להקת "לואיזה" עם איתי סחרוף תיחשף לקהל גדול ב"רוק עצמאות", קיצו מעולים, אבי עדאקי כנראה מודע לזה שהוא מעצבן בכוונה וג'ודי ענתבי עושה את זה בדרך הקשה. מיקי נירון עם כל מה שחשוב ברוק המקומי הצעיר
רוקנ'רול בטעם לואיזה האלבום טוב, אבל הם לא הלכו לגמרי עד הסוף והסאונד שלהם עוד לא לגמרי מגובש ומהודק. לואיזה
ברביעי הקרוב, יערך "רוק עצמאות" פסטיבל הרוק הכי ותיק בארץ, שמצליח לשרוד כבר 18 שנים. את הזכות לפתוח אותו קיבלה הפעם להקה צעירה בשם "לואיזה". למרות שהיא קיימת כמה שנים טובות, כמעט בכוונה החברים הצליחו לשמור על אנונימיות יחסית, מצב שצפוי להשתנות כבר בשבוע הקרוב אחרי שיופיעו מול אלפי בני נוער. האזנה ל"קצת שקט", האלבום הראשון שלהם ששחררו באופן עצמאי, מלמדת שבדומה ללהקות כמו "הקולקטיב", "לא דובים" ו"שממל" גם כאן מדובר בסלט קצוץ שמורכב מפרוג-רוק, fאנק, בלוז, נגיעות ים תיכוניות, אנגלית ועברית. מדובר באלבום לא רע בכלל שנפתח ברצועה אינסטרומנטלית מצוינת, אבל יש תחושה שחברי "לואיזה" לא הלכו פה לגמרי עד הסוף והסאונד שלהם עוד לא לגמרי מגובש ומהודק.מה שבטוח זה שבאנגלית הם נשמעים יותר טוב. "לואיזה" הם עידן תלמוד, דרור שם טוב, גלעד לאוצקר מוש שי ואיתי סחרוף, שאם אתם מתעקשים כל כך אז הוא הבן של. >> עוד ב"רוק עצמאות": "Bar Vase", הלהקה של רומי חנוך ו"Revelday"
מסקרן לעקוב אחרי "קיצו" מה זה הדבר הזה!?! קיצו "show me details, I am curious", הוא המשפט שחוזר בסינגל המדהים שקיצו שיחררה השבוע וזו סביר להניח הבקשה של כל מאזין בפעם הראשונה שהוא מקשיב ליצירה הייחודית שלהם, או במילים אחרות - מה זה הדבר הזה?! " Curious", יצא השבוע יחד עם האי.פי "A Swarm of details into your umbilical cord" שאחרי האזנות ראשונות אליו כבר אפשר להבין שהסאונד האקספרימנטלי האלקטרוני שהצליחו ליצור באלבום הראשון "חול" הוא לא משהו שיצא להם במקרה, אלא יש פה משהו שחשוב לעקוב אחריו. לא חושב שיהיה מוגזם לכתוב שמבין עשרות הלהקות הצעירות שמנסות לפרוץ כאן מדי שנה, קיצו מביאים את הדבר הכי חדשני ומגיע להם לזכות בהערכה רצינית לא רק כאן אלא גם אי שם, בכל מקום שמעריכים בו מוזיקה טובה.ככה נראה הסיבוב האחרון שלהם באירופה ואת האי.פי הנהדר תוכלו לרכוש גם בפורמט ויניל שהחברים מפיצים במקרה לקראת "יום התקליט" שיציינו בסוף השבוע בין השאר ב"אוזן השלישית" ובשסק בר.
אבי עדאקי מודע מעצבן בכוונה? אבי עדאקי | צילום:
שחר דרורי
אבי עדאקי הוא מהאמנים שהמוזיקה שלהם יכולה לעצבן מאוד או לעורר אהדה גדולה מצד שני, ומצד שלישי יכול להיות שהוא כותב ומבצע בצורה מעצבנת בכוונה כדי לעורר עניין סביב מה שיש לו להגיד ויש הרבה מזה: "מת לפתוח בשוק בסטה של צעצועים בשוק, אקרא לה טויז הערס". זו דוגמא קטנה לשנינות של עדאקי מתוך הסינגל ששיחרר השבוע, "מת לחיות" לקראת אלבומו השני. "מודע אני" נקרא אלבומו הראשון והטקסטים של עדאקי מספיק חדים בשביל שכולכם כבר תהיו מודעים. שלא יהיו אי הבנות.
להבין את ג'ודי ענתבי
מגמה מבורכת בהחלט שאפשר להצביע עליה בשנתיים האחרונות היא גל של זמרות סינגר-סונגרייטריות צעירות ביניהן עינב ג'קסון כהן, מעין הירשביין, דנה עדיני, יעל דקלבאום ועכשיו מצטרפת אליהן מישהי מפתיעה בשם ג'ודי ענתבי. לפני פחות מחודשיים שיחררה את הסינגל הראשון שלה, "בלי עצירה" מתוך אלבום הבכורה עליו עבדה יחד עם דן תורן במשך ארבע שנים. בזכות המעורבות של יהוא ירון, שמסתמן כאחד המפיקים המוזיקליים המוכשרים בתקופה האחרונה, יש מצב שענתבי תמלא חסך עצום שיש כאן ברוקיסטיות בועטות שעשו את זה בדרך הארוכה והקשה. כבר כמה שנים שהיא מלחינה שירים לסרטים ברחבי העולם, ניגנה עם תורן ואריק סיני בוגרת סדנאות תל אביב - לוס אנג'לס למוזיקה, קולנוע וטלויזיה ומחר (שבת, 21.4, לבונטין 7, 20:00), תוכלו להתרשם ממנה בהופעה. בינתיים, אם מדגדג לכם, הנה הקליפ הראשון שלה, "אי הבנות" בהקרנת בכורה.
