ריקי גל השיקה אמש (יום ב') את אלבומה החדש "רואים את השנים" באירוע רב אורחים - הראל סקעת, ג'קו אייזנברג, דנה לפידות, יובל כספין ועוד, אירוע שכלל הופעה חיה במועדון "המגדלור" בתל אביב. אחרי לא מעט שנים בשטח גל, בת ה-59 יודעת היטב איפה היא נמצאת: "תעשיית המוזיקה נמצאת רגע לפני שינויים גדולים, ויכול להיות שזה הדיסק האחרון שלי היוצא בפורמט הישן של מוצר פיזי שאפשר להחזיק ביד", היא אומרת. "אנשים כמעט לא קונים יותר דיסקים, כך שאולי השירים הבאים שאביא לאוויר העולם יגיעו לאנשים בדרך אחרת, למרות שעדיין אין לי מושג מה היא תהיה".
-האלבום נשמע, למרות לא מעט שירים ליריים, המוצר הכי אופטימי שלך מזה שנים.
"אני שמחה ששמים לב לזה. ההחלטה לקרוא לאלבום 'רואים את השנים' אולי מובילה, אסוציאטיבית, למחשבות נוגות. בפועל, ההיפך הוא הנכון. אני מאושרת לשאת את עול השנים האלהכי את כל הידע, הניסיון וחכמת החיים שרכשתי כאדם וכזמרת הכנסתי באלבום וגיליתי דברים על עצמי שרוממו את נפשי".
ריקי גל: "הרוקנ'רול זורם בדמי"
-למשל?
"כמה הרוק'נרול זורם בדמי. כמה עושה לי טוב להתפרק מאחורי המיקרופון, במובן המשחרר של המילה. לא סתם בחרתי בשיר 'בסוף היום אני צריכה אותך' כסינגל ראשון לרדיו. זה אולי השיר הכי בועט שלי מזה הרבה זמן, מה גם שאני כתבתי את המילים. היה לי חשוב לצאת בסוג של הצהרה: אני עדיין במיטבי בפול ווליום".
-מה השלב הבא מבחינתך? ההופעה?
"כן. בפועל, אני הרי מופיעה כל הזמן. לי וללהקה יש מופע ממיטב שירי מכל הזמנים שרץ כבר שמונה שנים. ההתרגשות הגדולה, באופן טבעי, היא לגלות איך יעבוד השילוב של השירים החדשים ברפרטואר הקיים".
הרבה גבות הורמו כאשר גל, מזמרות הרוק הגדולות בישראל, הודיעה לפני כשנתיים על בחירתה בזמר-יוצר האלמוני יחסית לירן נדל כמוזיקאי שיוביל את האלבום החדש. נדל כתב, הלחין ועיבד מוזיקלית את כל השירים ב"רואים את השנים"' כשלהפקה המוזיקלית חבר אליו שמוליק דניאל.
"בכירי תעשיית המוזיקה כיום מהססים להמר"
"השירים היו, בדיעבד, השלב הקל", היא אומרת, "הכימיה ביני ובין לירן הייתה כל כך חזקה מהרגע הראשון, שדווקא איסוף החומר שהוא לרוב החלק הכי מורכב בתהליך היה הפעם המהיר ביותר. העיכובים היו בעיקר טכניים, בירוקראטיים, ניירת מול חברת התקליטים ודברים כאלה. כמו שכבר אמרתי, בכירי תעשיית המוזיקה כיום מהססים להמר בעוד אני מצידי הייתי משוכנעת לחלוטין שמצאתי קלף מנצח בדמותו של לירן נדל. זה הרי לא מהלך חדש מבחינתי. באלבום 'אין לזה סוף' הימרתי על שיתוף הפעולה עם דניאל סלומון, שהיה אז בתחילת דרכו. גם הוא כתב, הלחין ועיבד. תראו לאן הגיע מאז".
- עדיין, רבים טענו שאת לוקחת סיכון גדול מדי. לא חשבת להיעזר במוזיקאים נוספים?
"לא איבדתי לשנייה את האמון בלירן. קרו בינינו דברים שאין דרך להסביר, ששכנעו אותי שאכן מדובר בזיווג משמיים. שיר כמו 'מוזר לי', שהוא אולי הקרוב ביותר לליבי באלבום הזה עד כמה שמותר לי לומר כזה דבר, כי הרי כל השירים הם ילדים שלי. לירן כתב אותו עוד לפני שהכיר אותי, ואפילו היו דיבורים שייתן את השיר לגידי גוב. אני נלחמתי ואמרתי 'זה שלי'. השיר פשוט התאים לי בצורה כל כך מושלמת שלא האמנתי שהוא לא נכתב בעקבות שיחות אישיות איתי. זה קרה לי בעבר עם 'היי שקטה', שיהודה פוליקר ייעד למבצע אחר ואני דרשתי אותו לעצמי והתברר שצדקתי.
"מתי כספי סרב לנגן באלבום"
"לגבי מוזיקאים נוספים, הם היו שם כל הזמן. מה שקרה באולפן היה חגיגה. נגנים מדהימים נכנסו ויצאו, חלקם תרמו מכישרונם בהתנדבות העיקר לנגן איתי. דודו טסה, אורי מיילס, עדי גולדשטיין, אלדד ציטרין, אבי יפרח. באמת, תקצר היריעה מלהודות לכולם. הרגשתי לפעמים כמו במסיבת יום הולדת ענקית".
-מה הסיכוי שתחברי בעתיד לאלבום נוסף עם מתי כספי?
"מתי ואני בקשר כל הזמן, כך שאני לא פוסלת שום אופציה ברמה העקרונית. הוא האזין לרוב השירים באלבום הנוכחי במהלך ההקלטות והביע את דעתו, שהיא תמיד חשובה בעיני. רציתי מאד שהוא גם יתרום לי מכישרונו בנגינה בחלק מהשירים אבל הוא סרב".
-נפגעת?
"אני מבינה אותו. מתי רוצה מעורבות מוחלטת בכל מוצר שהוא מעורב בו, וזו זכות שהוא הרוויח לעצמו כמוזיקאי בהרבה שנים של יצירה מדהימה. אם הוא לא אחראי על העיבוד וההפקה, ולא תרם לשיר ככותב או כמלחין, אין לו עניין להסתפק רק בנגינה כאורח".