בתוך כל החשיכה והפחד והעצב שאנחנו נמצאים בהם כרגע אנחנו צריכים יותר מתמיד את ההופעה של ניל יאנג בשביל שתראה לנו את האור, כי ניל יאנג, מעבר לכל הגדולה והחשיבות שלו כמוזיקאי, הוא אחד מגדולי היוצרים שמאמינים ומכוונים לאהבה. יאנג בן ה-68 ראה הכל, שרד טרגדיות ובעיות בריאות ועדיין הוא מתעקש לשיר על אהבה במין נאיביות של ילד פרחים שלא התבגר.
Long ago in the book of old, Before the chapter where dreams unfold, A battle raged on the open page, Love was a winner there overcoming hate, Like a little girl who couldn't wait / Love and only love will endure, Hate is everything you think it is, Love and only love will break it down, Love and only love, will break it down, Break it down, break it down.
כשאני כותב את הטקסט הזה אני נמצא כמו כולנו בחוסר הוודאות המעציב הזה, האם המצב הבטחוני יאפשר לנו לראות הקיץ את ניל יאנג בפארק הירקון. מי היה מאמין שרק לפני כמה רגעים חגגנו את הנורמליות של ליהנות מהופעות רוק של הרולינג סטונס, הפיקסיז וסאונדגארדן כמו בכל הערים השלוות בעולם. אז בהנחה אופטימית שיאנג ו"הקרייזי הורס" ינגנו השבוע בתל אביב ננסה להתכונן להופעה של היוצר הענק הזה, על סמך שתי ההופעות שפתחו השבוע את הסיבוב האירופאי, באיסלנד ובאירלנד.
קולו הצלול נשמר נהדר כל השנים
ניל יאנג הוא אחד האמנים הכי פוריים מדור גדולי הרוק והוא לא מפסיק לייצר אלבומים חדשים בקצב מטורף. הוא מעורה חברתית ופוליטית, מגוון מאוד בעשייה שלו ובתחומי העניין שלו - הוא מביים (תחת השם ברנרד שייקי), יוזם, מפיק, ממציא (ממכוניות ירוקות ועד ה"פונו", נגן מוזיקה חדש, שאמור לספק חווית מוזיקה איכותית יותר מאם פי 3), ובמקביל לפריון המדהים שלו הוא גם משחרר כל הזמן חומרים היסטוריים מהארכיונים השמורים היטב שלו.
מתחילת הקריירה שלו ידע יאנג להתפרש על כמה וכמה סגנונות וצדדים, עם כמה הרכבים מוזיקליים וחברים לדרך, שמאפשרים לו לנווט בין הצדדים השונים של אישיותו המוזיקלית. "באפלו ספרינגפילד", "קרוסבי סטילס נאש ויאנג", קריירת הסולו וכמובן "הקרייזי הורס" שאיתו מ-1969, מאפשרים לו לדלג בין שירי פולק וקאנטרי לרוק גראנג' מכוסח. חשוב גם להזכיר את קולו הצלול, שנשמר נהדר כל השנים האלה, בניגוד לגיבורים אחרים בני דורו.
_i.jpg "ניל יאנג (צילום: Michael Loccisano, GettyImages IL)")
ניל יאנג כבר היה בישראל בשתי הופעות מצויינות עם פרל ג'אם ב-95', אבל בתור מישהו שראה אותו גם אז וגם עם "הקרייזי הורס" - תתכוננו לדבר האמיתי. כי עם "הקרייזי הורס" מדובר במופע שמבליט את הצד הפרוע והרוקיסטי של יאנג, עם שינוי קל בעקבות ארוע הלב שעבר לאחרונה הבסיסט המיתולוגי של הלהקה בילי טלבוט (הידוע גם בכינוי "זה שדומה לרינו צרור").
את טלבוט יחליף על הבס ריק רוזאס, שניגן עם יאנג שנים בכמה וכמה אלבומים והופעות (למשל בקלאסיקה "Rockin' In The Free World"), וגם מכיר טוב את שני חברי "הקרייזי הורס הוותיקים" - ראלף מולינה המתופף ופרנק "פונצ'ו" סמפדרו הגיטריסט. בסיבוב החדש מצטרפות לליינאפ גם שתי זמרות ליווי עם נוכחות דומיננטית.
שירים שלא בוצעו על הבמה יותר מעשור
ניל יאנג, שהקליט מעל ל-50 אלבומים בחייו (מתוכם 39 אלבומי סולו רשמיים), בקריירה מדהימה ומרתקת, שנפרשת כבר על יותר מ-50 שנה, שולף בכל סיבוב אסופת שירים חדשה מהרפרטואר העצום שלו. כך יהיה גם הפעם, כשלצד קלאסיקות-ענק הוא ינגן שירים ישנים ונדירים שלו, שחלקם לא בוצעו על הבמה יותר מעשור ואף למעלה מכך.
_c.jpg "ניל יאנג (צילום: Kevork Djansezian, GettyImages IL)")
ציטטתי מקודם את השיר "Love and only love". הוא יצא במקור ב-1990 והוא כאמור המנון לאהבה, הפותח את רוב ההופעות החשמליות של יאנג לאורך השנים, בביצוע מחשמל וארוך, שיכול להתפרש לפעמים על פני כ-15 דקות, עם ניסורי הגיטרה נפלאים של יאנג, שבנוסף לכל הסופרלטיבים שבהם כבר היללתי אותו, הוא גם גיטריסט מעולה, בעל צליל ייחודי משלו.
לפי שתי ההופעות הראשונות בסיבוב, השיר הבא יהיה "Goin' Home", שלא בוצע מאז הסיבוב שבו נחשף לראשונה בקיץ 2001. "Goin' Home" היה אחד מארבעת השירים החדשים ומצויינים, שנחשפו לראשונה בסיבוב האירופאי של יאנג ו"הקרייזי הורס". נכחתי בהופעה כזאת בפסטיבל רוסקילדה יחד עם חבר טוב וכל כך התלהבנו מהשיר הזה שבאופן ספונטני נסענו אחריהם לאוסלו בשביל לקבל עוד מנה הגונה מהדבר הטוב הזה.
"Goin' Home" נכלל שנה אחר כך באלבום "Are You Passionate" ושניים מהשירים החדשים הנהדרים ההם שכל כך הלהיבו אותנו, נגנזו, ועדיין מחכים ליום שיאנג יוצא אותם מהארכיון שלו.
והנה, אחת הקלאסיקות היפות ביותר של יאנג היא "After The Gold Rush", שידועה כבלדת פסנתר, מקבלת בסיבוב החדש ביצוע חדש וחשמלי על טהרת הגיטרה.
אלבום שמקבל נוכחות גדולה בסט הוא "Ragged Glory" מ-1990, שממנו הגיע גם " Love and only love" וממנו נשלפים הפעם "Days That Used To Be" ו-"Love To Burn".
ההשראה של אדי ודר וקורט קוביין
"Ragged Glory" הוא אלבום חשוב בקריירה של יאנג עם "הקרייזי הורס" כיוון שמדובר באלבום רוק גראנג'י מכוסח ומלוכלך, שפתח את שנות התשעים, שהיו טובות במיוחד ליאנג\ כאשר מצא את עצמו לפתע כאייקון הרוק המשמעותי של התקופה ולסנדק ולמורה דרך ללהקות הגארנג' הצעירות פרל ג'אם ונירוונה. להקות כמו סוניק יות' והפיקסיז הקליטו קאברים לשיריו, קורט קוביין ציטט אותו במכתב ההתאבדות שלו, ופרל ג'אם שכינו אותו "דון גארנג'יו" יצאו איתו לסיבוב ואלבום משותף (שכאמור הגיע לישראל).
"Love To Burn", שבאלבום המקורי אורכו היה עשר דקות, יכול להתפתח בהופעה לסאגת רוק מרשימה של כמעט 20 דקות, עם המילים: " You got love to burn, You better take your chance on love, You got to let your guard down, You better take a chance, A chance on love, Take chance on love
On love".
עוד אלבום שיכול לקבל יחס מיוחד הוא "זומה" משנת 75', שמביא להופעה גם את "Don't Cry No Tears"
שאני מאוהד אוהב (ואדי ודר מרבה לבצע בהופעות הסולו שלו) ואם יהיה לנו מזל אז גם את "Cortez The Killer", שאני מכיר לא מעט מחובבי יאנג בישראל שמקווים לשמוע את השיר הזה.
באמצע ההופעה יאנג צפוי להוריד הילוך ולתת גם טעימה מהצד האקוסטי והאהוב שלו עם שלוש-ארבע קלאסיקות כמו "Only Love Can Break Your Heart", הקאבר הידוע שלו ל-"Blowin' In The Wind" של בוב דילן והלהיט הכי גדול שלו "Heart Of Gold".
כשהוא יהיה לבד עם הגיטרה והמפוחית הוא יכול לשלוף איזה שיר שירצה, ואולי יפתיע עם "Don't Let It Bring You Down" או "Harvest Moon" שיכולים לשמח מאוד את הקהל הישראל או עם "Love And War", שיתאים מאוד למציאות הקשה שלנו: "I've been in love and I've seen a lot of war, Seen a lot of people praying , They pray to Allah and they prey to the lord, But mostly they pray about love and war , Pray about love and war".
בסוף החלק האקוסטי של המופע יחזרו "הקרייזי הורס" לתת בראש, וקשה לחזות איזה שירים ירכיבו את החלק השלישי של ההופעה. המון קלאסיקות רוק נשלפו ויכולות להשלף כמו Powderfinger, Like A Hurricane, Rockin' In The Free World, Hey Hey, My My (Into The Black), Down By The River, Tonight's The Night.
המופע צפוי להסתיים, כנראה, עם שיר חדש לגמרי שטרם יצא על גבי אלבום, בשם "Who's Gonna Stand Up And Save The Earth?", עוד המנון ירוק של יאנג להצלת הכדור, נושא שמעסיק אותו מאוד.
דווקא מהאלבום האחרון והמצויין של יאנג ו"הקרייזי הורס", "Psychedelic Pill", שיצא לפני שנתיים וכיכב בהופעות שלהם בשנתיים האחרונות, בחר הפעם יאנג לדלל ,וחבל, כי הייתי שמח לשמוע את "Ramada In" המדהים מתוכו, אבל נסתפק ככל הנראה בשיר הנושא "Psychedelic Pill".
זה מבחינתי אחד הדברים הכי מדהימים אצל יאנג שעדיין מסוגל בגיל 68 להוציא שירים שיצליחו להתחרות על אהבתי מול קלאסיקות שלו משנות השישים והשבעים. עכשיו כל מה שנשאר לנו זה להתפלל לשקט ושההופעה של ניל יאנג תתקיים השבוע, כי רק אהבה יכולה לשבור את ליבנו: "Yes only love can break your heart, What if your world should fall apart?".
הסט של ניל יאנג ו"הקרייזי הורס" השבוע באיסלנד:
Love And Only Love / Goin' Home / Days That Used To Be / Don't Cry No Tears / Love To Burn / Separate Ways / Only Love Can Break Your Heart / Blowin' In The Wind / Heart Of Gold / Barstool Blues / Psychedelic Pill / Who's Gonna Stand Up And Save The Earth? / Rockin' In The Free World // Like A Hurricane
הסט של ניל יאנג ו"הקרייזי הורס" השבוע באירלנד:
Love And Only Love / Goin' Home / Days That Used To Be / After The Gold Rush / Love To Burn / Separate Ways / Only Love Can Break Your Heart / Don't Cry No Tears / Blowin' In The Wind / Red Sun / Heart Of Gold / Powderfinger / Psychedelic Pill / Rockin' In The Free World / Who's Gonna Stand Up And Save The Earth? // Roll Another Number