הזמר שבי בר התפרסם בגיל 17, בשנת 2007, בלהיט "מעיל אחד בגשם", שכיכב אז בפלייליסט של גלגלצ. הוא היה אז לפני גיוס לצבא, הספיק להוציא רק עוד שיר אחד -"בת צועניה". בר סומן אז ככישרון עולה ומבטיח במוזיקה הישראלית, אבל החליט להתגייס לצבא לשירות מלא של שלוש שנים. הוא שירת בקרייה בתל אביב בתפקיד ראש לשכה של סגן אלוף. השירות הצבאי עצר לו את הקריירה, כמו שקורה אצל רבים אחרים.
במהלך שירותו הצבאי קיבל בר פניות רבות מגורמים בכירים בתעשיית המוזיקה וזימונים להשתתפות בתוכניות שירה שונות. הוא סירב לכל ההצעות ובחר להמשיך את דרכו המוזיקלית לבדו. עם סיום שירותו הצבאי, נכנס בר לאולפן ההקלטות של אסף צרויה, שאחראי על להיטיו הקודמים, ובימים אלו הוא מסיים את עבודתו על אלבום הבכורה שצפוי לצאת בקיץ הקרוב
ועכשיו הוא חוזר, כבר בן 22, ומוציא את השיר "את יודעת" (מילים: אבי אוחיון לחן והפקה: אסף צרויה), סינגל חדש מתוך מה שכאמור צפוי להיות אלבום הבכורה שלו.
-שבי בר, איך אתה מרגיש?
"אני מרגיש מצויין. מאוד מתרגש. אומנם כבר לפני כמה שנים הייתי באותה סיטואציה אבל זה חוזר אלי מחדש. אין הרבה הבדל. כל פעם כשמוציאים שיר חדש יש התרגשות נורמטיבית, התחלתית.
"גם אם השיר לא יצליח - עדיין הוא הצלחה מבחינתי"
-למה בחרת להוציא דווקא את השיר הזה?
"זה הסינגל השני בעצם, גיבשנו עליו דעה משותפת במשך הרבה זמן. השיר נבחר לפי הטקסט שלו ועם הלחן זה נשמע מאוד טוב מהתחלךה. היה חיבור מאוד ראדוני. מבחינתי זה שיר 'אס' ובמידה והוא לא יצליח הוא עדיין הצלחה מבחינתי כי אני מאוד אוהב אותו ומעביר מסרים והתרגשות ואני מאוד מחובר אליו".
-אנשים יעשו את החיבור בין הלהיט מפעם לעכשיו?
"תמיד יעשו את ההצלבה הזו וייזכרו בשיר הראשון וישוו בין השניים. לא יודע לאיזה מסקנה יגיעו. אלה שני שירים שונים עם וייב אחר. גדלתי בכמה שנים אבל זה אותו וייב של שירה אותו מסלול. נשארתי אותו דבר. אני מאמין שהשיר יצליח ויחשוף את מה שאנחנו עובדים עליו שזה בעצם אלבום הבכורה שלי".
-קיבלת הצעות להשתתף בתוכניות שירה בטלוויזיה?
"העבירו הצעות לאנשים שמכירים אותי. לא הלכתי ואני גם לא רואה את עצמי נכנס תוכניות האטלה אבל אני לא רוןאה את עצמי נכנס למערך הזה כי אני מרגיש לנכון להוציא כרגע את האלבום שלי והשירים. למרות החשיפה וקיצור התהליך אני מנסה להיות יותר בטוח בעצמי ויותר שקול לעשות דברים צעד אחרי צעד ולראות לאן זה יוביל".
"נשארתי מי שהייתי רק בלי הכיפה"
שבי בר נולד למשפחה מסורתית-דתית בלוד. הוא חבש כיפה ולמד בישיבה תיכונית. במקביל התחיל לשיר מגיל צעיר ובתיכון היה בלהקת נוער של לוד. בגיל 18, רגע לפני גיוסו לצה"ל, החליט להוריד את הכיפה. עד היום הוא שומר שבת ומניח תפילין בכל יום ואומר שהוא מאמין יותר משהיה פעם. מבחינתו הכיפה הייתה רק תוספת וכיום הוא מאמין בדרך שלו. "אני שייך יותר למגזר הדתי", הוא אומר. "גדלתי עם ערכים ספציפיים בבית, על תורה ומצוות, שבת ותפילין, זה לא מה שאני שוכח אותו. שבתות זה שבתות ותפילין זה תפילין. נשארתי מי שהייתי רק בלי הכיפה. אני בוחר להיות בלי כיפה ולהאמין. אני מרגיש בשל להיות מי שאני ואני מרגיש בשל להיות בלי כיפה בגלל הצורך להיות מי שאני מרגיש להיות וללכת עם האמת שלי בלי כל הדברים כמו הכיפה והציצית, להיות עצמך ומי שאתה ולהאמין".
-חברה יש?
"אני רווק בן 22, גר עם ההורים, ועדיין מחכה לאחת".