"חשבנו על הפרויקט כבר לפני חמש שנים, בערך הזמן בו התגבש בצרפת הפרויקט "Nouvelle vague", כך שהעתקה מכוונת של הרעיון שלהם לא הייתה פה, לכל היותר חשיבה באותו כיוון אמנותי, שזה מובן ולגיטימי לחלוטין", אומר מיכאל פרוסט מלהקת "בוסה", שהשיקה אתמול את אלבום גרסאות הבוסה נוסבה לקלאסיקות ישראליות.
"בכל העולם מבינים בשנים האחרונות שבוסה נובה זה הדבר', מוסיף פרוסט, 'בצרפת החליטו לעשות עיבודי בוסה נובה לשירי גל חדש מסוף שנות ה-70' ותחילת שנות ה-80', וזה הצליח מאד. גם בארץ. אנחנו בחרנו לעשות אותו הדבר לשירים עבריים מוכרים, ואני בטוח שיש ויהיו עוד פרויקטים כאלה כי זו מוזיקה מדהימה שיותר ויותר קהל מעוניין להיחשף אליה".
ההרכב בוסה כולל, מלבד פרוסט, את הזמרות יעל קראוס ונועה גולנדסקי. בעוד שבפרויקט Nouvelle vague הצרפתי נכללו עיבודי בוסה נובה לשירים של דפש מוד, ג'וי דיויז'ן, טוקסידו מון והקיור, אלבום הבכורה של בוסה כולל עשר גרסאות כיסוי לשירי רוק כמו 'מדוע לא באת' של ירמי קפלן, '15 דקות' של אסף אמדורסקי, 'שלח לי מלאך' של 'משינה' ו'שקיעתה של הזריחה' של פורטיסחרוף.
דווקא שני הסינגלים שהצליחו ברדיו הם יוצאי דופן. 'דברים שרציתי לומר', המוכר בעיקר בביצוע של יהודה פוליקר, אך הוקלט במקור לאלבום הסולו השני של דני בסן, וכמובן 'כלניות' המיתולוגי של שושנה דמארי ז"ל. שני הסינגלים ממחישים את הקסם, ומאידך הבעייתיות, של פרויקט 'בוסה'. האם מדובר בלבוש חדש, מרענן ונועז, או בהפיכה על פיהן של קלאסיקות, בלי לדפוק חשבון?
-שושנה דמארי, בחייה, התנגדה נחרצות לביצועים של אמנים אחרים לשיריה. איך, לדעתכם, הייתה מגיבה על הביצוע ל'כלניות'?
נועה גולנדסקי: "נקודת המוצא שלנו היא תמיד כבוד והערכה לשירים שבחרנו להתמודד איתם. אני חושבת שדווקא העובדה שהלכנו כל כך רחוק מהביצוע המקורי עם 'כלניות' מעידה על זה, כי אם היינו מנסים לחקות את ההגשה של שושנה זה לא היה עובד בחיים. היינו נשמעות פאתטיות. זה היה או ללכת בכיוון שונה לחלוטין או לא לגעת בשיר בכלל. הרי ברור שהביצוע המקורי הוא קלאסיקה שאסור לגעת בה".
יעל קראוס: "כשהתחלנו לגבש את הפרויקט חשבנו על עשרות שירים, אבל לא כל שיר עברי אפשר להפוך לבוסה נובה".
פרוסט: "זה נכון. היו שירים ששלושתנו מאד אוהבים, וניסינו במשך ימים ושבועות לפצח אותם ולא הצלחנו. זה פשוט לא עבר בעיבוד בוסה נובה".
קראוס: "והיו שירים אחרים שעבדו נהדר ורק מטעמי חוסר מקום נשארו בסופו של דבר מחוץ לאלבום. זה תהליך קשה, אבל גם משאיר פתח לאלבום השני כי 'בוסה' הם בפירוש לא יציאה חד פעמית".
-ידעתם שהביצוע של דני בסן ל'דברים שרציתי לומר' היה בוסה נובה במקור?
קראוס: "אני גיליתי את זה רק לפני שבוע והייתי בהלם. זה למשל שיר שקיבל את ברכת הדרך האישית של יענקל'ה רוטבליט, שכתב את המילים. היינו צריכים אישור שלו כדי שאבצע את הטקסט בלשון נקבה, ודברתי איתו אישית. הוא היה מקסים, מפרגן ואיחל לנו המון הצלחה".
-מה לגבי חומרים מקוריים?
"יהיו כאלה בעתיד. רצינו בשלב ראשון להתגבש עם הקונספט ולהציג את עצמנו לקהל הרחב עם רפרטואר שיהיה לו קל לעכל. בהמשך נתחיל לשלב גם מילים ולחנים שלנו, כי במקביל לעבודה בלהקה שלושתנו מוזיקאים יוצרים ורוצים לתת לזה ביטוי".
-מה סוד הקסם של הבוסה נובה?
"הכל. זה סגנון אלגנטי, קולי, נעים מאוד. במוזיקה הישראלית העכשווית חסר הצליל הזה, ומצד שני אנחנו מרגישים רצון חזק של אנשים לתחושה הזו בדיוק. זו אחת הסיבות שאנחנו מאמינים כל כך בפוטנציאל של הפרויקט".
'בוסה' מיועדים להתחיל את סיבוב ההופעות שלהם בסתיו הקרוב.
