמנים מחו"ל בעתיד. "המכה חזקה, וייקח עוד זמן עד שהשוק הזה יתאושש, לדעתי מספטמבר, אוקטובר, נובמבר, כבר נראה אמנים מתחילים לחזור לפה", אומר שאול מזרחי מהבארבי. המפיק אודי אפלבוים, שהביא לכאן השנה את ג'סטין טימברלייק וספג היום את הדחייה של לנה דל ריי, אומר: "למפיקים מחו"ל לא חדש מה שקורה פה. יש כאלה שאומרים לפעמים שידלגו עלינו, כי לא כדאי, אבל אם המצב יהיה רגוע שוב, אני לא חושב שלא יבואו לישראל. יהיו אולי אמנים שרואים מה קורה פה עכשיו ואולי יוותרו מראש, אבל כרגע אין השפעה על הטווח הארוך".
_i.jpg "קובי פרץ בפארק הירקון (צילום: אודי בן תורה)")
גם נועם פיינגולד מ"זאפה", שספגה את ביטול פסטיבל הגרוב בחדרה, מסכים איתו: "אותו דבר היה במרמרה ובמבצעים אחרים, במלחמת לבנון, באינתיפאדות. יהיה פה קיפאון, ואז יהיו סנוניות ראשונות וזה יתהפך. זה הלופ שחוזר על עצמו, והזיכרון של כולם, גם של האמנים מחו"ל, הוא לטווח קצר. לכן אני מאמין שבקיץ הבא כן נראה כאן הופעות גדולות. האמנים בסך הכל מתפרנסים פה כסף יפה. אז כשיורד ה'עליהום' על ישראל והלחץ הבינלאומי, הם יכולים לבוא. בכלל, לאמנים קשה לקבל ביטוח לבוא לארץ ויש כאן אחריות על ציוד בכמוית גדולות, וזה בלי קשר לפחד ש'יפלו עליהם' הפרו-פלסטינים והאירופאים. לכן ההתאוששות לוקחת זמן, אבל בסוף היא קורית. זה פצע שמגליד, לפעמים הוא עמוק יותר, לפעמים עמוק פחות".
"ככל שהתרבו ההרוגים, יותר אמנים ביטלו"
לצידן של ההופעות מחו"ל, בוטלה שורה של פסטיבלים והופעות מקומיות, חלקן בגלל שהיו אמורות להתקיים תחת כיפת השמיים במקומות כמו אמפי קיסריה, בריכת הסולטן, אמפי זאפה שוני ואמפי אשדוד, וחלקן בגלל מצב רוח של האמנים והקהל, או חוסר רצון של המפיקים לקחת אחריות על הקהל במקרה של אזעקה, כמו בהופעה של "רד בנד" בהאנגר 11 בתחילת המלחמה.
כך נוצר מצב שיש הופעות במקומות פתוחים ויחסית מרוחקים מעזה, כמו שוני וקיסריה, שבהן חלק מהמופעים בוטלו וחלק התקיימו. "זה עניין של תחושות, בעיקר", אומר גורם בתעשייה שמבקש לא להיחשף. "כוכבת כמו ריטה, שהיתה אמורה להשיק בקיסריה את המופע '20 שנה לאלבום 'אהבה גדולה', דחתה את ההופעה למוצאי שבת הקרובה, בגלל שלא רצתה לסכן את הקהל שיצטרך לנסוע עד קיסריה בפקקים ולצאת משם בפקקים. מעבר לזה, להשיק מופע מושקע באווירה של מלחמה, זה לא כיף".
"גם יהודה פוליקר דחה את המופע בקיסריה, ולעומתם שלומי שבת כן הופיע שם", מזכיר גורם אחר בשוק, "אבל יש פתרונות, הנה, אביב גפן העביר את המופע מקיסריה להיכל התרבותהממוגן בתל אביב. עברי לידר, דודו טסה, שלמה ארצי ומירי מסיקה (רשימה חלקית) הופיעו באמפי שוני, שגם הוא נמצא בטווח הטילים, תחת כיפת השמיים, אם יש אישור מפיקוד העורף, אז אין בדברים האלה חוקים, כל אמן וכל מפיק נוהג לפי רגשותיו. ברור גם לכולם מי דחה קצת בגלל המצב ומי ביטל לגמרי בגלל מכירות כרטיסים חלשות".
"אין שום בעיה עם זה שילכו לראות הופעה של שלומי שבת בקיסריה כדי לברוח לרגע מהמלחמה", אומר מפיק בתעשיית המופעים, "אבל העובדה היא שככל שהתרבו ההרוגים מקרב חיילי צה"ל, יותר ויותר אמנים ביטלו. זמרים כמו אייל גולן וקובי פרץ, שמרגישים מחוברים לקהל גדול ולתחושות שלו, דחו הופעות גדולות בבריכת הסולטן, באשדוד ובעוד מקומות, בגלל האווירה. הרי אייל גולן היה יכול להופיע באמפי קרית מוצקין, אבל למי יש חשק לרקוד ולשיר כשבבוקר נהרגו בעזה חמישה או שבעה חיילים". מי ש"פיצה" לפחות חלק מהקהל שלו על ביטול שכזה הוא שלמה ארצי, שאמש (חמישי) הופיע במועדון זאפה הרצליה, והזמין למופע תושבים מחבל אשכול, שם היה אמור להופיע אתמול, אך נאלץ לספוג ביטול כואב.
"אנשים פחדו להשאיר את הילדים לבד בבית באזעקה"
"היה חודש קשה, אין ספק, אומר נועם פיינגולד. "אנחנו ב'זאפה' הרגשנו ירידה של 30 אחוז במכירות, ירידה גדולה בביקוש. זאפה עובדת על הזמנות מראש, אז היו הופעות שבהן היינו מלאים, כי רוב מי שהזמין כרטיס מראש, הגיע להופעה למרות המלחמה. אלה היו הופעות באווירה מאוד מיוחדת. אנשים באו להשתחרר, תוך כדי ההופעה. בהופעה של קרן פלס היתה אזעקה באמצע, והקהל עבר למרחב מוגן, ואחר כך חזרנו. אבל מי שביקש לבטל כרטיס - ביטלנו לו מיד, בלי לשאול שאלות. מעבר למצב הרוח הכללי, אנשים לא יוצאים כי הם מפחדים מהדבר הכי בסיסי, שהוא להשאיר את הילדים לבד בבית, במקרה של אזעקה, ואנחנו מבינים אותם. וכמובן שביטלנו את כל ההופעות ביום שנהרגו 13 חיילים. אי אפשר לעשות הופעה ביום שכזה".
גם מציאת גופות שלושת הנערים, עוד לפני "צוק איתן", עצרה אירועים באמצע. "בחטיפת הנערים היה מתח, וכשמצאו אותם היה לי אירוע, והפסקנו הופעה אחרי עשר דקות", אומרת המפיקה שרית פרנקו. "אמן לא יכול לעמוד מול קהל ולהקפיץ במוזיקה או לבדר בבדיחות, כשכולם עם העיניים בטלפונים קוראים שמצאו גופות של נערים שכל המדינה חיכתה שאולי יחזרו בשלום. מרגע זה התחיל הבלגן שנמשך חודש. ירי הטילים, אחרי זה הכניסה הקרקעית, ההרוגים. שורה של אסונות. אז איך אפשר לשמוח או לצחוק. מה שכן עבד היו הופעות באילת, וגם זה חלקית. רשת פתאל לא ביטלו את האמנים שהגיעו למלונות, למרות שגם באילת היו טילים".
"אין הופעות מחו"ל, בוא נראה את הקהל מגיע למקומיות"
"ולמרות שלא נפלו טילים בצפון, ביטלו לי אירועים בצפון", מציינת פרנקו, "כי אי אפשר לעשות אירוע לועד עובדים או עירייה או חברה ביום של הרוגים. בשנייה הכל נסגר, אפס עבודה, דרום, מרכז וצפון. מדובר על נזק של כמה מיליונים מסך כל המחזור לכל מפיק ומפיק בתחום, כי היתה ירידה של מאה אחוז באירועים. וגם אם בחוזה כתוב שמגיע לי כסף, כי הם ביטלו בלי שיש 'כוח עליון', כי הרי אצלם אין טילים, אז אני בחיים לא אקח מהם את הכסף. כולנו בני אדם, כולנו ישראלים, כולנו באותה סירה כאן. במקרה כזה מנסים להזיז את האירוע לתאריך אחר, ואז צריך לראות שהאמן פנוי והאולם פנוי, זה סיפור. ואם לא פנוי אז לחפש חלופות, ולפעמים אירוע שלם מבוטל על תאריך לא פנוי".
אבל אולי מעז(ה) ייצא מתוק. "כולם אמרו שהשנה ההופעות מחו"ל חטפו את הקהל להופעות המקומיות", אומר פיינגולד, "אז הנה עכשיו אין הופעות מחו"ל, בוא נראה את הקהל הישראלי הולך להופעות מקומיות. הרי בסיטואציות קשות ומלחמות אנחנו מתנחמים עם המוזיקה העברית ומרגישים מחוברים למדינה ולשורשים".
"מה שזמרים עשו עם פצועי צה"ל זה בושה וחרפה"
החיבור של אמנים למצב המלחמה, הגיע לא רק בהוצאת שירים רלוונטיים, אלא גם בהופעות לתושבי הדרום, חיילי צה"ל בשטחי כינוס ופצועים בבתי חולים. חלק מהאמנים ליוו את ההופעות האלה ביחסי ציבור מאסיביים. "זו בושה וחרפה מה שעשו עם פצועי צה"ל בהופעות המתוקשרות האלה בבתי חולים", אומר שאול מזרחי מ"בארבי". "מי שרוצה להופיע לפצועים שיעשה את זה בשקט, למה צריך את המצלמות של החדשות ותוכניות הבידור והאינטרנטים? אתה ראית הופעה של ברי סחרוף לחיילים? ראית הופעה של יובל בנאי ושלומי ברכה? לא. כי הם לא רצו יחסי ציבור. הם עשו את זה בשקט, וככה צריך לעשות. לא צריך להפוך את הצבא, החיילים והפצועים למנוף של רייטינג. זה גועל נפש, ודי מהר אפשר לקלוט מי הלך לבתי חולים בשביל באמת לעודד פצועים ומי בא רק בשביל להצטלם איתם".
_c.jpg "פאר טסי השקה (צילום: שרון רביבו)")
תחום החתונות, שמגלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה רק בהופעות, לא נפגע, כאמור, בגלל תקופת "שלושת השבועות" שלפני ט' באב. "אולי זה משמיים", אומרת פרנקו, "ה'שלושת השבועות' הזה חסך לתעשייה הרבה מאוד כסף, והרבה מאוד אי-נעימויות של הופעות בחתונות שעלולות להתבטל". אבל לפני התקופה הזו התקיימו חתונות, כולל הופעות של אמנים. "פאר טסי, למשל, הופיע בחתונה שהיתה שמחה וגם קצת עצובה, כי חצי מהמוזמנים פשוט לא הגיעו, אבל החתן מאוד רצה את ההופעה", נזכרת פרנקו. "האמת שלא שמעתי על חתונה שהתקיימה וביטלו את הזמר, או שהוא לא הגיע להופיע, חתונה זה חתונה, זה הלחם והחמאה של זמרים פה".
אין סיכוי, אין פיצוי, זה מה שקרה
ואם כבר לחם וחמאה, הם יש סיכוי שמישהי יפצה את בעלי המועדונים, המפיקים, האמרגנים ושאר הנפגעים בתחום? כנראה שלא. "הנזק הכלכלי הוא לכולם", אומרת פרנקו, "בתחום האירועים לחברות זה אומר כ-200 איש שעובדים על האירוע - אמנים, נגנים, הסעות, הגברות, מפיקים, אולמות, בניית במות, ציוד שטח, חברות אבטחה, חברות קייטרינג. יש עשרות אלפי עובדים בשוק הזה, שמפרנס עשרות אלפי משפחות בישראל, והושבת לחודש. אף אחד לא מפצה, אבל את המשכורות שילמנו כמו שעון".
"לא רק התעשייה שבתה", אומר פיינגולד. "תראה מה קרה בברים בתל אביב, במלונות בתל אביב. הנזק רחב מאוד. לא נראה לי שמישהו יפצה אותנו, כי אז יצטרכו לפצות את כל המדינה והיא תפשוט את הרגל. אנחנו חיים בתוך התעשייה הזאת, המפיקים הם אנשים חזקים ועומדים מאחורי המדינה, הצבא, הסיטואציה, ויחד נעבור את זה". "זה שוק קשה ומלא הפתעות לא צפויות, שבו החזקים שורדים, אין מה לעשות", אומר מזרחי. "כמו מדינת ישראל, ששורדת".
