"אלה היו יומיים שלמים של התרגשות מטורפת, פרקקנו", אומר גידי גוב רגע אחרי ההופעה האחרונה של להקת "כוורת" בפארק הירקון בתל אביב לעיני 51 אלף איש, הופעה שחתמה סופית את תולדות הלהקה שהחלו לפני 40 שנה. במסיבת עיתונאים מאולתרת ענו גוב, דני סנדרסון, אפרים שמיר, יוני רכטר ושאר חברי הלהקה למבחר שאלות וסיכמו את אחד האירועים הגדולים בקריירה שלהם.

"אחרי הופעה כזו לוקח שש שעות להירדם", אמר אפרים שמיר. "את הקבוצה הזו אני מאוד מאוד אוהב", אומר דני סנדרסון ומתנשק עם גידי גוב מול המצלמות, "אנחנו נתגעגע, חלקנו ניפגש ונשמור על קשר, חלקנו פחות, אבל אנחנו נדאג להיפגש כמה שיותר. יוני, אנחנו גרים קרוב". ורכטר עונה: "צריך להתחיל להתראות".

גידי גוב, דני סנדרסון (צילום: שי שרף)
גידי גוב ודני סנדרסון נפרדים בנשיקה אחרי ההופעה של "כווR>" | צילום: שי שרף

"אני לא רוצה להגיד שעבדנו קשה, אבל נפגשנו, עשינו חזרות, דייקנו נגינות, כל אחד, כל צליל", אומר גוב. "זה יחסר לי, החזרות והאולפנים". וסנדרסון מוסיף בהומור אופייני: "גם הקהל עשה חזרות רציניות ביותר. אני לא יודע איפה הם נפגשו, אבל אני חושב שהם היו ממש.. אני לא חושב שהם החסירו פסיק". "בגלל זה סגרו את חדר החזרות 'פופיק', כי לא היה מקום", הוסיף שמיר.

גידי גוב: "לא בוער להופיע בארה"ב. יש לי פיזיותרפיה לעשות"

אחת השאלות שנשאלו היא האפשרות שכוורת תצא להופעות בארצות הברית בפני קהל ישראלי ויהודי. "אי אפשר לדעת מה יקרה עם זה", אומר סנדרסון, וגוב מוסיף: "זה לא דחוף כרגע, אי אפשר להתרגשות של מה שקרה פה היום. זה לא שאנחנו מחר נוסעים. אנחנו לא נוסעים לשום מקום. אני עוד עושה פיזיותרפיה (גוב נפצע לפני כחודשיים בכתף ונדרש לניתוח דחוף לפני ההופעה הראשונה של כוורת בבריכת הסולטן בירושלים), אז אנחנו נשארים פה". גוב מדגים איך הוא מזיז את היד הפגועה שלו, על רקע שירת "מעוז צור".

אפרים שמיר מתאר את מה שעבר על הלהקה בדרכו הציורית: "אתם מדברים פה עם אנשים שעברו תאונה. זה כמו לנסוע 200 קמ"ש ולהביא ברקס פתאום, אתה פוגש את השמשה, אז אנחנו בהלם".

ודני סנדרסון מסכם: "תודה לכל האנשים המופלאים שבו לראות אותנו, לא ניפגש בשנה הבאה. תודה לקהל המופלא הזה, זה ממש לא מובן מאליו מה שקרה פה". שמיר חותם באנגלית: "שום דבר לא נשאר לנצח".

גידי גוב: "כוורת זה משפחה"

אחרי מסיבת העיתונאים התפנה גידי גוב להמשך הראיון: "הרגשתי הערב מקסים, נהניתי מאוד. תמיד קיבלנו מהקהל והיום במיוחד. זה בהחלט רגע קצת עצוב מבחינתי של סיום. עצבות קטנה. כוורת זה כמו משפחה. יש משפחה. בסופו של דבר כל אחד בונה את הקריירה שלו, ואנחנו נפגשים מדי שנה לאהבה ונגינה, ופתאום איחודים, דברים. עבר עלינו קיץ משוגע. הופתענו, נרגשנו, היה מקסים. לא חשבו שזה יגיע לכזה גודל. התחלנו בשתי הופעות בפסטיבל ישראל בירושלים. עם כמות יפה של אנשים, 6000 איש בכל הופעה. ואמרנו, יאללה, מה יכול להיות, וזה גדל. אולי אוהבים אותנו כל כך כי אנחנו ישראלים כמוהם. אנחנו לא לבד הסמל של הישראליות. יש עוד כמה. באו משפחות, ילדים, נוער, לא יודע איך, לא אבחנו את זה אף פעם".

 

דני סנדרסון: "אני מרגיש אופריה, שילוב של שמחה ועצב"

"אני מרגיש אופוריה, שילוב של שמחה וכמובן עצב מעצם זה שזה נגמר", אומר דני סנדרסון. "הקלישאות האלה נכונות. דברים טובים מגיעים לסוף, וזה טוב. חנוך לוין אמר פעם: 'בסוף יש סוף'".

-כוורת זו המצאה שלך. אתה הלב של הלהקה, האחריות עליך.
"האחריות עלי. אבל לא יכולתי בלי שותפים מדהימים ומכשרים, שהתרומה שלהם בלתי נדלית, וכל אחד מהם הוכיח את עצמו משך השנים בצורה יפהפיה ורואים את זה כשכל אחד עושה את השיר האישי שלו. כך שאי אפשר היה לעשות את זה עם צוות אחר".

-כתבת את רוב השירים. הובלת את הלהקה, שהיא הכי מצליחה בישראל אי פעם.
"קטונתי. זה אפילו מביך. אני משתדל לא לחשוב על זה יותר מדי, כי ככותב אתה תמיד מנסה לחשוב על השיר הבא, ואם אתה יותר מדי תתחיל להתייחס לעבר ולהישען עליו, לפעמים אתה יכול ליפול אחורה".

-הגיעו 120 אלף איש לראות אתכם הקיץ.
"זה דמיוני, זה מחמיא, לי זה גורם להיות יותר עניו, זה מצניע אותי, כי אני יותר עסוק בלהודות להם מאשר להתייחס אל עצמי".

-איך הרגשת על הבמה היום?
"היה מעניין מאוד. היו הרי שתי הופעות ואתמול ההופעה היתה יותר מתוקתקת, מדויקת, והיום היתה איזו רשלנות קסומה, גם מההתרגשות וגם מיציאות חביבות כאלה, שהופכות את הערב המאוד מדויק ונוקשה מבחינה מוזיקלית ליציאות חביבות".

יצחק קלפטר: "דני זה השראה מאוד גדולה"

-ניגשת לקלפטר בסולו גיטרות.
"כן, תשמע זה תענוג גדול. זה להטות אוזן ולהקשיב יותר מקרוב. הם נגנים מדהימים, מוכשרים, כשהתחלנו את החזרות זה נשמע טוב, זו להקה כזו. היה את הקטע של ה'בית ספר', התכוננו למבחן".

בשלב הזה מצטרף לראיון יצחק קלפטר, להשלים את צמד הגיטריסטים אולי הכי גדול שהיה בארץ. "אנחנו מבינים אחד את השני מצויין", אומר קלפטר. "זה נכון", אומר סנדרסון, "יש איזה מבט, וזהו".

-יש ליצחק צליל שלאחרים אין.
סנדרסון: "צריך להסביר משהו עקרוני. יצחק הוא מהגיטריסטים הבודדים, שלהבדיל מחלק מאיתנו שיש לנו קופסאות עם אפקטים - הוא בא לוקח את הכבל, מתחבר למגבר, ומביא סאונד הכי צלול ויפהפה".

-קלפטר, סנדרסון נותן לך פייט.
קלפטר: "כן, דני נותן לי השראה, דני זה השראה מאוד גדולה באמת. אני למדתי ממנו הרבה אני חייב להגיד את זה. כיף לעבוד איתך דני". "כבוד גדול להיות איתך על אותה במה, ידידי", מסכם סנדרסון.

 

יצחק קלפטר: "אני מרגיש טוב, רק שנהיה בריאים"

יצחק קלפטר, אולי הדמות הכי אהובה על הקהל ב"כוורת", אומר: "אני מאוד שמח שזה קרה, הכל בסדר, אני על הרגליים, רק שנהיה בריאים. שימשיכו עוד, אני מוכן לבוא. אני שמח שהקהל שר איתי. זה מטפח אותי כאמן, אני מקבל אישור של קהל רחב למה שאני עושה. זה שיש קונצנזוס בקשר אלי נותן לי כוח להמשיך את הדברים - לכתוב שירים, להופיע ולנגן. אמא שלי שברה לי את הגיטרה הראשונה ואמרה לי 'אל תהיה מוזיקאי, אין בזה פרנסה. היא כבר נפטרה, ז"ל, חבל שהיא לא היתה פה הערב לראות את זה".

"כשאגיע הביתה אני אשתה דאייט קולה, אשטוף את הפנים, אעמוד מול המראה ואצעק: "יש! עשיתי את זה!".

 

מאיר פניגשטיין ("פוגי"): "בחו"ל אין דברים כאלה"

"אני חי שנים בחוץ לארץ והולך להופעות, ובחיים לא ראיתי קהל כזה והופעה כזו", אומר מאיר פניגשטיין ("פוגי"), השגריר של כוורת בלוס אנג'לס. "העוצמה של הקהל הישראל זה משהו. אין עליהם, זה היה מאוד מרגש. זה פשוט מדהים. הקהל כל כך ביחד, הצעירים והכמה דורות שהיו שם. הרגשתי מדהים, היתה חוויה מרגשת".

"לא האמנתי שנשחק אותה בחמש הופעות. האמנתי בלהקה ושנעשה כמה הופעות, אבל להביא פעמיים 50 אלף איש? זה אפילו לא בחלומות".

בנוסף פניגשטיין חושף איך נוצרה הדמות של פוגי עם המבטא הארגנטינאי: "כשהיינו בלהקת הנח"ל הופענו בקיבוץ מפלסים, בדרום, שהוא קיבוץ של ארגנטינאים. ולפני ההופעה עלה מישהו מהקיסוץ ואמר: 'ערב טוב לכולם', וזה הצחיק אותנו. עליתי לאוטובוס של הלהקה ואמרתי 'ערב טוב לכולם' עם המבטא שלו, כולם צחקו, ומשם כבר דני סנדרסון לקח והמציא מזה את הדמות של פוגי".

 

אפרים שמיר: "אני מרגיש נהדר, לא אצליח להירדם הלילה"

אפרים שמיר, מעמודי התווך של "כוורת", מסביר את ההצלחה של הלהקה בקיץ הנוכחי: "שנים אני שומע בקשות ותחינות שנעשה את הסיבוב. היה לי ברור שיש לזה קהל. לא חשבתי שיקנו מאה אלף כרטיסים בלילה אחד. כל האיחוד הזה היה ממאה אחת אדירה שאי אפשר לתאר אותה ואני לא מצליח לעכל אותה עדיין. הייתי עסוק בלהיות רגוע ובלתפקד ועכשיו זה הזמן לעכל. אני מניח שזה ייקח קצת זמן".

-כשאתה שר את השירים שלך והקהל שר איתך?
"זה מחמאה מטורפת. משהו שלא ניתן להסביר. אני יודע שהאחרים הרגישו כמוני. אנחנו לא כאלה חשפנים, אבל ברור שעבר על כולנו תהליך נפשי עמוק. חזרנו לחווייה המקורית. ז\ה היה מרפא ומבריא והיתה הרבה נכונות מצד כולם לגרום לנו להצליח, כי זה הזיכרון האחרון שלנו מ'כוורת' ולכן רצינו שזה יעבוד".

-בעבר אמרת ש"כוורת" היא סמל של ישראליות והקיץ זה הוכח שוב.
"נכון. אני לא יכול לנתח למה . אולי אני יכול להמציא תיאוריה, אבל באמת שלא".

-ומה קורה כשאתה שר קטע הומוריסטי כמו "סוכר בתה"?
"זה הרבה יותר קל, כי הקהל בא עם דעה קדומה חיובית ואני לא צריך לשכנע, לנצח, לעשות מסאז' ואני לא יכול לטעות כי טעות תתקבל כמשהו חי וטוב ולא כפדיחה".

 

יוני רכטר: "ההתגייסות היתה תובענית. אני שמח שזה נגמר"

"המפגש הזה היה התגייסות מאוד תובענית ובמובן מסוים אני שמח שזה נגמר", אומר יוני רכטר, ומסביר: "עשינו את זה במירב הרצינות, מה שלקח מאיתנו המון אנרגיה וזמן. טוב שזה נגמר וכל אחד חוזר לעיסוקיו".

-אתה קולט מה קרה אתכם הקיץ?
"אני יכול בדיעבד לחוש את זה במובן הזה שהיה איזשהו רעב או הבשלה של קהל מאוד גדול שלפני 15 או 20 שנה לא היה במקום הזה. ופתאום להקת 'כוורת' נגעה בעצב של המון אנשים. אולי בגלל שזה ישראלי ומזוהה עם אמת ויחסית פשטות ודמחה. אנחנו מדור מלחמת יום כיפור. משהו קרה, ונגע להרבה אנשים. אי אפשר היה לנבא ולחוש את זה לפני כן".

-אתה מאוד קפדן במוזיקה, והייתם טובים.
"רובנו השתפרנו. מוזיקאי אם הוא מתאמן הוא משתפר. התחושה שלי דהתקדמנו וגדלנו והבשלנו כמבצעים קוליים וכליים, כאמנים, אפשר היה להרגיש את זה במפגש השנה שהיה עם עומק נוסף לעומת העבר".

 

אלון אולארצ'יק: "היה קשה להיות 'טייט' בגלל ההתרגשות, אבל היה ספיריט של רוקנ'רול"

אלון אולארצ'יק, הבסיסט של "כוורת", מתוודה: "הבנתי שזו הופעה אחרונה ושאני צריך להפסיק לעשות פוזות, לנגן ולהיות נוכח, וכמעט הצלחתי. סנדרסון צודק - אתמול היינו יותר 'טייט' והיום יותר שחררנו. אתמול היינו יותר רציניים ודאגנו ויותר מסוגרים ומנסים לבצע בצורה הכי טובה. היום מההתרגשות היה קשה להיות 'טייט', היו לנו בלגנים, אבל איכשהו מהספיריט של הרוקנ'רול זה עבר יותר טוב היום. זה מופע מיוחד ביותר - להקה שמכריזה שזו הופעתה האחרונה. זה מחייב. מצד שני אין את הפחד שאם לא תנגן טוב לא יבואו לראות אותך עוד פעם - כי אין עוד פעם".

-עשיתם קיץ יוצא דופן.
"זה היה הסיבוב הכי מאורגן והכי מתואם עם עצמנו, מתוכנן מראש, וכל פרט. לפני 15 שנה ולפני זה גם עשינו דברים, אבל היו דברים שפספסנו כי לא ידענו למה אנחנו נכנסים. פה, בעיקר בגלל העבודה הברוכה של דני וגידי, שתכננו את הכל עד הפרט האחרון - ההפקה הזו היתה מאוד מוצלחת ומספקת".

>> הצביעו ל"כוורת" במצעד השנתי של ישראל