קרן פלס, מהאמניות המעניינות בישראל בעשור האחרון, תחווה בפסטיבל הפסנתר הקרוב חווייה שטרם חוותה - מופע סולו, רק היא והפסנתר, עם השירים, מול הקהל, חשופה כמו שלא היתה כבר הרבה זמן, מבצעת את מיטב הרפרטואר שכתבה לעצמה ולאחרים, ושירים חדשים מהאלבום הבא. בשלב מסוים צפוי להצטרף אליה רמי קלינשטיין, איתו היא עובדת בימים אלה על פרויקט משותף, שעשוי לצמוח לאלבום.
"רמי ואני נפגשים בחודשים אחרונים ועוברים חוויה מאוד גדולה יחד", מדווחת פלס. "אנחנו נפגשים בלילות וכותבים יחד. נרקמת מזימה, עם חיבור יוצא דופן שמתחיל מהכתיבה. אני אארח אותו בהופעה, ונשיר חומרים שכתבנו יחד. אני מאמינה שהולך לצאת פרויקט משותף. אנחנו רק בתחילת הדרך, אבל החומרים דורשים את זה. נראה מה יהיה נראה, ומה יהיו התגובות".
-את יודעת שאחרי מופע כזה כולם יגידו לך שהיה "מדהים".
"יגידו לי מה שאני רוצה לשמוע? תראה, ברור שאני מציבה לעצמי סטנדרטים גבוהים, אבל לא תמיד אני עושה את המקסימום, קורה, אתה יודע. כשההופעה יוצאת מאסטר פיס, ממש טובה, אני יודעת, וגם כשלא. אני חושבת שביצועים חיים לשירים, מופע, מסתדר ומגיע למקום הנכון שלו ולאיזון כמעט שנה אחרי שהוא יוצא לדרך. אז הוא מוצא את עצמו בדיוק. הנה, היתה לפני כמה ימים הופעה שהרגשנו שהיתה השיא, הכי טובה. זה משתפר כל הזמן. חבל שהפרמיירה היא בהתחלה ואז אתה מזמין את כולם, וצריך לעמוד מאחורי משהו שאתה יודע שעומד להשתפר בהמשך. לראשון ציון אנחנו מגיעים במצב שאנחנו כבר חוגגים, חופשיים מלחשב על דברים טכניים ומתרכזים בדבר עצמו. אבל ברור לי שגם המופע בפסנתר יכבד אותי, אחרת לא הייתי עושה אותו".
-יהיו יציאות שיפתיעו את הקהל?
"אני חושבת, כן. האמת שעוד לא החלטתי סופית מה בא לי. התחלתי חזרות עם עצמי, ואני באמת צריכה להתחיל לעבוד על המופע. זה מלחיץ, אבל ייקח אותי למקומות טובים, כי הלחץ מחזיר את ההתרגשות. אני אשנה את רשימת השירים וגם את העיבודים, כמובן. יש לי אפשרות לקחת שירים ישנים ולעשות אותם אחרת ויש לי נגן אחד איתי שמלווה אותי".
-ושירים חדשים שנכתבו?
"נכתבו הרבה שירים חדשים במהלך השנה האחרונה ויותר. אני מתכננת לחשוף שירים חדשים שם, כי זה חלק מהכיף. בהופעה הרגילה שלי, כמו בראשון לציון, אני שרה שירים שאנשים באו לשמוע מלכתחילה. בפסטיבל הפסנתר זה כבר יהיה אחרת. חוץ מזה שאף פעם לא הופעתי לבד עם פסנתר הופעה שלמה. בשבילי זה מקום מאוד מפחיד. אני צריכה הרבה אומץ לעשות דבר כזה ולסמוך על עצמי".
-עד כמה השתנתה הכתיבה שלך והגישה לשירים בשנים האחרונות?
"אני סקרנית ומשנה את הכיוון שאני בוחרת לכתוב בו וליצור בו. עכשיו סידרתי לי את האולפן הביתי ואני משתעשעת בלהפיק לעצמי את האלבום הבא. לא יודעת איך זה יישמע, אבל אני עוברת חוויה גדולה. אני לבד עם עצמי, בשלב שאמן צריך לעלות כיתה, לקחת הכל תחת חסותי ולא לפזר אחריות. אני אפיק את עצמי מוזיקלית, זה מה שאני עושה עכשיו. אם זה לא יישמע מספיק טוב אני אשחרר, אין לי אגו בקטע הזה. אני אתייעץ עם מוזיקאים שאני עובדת איתם, ועם פילוני שהפיק לי את האלבום הקודם, אבל אני מפיקה את זה לבד".
-וכשאת עובדת על האלבום הבא, עד כמה האימהות דומיננטית בכתיבה?
"אני פחות מתייחסת בשירים לפרטים הקטנים כמו איפה הלכתי, מה לבשתי, אלא יותר בתמונה הכללית. אני מנסה להגיד משהו יותר גדול, על החיים שבתוכם אני מסתובבת".
-את כותבת שירים הכי אישיים, מספרת על עצמך בטור אישי במוסף הכי נפוץ, משתפת כל הזמן באינסטגראם, איך את מסתדרת עם כל הזרקורים שמופנים אליך?
אם לא היה צוות סביבי הייתי עושה דברים משוגעים. יש מגודר אחראי שאומר תוותרי על תמונה או משפט בטור. בעיני אמן חייב להיות חשוף כמעט במאה אחוז. אם הייתי יכולה לייצר רנטגן של עצמי הייתי הולכת על זה".
-לא בא לך לפעמים לשמור דברים לעצמך?
"שאלה מעניינת. אני שומרת לעצמי דברים. הרבה מאוד דברים. בעיקר מה שקשור לקרובים אלי. הילדים שלי, אני לא חושפת אותם בשום צורה. אולי בשם של שיר או תלתל בתמונה, אבל זה מקום קדוש בשבילי. בכלל, מערכת היחסים של עם נועם היא מאוד שלנו. אני כותבת עליה, אבל שיר הוא מקום מוגן כי הוא יכול להתפרש בכמה דרכים לעומת טור".
-מתי יאהבו אותך בגלל איך שאת נראית ופחות יקשיבו למוזיקה?
"הרמתי אתמול באימון שני קילו בכל יד ואחרי חמש דקות זה נהיה כבד נורא. נעם הרים גם, שישה קילו בכל יד. קח את המשקולות האלה, תכפיל בשלוש, את כל הדבר הזה סחבתי על עצמי. זה לא היה קל להיות כבדה. לא קל לאדם עצמו כשהוא... אני מאוד אהבתי את עצמי, אבל היום אני צריכה לקפץ על הבמה, ויש הקלה מסוימת. לא שאני אדם קל, אבל אני צריכה לרוץ אחרי הילדים. מה שמניע אותי זה לא רק להיראות טוב, אלא להיות יותר קלה ופרקטית. אני כל הזמן משתנה. הלוואי ואצליח לשמור על זה, אבל אני לא יכולה להישבע שלא אטפס בחזרה למעלה".
-חוששת שישימו לב רק למראה החיצוני?
"לא, כי אני לא ידועה כמי שאין לה מה להגיד, או בעלת רגשי נחיתות. דוגמניות מדברות שלא מתייחסים למה שהן אומרות או מחפיצים אותן. לא הרגשתי ככה. אני באה מהתוכן, זה הכוח שלי, לכן אין לי חששות מזה. זה גם נורא לא חשוב איך נראים, אלא איך מרגישים. כשאדל זכתה לפני שנתיים בכל פרס אפשרי, לא הפריע לאף אחד המראה או המשקל שלה. זה נחמד להסתכל על מישהי שנראית טוב, אבל זה לא יכול לחפות על משהו שחסר. אני גם לא הייתי שמנה, הייתי בהריון. שלוש שנים הייתי כל הזמן בהריון. לפני זה שקלתי כמו שאני עכשיו, אני לא מתכחשת".
-יש לך חלום שלא הגשמת עד היום בקריירה?
"אני יכולה עוד להפתיע. אני מאמינה שהדבר הבא שלי יכול להפתיע. משהו מחכה שם, שהוא בלתי צפוי, שאנשים שאוהבים אותי לא יכולים לצפות לו. וגם אני. לכן אני הרבה בבית ולומדת הפקה. עד היום עוד לא נגעתי במעטפת של איך שאני נשמעת ונתתי לאחרים ליצור אותה. זה חשוב בימינו. בעולם יש דרך הפוכה. קודם המעטפת ואז כותבים בתוכה. לוקחים ביט וכותבים עליו. או לתוך אווירה. את זה עוד לא ניסיתי. יהיה מעניין לאתגר את עצמי לסאונד מאוד עדכני, עם אמירה מאוד מחודדת. השאיפה שלי היא לעשות משהו שירימו גבה ויגידו 'מה, היא עושה את זה?'. שזה לא יהיה הדבר הרגיל והצפוי, אלא מה שאתה שומע ועוצר ובודק מי זה. כרגע זה מה שמתחשק לי".
*קרן פלס במופע להקה, כיכר העירייה ראשון לציון, 13.10 יום שני בשעה 22:00 (הכניסה חופשית).
*קרן פלס "לבד על פסנתר" (אורח רמי קלינשטיין) אולם רקנאטי מוזיאון ת"א 8/11/2014, שבת 22:30.