לפעמים טיימינג זה הכל בחיים. שבועות ספורים לפני הוצאת אלבומם השני יחממו "קוואמי והחלבות" את לינקין פארק בפארק הירקון (שני, 15.11) לעיני כעשרת אלפים איש, בהופעה שתימשך כחצי שעה, כשהם מחוזקים באביטל תמיר, סולן "בצפר". קוואמי, אחד שתמיד נשמע הכי קול, מתרגש באמת. "ליבי פועם בחוזקה, אני מתרגש מאוד לקראת העניין, זה לא משהו קטן, כולה פארק הירקון, בשיא הכנות אני מתרגש מאוד. אנחנו ניתן חצי שעה עם שני שירים חדשים וגם מ'מלחמת פופ'. מקווה שיהיה מספיק זמן לעוד חדשים".
-מה זה רבבה בפארק, בכל תוכנית רדיו הכי אזוטרית שלך שידרת להרבה יותר אנשים.
"זו נקודה מעניינת, אבל ברדיו לא רואים אותי. יהיו שם 10 אלפים איש וזה חתיכת הבדל שאני עוד לא מכיר".
בלי קומבינות
-אז מה הפיתרון? כדורי הרגעה?
"דמיון שכולם עושים פוגו בעירום".
-נראה לי שיש ללינקין פארק כמה מעריצות שלא בטוח שתרצה לראות בעירום.
"כשאני על הבמה כולם יכולים להיות עירומים".
-היה דיבור שפורטיס סידר לך קומבינה אצל שוקי וייס שמפיק את לינקין פארק ומייצג אותו שנים.
"שוקי לא מייצג אותי. הדיסק שלנו נשלח ללינקין פארק עם דיסקים של עוד להקות והם בחרו בנו. אין כאן קטע מסריח".
ניצח במלחמת הפופ
עד לפני שלוש שנים היה אייל פרידמן, המוכר יותר כקוואמי דה לה פוקס, אחד משדרני הרדיו המוערכים בארץ בתחום המוזיקה, ממשיך דרכו הגלגלצי של יואב קוטנר האגדי בכל הנוגע לקידום מוזיקה חדשה ואלטרנטיבית בתוכניות כמו "הקצה" ו"עסק שחור". נכון, הוא גם ניסה דרכו כסוג של ראפר בהרכב "בויאקה", אבל עד אלבום הסולו שלו "מלחמת פופ" הוא נחשב ליותר שדרן מעולה ופחות ראפר בינוני.
"מלחמת פופ" שינה את היחס אליו כמוזיקאי. קוואמי שיתף בו פעולה עם מניפה רחבה של אמנים, החל מרמי פורטיס - שמפיק לו כעת את אלבום הבכורה, מתוכו מתנגן לאחרונה ברדיו הלהיט "תסחטי אותי" - דרך מיקי שביב מ"טנגו" בחידוש ל"שפוי מלחמה", עבור בחברים מימי הראפ כמו קוטג', שחר סוויסה ("ש"ס) וקאשי, וגם להקת פאנק כמו "מאני סאן אוף א דאנקי" ועד לקוטנר המיתולוגי בגרסה מחודשת ל"האיש הקטן מהרדיו". הוא זכה לפרגון תקשורתי רחב, יצא להופעות עם להקתו "החלבות", והתחיל לעבוד על הדיסק הבא.
ביציאה למדיה של הסינגלים "יום ראשון" ו"תסחטי אותי" ועוד לפני כן בשיר המחאה "מי לא פליט פה?" נגד גירוש העובדים הזרים וילדיהם, היה ברור שקוואמי הולך ומוותר על הראפ לטובת הרוק, אבל לא מאבד את הקצה. התהליך הזה הוביל אותו ואת החלבות לפסגה חדשה בקריירה, כאמור החימום ללינקין פארק.
"אני לא נמשך למישהו שמנסה לעשות להיטים"
-לינקין פארק הם הרבה יותר מיינסטרים מהטעם שלך במוזיקה.
"אם אתה יכול להוציא את מה שאתה עושה ומאמין בו החוצה לכמה שיותר קהל זה שווה את הניסיון. זה לא בושה לצעוק בקול רם מול כל כך הרבה אנשים. אני לא יודע אם כולם יקשיבו ויאהבו, אבל ממילא המהות של המוזיקה שלי היא לא לנשק על המצח ולהתחנף. אם יש את האופציה, אז למה לא".
-אתה נשמע מתגונן. מישהו פלצן כבר הספיק לעקם מולך את האף?
"האמת שלא. ערימות פרגון שהגיעו אלי הן ברמה שלא ראיתי, מאנשים באמת הכי אלטרנטיביים עד להכי מיינסטרימיים. זה מרגש וכיף ואני בכלל אסיר תודה למי שצריך להודות לו על הדבר הזה. זה מגיע בנקודה אדירה של טיימינג לקראת הוצאת אלבום וגם כלהקה אנחנו מגובשים מתמיד. קורה משהו מעולה בהופעות ובתקליט והפארק בא ממש בזמן".
"אין לי שאיפות להיות כוכב"
-מה המטרה, להיכנס למיינסטרים או להביא אותו אליך?
"אני לגמרי אעשה את שלי ואם זה יצליח אז כן ואם לא אז לא. אין לי שאיפות להיות כוכב. מי שיאהב יאהב ויבוא וירצה להצטרף לעניין זה ענק ומדהים ומי שלא אז לא. אני לא רוצה לנסות לגרום למישהו לאהוב ולהתחבר אם זה לא מתאים לו. זה לא אני כאדם יוצר וכשדרן, לא רוצה להיות כזה. זו גם לא המוזיקה שאני אוהב. אני לא נמשך למישהו שמנסה לעשות להיטים".
-אתה ממשיך מסורת שהחלה בדורי בן זאב והמשיכה עם תיסלם ושרון מולדאבי ובעז כהן - עדיין מרגיש איש רדיו ששר?
"אני מזמן מרגיש מוזיקאי וזמר. המוזיקאי והשדרן לא שוללים אחד את השני, שניהם חלקים מהשלם שהוא במקרה אני. שני הדברים גם מאוד מזינים אחד את השני. בגלל שאני אובססיבי על מוזיקה חדשה, אני כל הזמן מחפש וחשוב לי למצוא דברים לפני שהם משתחררים כדי להיות עם האצבע על הדופק בתוכניות, וזה משפיע על המוזיקה שאני עושה".
"פחדתי להביע עדינות ורוך, להישמע פגיע"
-מילה על האלבום החדש ופורטיס כמפיק מוזיקלי שלו.
"צריך לשמוע אותו. הוא הכי מכוסח שעשינו אי פעם, יותר מקטעי הפאנק עם 'מאנקי סאן אוף א דאנקי' שהיו ב'מלחמת פופ'. עם כמה שזה יישמע טיפה קלישאתי פורטיס לימד ומלמד אותי לא רק לא לפחד, אלא גם לעשות את מה שאני מפחד ממנו. יש גם שירים שקטים בתקליט ואם יש משהו שפחדתי ממנו זה להביע עדינות ורוך, חשש להישמע פגיע ולהביע במלוא הכוונה את מה שעובר עליך בלי קריצה, האמת כמו שהיא. פורטיס הראה לי כמה אומץ דרוש כדי לעשות את זה, אז בדיסק הזה אני נותן לפצעים לדמם בלי תחבושות".
-יש שיר על אמא?
"לא, זה לא זה. אתה כבר תשמע".