_i.jpg "רמי פורטיס 60 בבארבי (צילום: גיא פריבס)")
שנה עמוסה מאוד עברה על רמי פורטיס. הוא ציין בתחילת חודש יולי את יום הולדתו ה-60 בהופעה חגיגית בה הפתיע אותו על הבמה חברו משכבר הימים ברי סחרוף. עוד לפני כן זכה לתת את מופע החימום בפארק הירקון להופעה היסטורית של "הרולינג סטונס" בישראל. פורטיס אף חווה רנסאנס בתחום ההופעות והופיע המון, ובפעם הראשונה בקריירה שלו כיכב באופן קבוע בתוכנית בפריים-טיים, בריאליטי "אקס פקטור".
"אני מעדיף להיות אופטימי עד כדי פיגור"
הראיון הזה עם פורטיס לרגל יום הולדתו השישים התחיל בתחילת מבצע "צוק איתן" שהפך למלחמה, והסתיים רק אחריה, בהופעה הראשונה שסימנה את החזרה לשגרה. "חודשיים ישבנו בבית ולא היו הופעות ולא היה כלום. איזה כיף לראות אתכם יוצאים מהבית ובאים להקשיב לנו", הוא אומר לקהל בהופעה. זה לא מובן מאליו וזה משמח ומרגש עד מאוד".
כששואלים אותו על המצב במדינה הוא אומר: "אני אופטימי בצורה חסרת תקנה. גם כשהכי על הפנים, אני עדיין מעדיף להיות אופטימי עד כדי פיגור אפילו", ואז שר את "נעליים", משירי המחאה החריפים שנכתבו בארץ.
"בצורה צינית היינו בסרט הזה", הוא מוסיף, "ובצורה יותר נוראית נמאס מזה כבר. זה לא קשור בכלל לפוליטיקה. מישהו צריך להיות אמיץ עד מאוד כדי להבין שעל נהרות של דם אי אפשר לגדל תרבות, זה לא הולך אחד עם השני. זה לא מציאות שאי אפשר לגדל עליה ילדים, זה כלום. ושאף אחד לא ימציא לנו סיפורים שזו אמת בריאה. זו לא אמת בריאה, ומישהו צריך להיות אמיץ דיו להגיד את האמת הזאת. זה לא קשור לפוליטיקה, לא קשור לאלוהים ולא קשור לכלום. זה קשור להחלטה של אנשים אמיצים שיגידו אחד מול השני, יאללה בואו נחיה כמו בני אדם ונפסיק עם הטירוף הזה".
-על מה אתה חולם היום?
"שיהיה שלום. זהו. אם זה יקרה אז הכל יהיה בסדר גמור. אני עוד מאמין שזה יכול קרות. מאוד".
_i.jpg "רמי פורטיס 60 בבארבי, ברי סחרוף (צילום: גיא פריבס)")
"גיל 60 זה גם נכון וזו גם טעות דפוס", אומר פורטיס, "מפני שאם אתה מוריד את האפס אז זה שש. אני רוצה להיות פיטר פן, והחיים הם מעגל, ואני רוצה לרקוד על המעגל הזה ריקודי עם. ומתי שיבוא לי אני אגיד כמה אפשר, אלפיים שנה אני רוקד על המעגל הזה, מספיק ונצא לסיבוב אחר. אין לי שום תסביכים ואין לי שום כעסים ושום תחרותיות. אני מבלה".
"תמיד יש ילד-חבר שיושב לידי כשאני כותב"
פורטיס מנסה להתבגר, אבל לא תמיד זה מצליח לו. הוא מרגיש הכי בנוח עם נגני ההרכב המלווה שלו, שצעירים ממנו ב-30 שנה ויותר. "כל השירים שאנשים שרים היום הם באו מילד, לא מאדם מבוגר. אני יודע את זה כי אני יודע את זה. למשל 'חתול מפלצת' נולד כשהייתי עושה בייביסיטר לבן של ברי סחרוף בבריסל, והמצאתי סיפור על חתול מפלצת שהולך על הגגות של בריסל.
"כשאתה כותב שיר לבד, רק אתה בחדר, הילד. עכשיו הילד הזה הוא מופרך, אבל הוא החבר הדימיוני שמלווה אותי מאז שאני הייתי ילד קטן. אנשים יכולים לקרוא לו 'עצמי עליון', או החברים שסופרים מספרים שיושבים לידם כשהם כותבים וכותבים איתם. אני לא כותב לבד את השירים שלי, אף פעם לא כתבתי אותם לבד. היה ילד חבר שתמיד היה איתי, עוד רמי כזה, הולוגרמי".
_i.jpg "רמי פורטיס 60 בבארבי (צילום: גיא פריבס)")
-הדביקו לך את הכינוי הזה "משוגע".
"לא התרגזתי אף פעם מהכינוי. בהתחלה הוא היה מוצדק כי לאנשים באמת זה היה סטייה מנורמה איך שהופעתי. אני מדבר על ההופעה שלי. שהבנתי שזה לא בגדר השגרה למה שאנשים רגילים לראות בארץ. אמרתי 'טוב' וקיבלתי את זה באהבה. מה שמצחיק הוא שהיום סבים באים עם נכדים להופעות, הנכדים צועקים לי 'משוגע', והסבא אומר לי אחרי ההופעה 'צעקתי לך משוגע בפינגווין לפני 30 שנה'. בהיסטוריה האנושית ה'משוגעים' הם אנשים שהמציאו הרבה דברים. מה זה משוגע? שאתה לא בנורמה כמו כולם. הכל יחסי".
"מיק ג'אגר הסתכל לי בעיניים במבוכה"
על החימום ל"רולינג סטונס" בפארק הירקון הוא אומר: "כל העסק הזה היה כמו הזיה לא אמיתית. אני לא יודע גם אם זה יחזור עוד פעם כזה דבר. לא היה לי זמן לצבוט את עצמי. נתנו לנו זמן...אז כל שיר היה טאק טאק טאק. גברת אחת תפסה אותי מהבמה, אמרה לי פורטיס, הם רוצים לפגוש אותך. רצתי איתה. עמדתי, פתאום הם באו, מיק ג'אגר הסתכל לי בעיניים במבוכה. אני הסתכלתי לו בעיניי במבוכה בחזרה (צוחק). אוקיי, כאילו מי זה הקירח עם החולצת פסים הזאת, כן? וזהו, אני יודע, זה היה נחמד מאוד לראות את האנשים האלה.
על ההשתתפות בתוכנית "אקס פקטור" שהרגישה כמה ממעריציו הוא אומר: "איך נהייתי פורטיס אם לא עשיתי דברים מוזרים. ללכת ל'אקס פקטור' זה בדיוק פעולה פורטיסית. אחרת מה? אתם רוצים שאני אשב ו.. אני חייב ללכת למקומות המוזרים האלה, כדי להבין למה אני נמצא במקום המוזר שלי. אחרת אני סטאטי לגמרי, ואני בן אדם דינאמי".
_i.jpg "הרולינג סטונס בפארק (צילום: רועי ברקוביץ')")
