שחף אורן, בן 21, תקליטן במקצועו, נולד וגדל בעיר ראשון לציון. לפני כחצי שנה דרס למוות ושלא באשמתו בחורה בשנות ה-20 לחייה בשם טליה. מאז חייו השתנו מקצה לקצה, הוא עבר טראומה אישית קשה, נכנס לדיכאון, איבד 30 ק"ג ממשקל גופו, והחל להתעניין במוזיקה, שסיפקה לו חמצן חדש.
היום, חצי שנה אחרי הרגע ששינה את חייו, הוא מוציא את שירו הראשון, "הסוד שלי", בו הוא פונה לבחורה הנדרסת. את המילים כתב עופר הבר, ששמע משחף את הסיפור. "שמעתי את זה ונורא התחברתי", אומר שחף. "כי יש המון מילים שם, שכל אחד יכול לקחת את זה למקום אחר, כמו אולי שיר אהבה. אני אומר לה בשיר הזה מעין סוג של השלמה שלי איתה, סגירת מעגל ודו שיח ביני לבינה. הטקסט הזה משחרר אותי מהעבר לעתיד ועל אף שהבחורה לצערי לא בחיים, אני יכול לומר בשלמות שהיא הסוד הכי גדול שלי והיא שינתה לי הרבה בחיים".
-אבל היא לא יכולה לסלוח לך היא מתה.
"נכון, בגלל זה גם אי אפשר לדעת מה היא היתה אומרת. השיר הזה הוא כאילו ציפייה, מה שמחבר אותי אליה".
"זה היה כמו סרט אימה שאתה רואה את השחקנית הראשית ואתה שחקן המשנה"
-מה היית אומר לה אם היית יכול לדבר איתה?
"קודם כל, בתאונה הזאתי, זו לא היתה אשמתי, גם מבחינה חוקית וגם מבחינת מה שקרה שם, זה היה יכול לקרות לכל אחד. מכולם הגורל תפס אותי וזה עלה בחיים שלה. נסעתי בצומת באור ירוק, והיא, הבחורה, טליה, עברה במעבר חציה באור אדום, באה לי מול האוטו. הסטתי את האוטו אבל נתקעתי בה. רצתי אליה, הזמנתי אמבולנס, ניסיתי לדבר אליה, לנסות להגיש עזרה. היא התעוררה מאיבוד הכרה ושוב איבדה אותה, כמו סרט אימה שאתה רואה את השחקנית ראשית ואתה שחקן המשנה".
"הגיעו משטרה ואמבולנס ולקחו אותה באמבולנס ניסו לטפל בה באזור התאונה. אני דיברתי עם המשטרה היו חקירות ועדויות שאני נסעתי בירוק והיא קפצה. באמבולנס, אחרי 20 דקות של טיפולים, אמרו שהיא מתה ואני לא ידעתי איך להגיב. עד היום אני לא יודע. לפני ואחרי התאונה החיים שלי השתנו מקצבה לקצה זה לא יאמן".
"האולפן היה מרפאת הנפש שלי"
-איך התחברת למוזיקה?
"עבדתי כדיג'יי, אבל זה התגלה אלי כמו סוג של גורל, שהעיר לי את עולם המוזיקה בצורה משמעותית. הייתי בתקופה שאי אפשר להבין ולדמיין אותה עד שזה לא קורה. לא רציתי למות, לא מצב כזה, הייתי בפוקוס, אבל התבודדתי, הייתי בדיכאון, בכאב, זה אכל אותי, לא רציתי לדבר עם אף אחד או לעשות שום דבר. לא היה לי את הרצון והאומץ לצאת החוצה. המוזיקה זה מה שפתח אותי, סוג של ריפא אותי נפשית".
"אל השיר הגעתי דרך המעבד והמפיק המוזיקלי שלו חן מצגר. האולפן שלו היה המרפאה שלי, כמו ללכת לפסיאכטר, הפיזיותרפיה של הנפש שלי. פעם בשבוע היינו נפגשים, שרים, כותבים ובוכים. הכרתי שם את נועם חורב ודורון מדלי ועופר הבר, שכתב את השיר. לפני חודשיים באתי לחן ואמרתי לו שאני רוצה להוציא סינגל משמעותי, והנה זה קרה, התחלה של דרך חדשה בשבילי".
תגובת משפחת קהילה
"אנחנו מזועזעים מאופן התנהגותו והתנסחותו של שחף אורן באשר למקרה הטרגי שהוא קטיפתה בטרם עת של טליה. שחף אורן מעולם לא פנה אלינו בצורה מכובדת ויידע אותנו על כוונותיו, ולמעשה דרך כתבה זאת גילינו על הסיפור. נפגענו עמוקות מניסיונו לגזור קופון על גבה של טליה, בחורה מדהימה, חייכנית ומלאת שמחת חיים שכל עתידה היה לפניה, עם מספיק תוכנית לעתיד שיספיקו לפחות לתקופת חיים שלמה.
שחף אורן טוען שהוא סגר מעגל. אנחנו לידיעתו, הצד השני של המעגל הזה, והוא לא מקבל את ברכתנו. זוהי פגיעה שניה למעשה שאנו סופגים ממנו, הוא זרה מלח על פצעינו המדממים. פנינו אליו על מנת שיגנוז את שירו, אך הוא ממניעיו הכלכליים בחר לסרב לנו ולהמשיך בדרכו האגוצנטרית. אנחנו לא רואים כיצד השיר סייע לו בתהליך התרפיה (הקצרצר ביותר) שכן הוא לא חיבר את השיר ואין שום קשר בין המוות הטרגי של אחותי לבינו - זהו תרגיל יחצני ברור כשמש ומעשה שפל כשלעצמו".
>> אורי בנאי שר שניאור חשין, שיר לזכר הילדים שנרצחו, אריק סיני ועוד