אם הכל יקרה כמו שנועם אקרמן והמנהל שלה גיא ליכטנטל מתכננים, תלמידת התיכון בת ה-17 מגדרה תהיה הטיילור סוויפט הישראלית. אקרמן החלה את דרכה המוזיקלית עם גרסאות כיסוי לשירים מפורסמים שהעלתה לרשת (ביניהם לאייל גולן, עידן רייכל, כריסטינה אגילרה וגוטייה), צברה מאות אלפי צפיות ופרגון מגולשים. לפני כחודש העלתה את קליפ הבכורה שלה "ואולי", שייצא בקרוב כסינגל רשמי, וכבר צברה 20 אלף צפיות.
"ואולי" הוא שיר ראשון מתוך אלבום בכורה שאת כל שיריו אקרמן כתבה והלחינה בעצמה. "ואולי זאת רק אני שחושבת שהכל יסתדר מעצמו", היא שרה בשיר הזה, אבל אין לה מה לדאוג. ליכטנטל, שמנהל אותה, הוא גם המפיק המוזיקלי, והאיש שגילה בעשור הקודם את רוני סופרסטאר ושותף בניהול הקריירות שלה ושל שירי מימון. כלומר - נועם אקרמן היא לא רק זמרת ויוצרת עם כישרון, אלא גם אחת שחתומה אצל אנשים שיודעים ליצור כוכבי פופ בישראל.
"אני לומדת בכיתה יב'", אומרת נועם אקרמן, "ומאוד אוהבת מוזיקה מאז שאני קטנה. הייתי שרה וצורחת להורים שלי את השיר של סלין דיון מ'טיטאניק'. לפני שנתיים התחלתי לפרסם קאברים ביו טיוב לשירים מוכרים שקיבלו הרבה צפיות ובמקביל עבדתי על חומר מקורי עם גיא. יש לי כבר עשרה שירים מקוריים שעומדים עם נגנים, הופעה מוכנה, שנתחיל לרוץ איתב בארץ. לפני ההוצאה הרשמית העליתי את הקליפ ליו טיוב, עד עכשיו יש לא מעט צפיות ואני מוכנה לעוף קדימה ולצאת החוצה".
-מתי הרגשת שאת מתחילה לצבור תאוצה ברשת?
"כשהוצאתי לפני שנתיים בדיוק את הקאבר שלי ל'עדיין ריק' של לירן דנינו שנתן גושן כתב. זה היה הקאבר הראשון שממש הצליח. אני זוכרת שנתן גושן עצמו כתב לי הודעה ואמר שהוא מאוד אהב את השיר. כשהוא הוציא את 'כל מה שיש לי' הוא שוב פרגן לקאבר שעשיתי לשיר שלו. הוא סיפר לי שהוא התלהב והשמיע לאנשים. כשהייתי בהופעה שלו דיברתי איתו מאחורי הקלעים. אני מעריכה אותו כיוצר ושמחה שהוא הצליח".
-אולי תחממי אותו בהופעות עם גיטרה?
"זה יהיה מעולה. אני רוצה לצאת מהקטע של הקאברים ולהראות את הצד של היוצר בי. אני מצפה להרבה שיתופי פעולה בעתיד, אולי גם איתו".
-מה הקאבר שאת הכי גאה בו?
"את 'נמס ממך' של עומר אדם הפכתי לאקוסטי גם את 'טוקסיק' של בריטני ספירס. הקאברים זה משהו אישי שלי. מהם מכירים אותי. עשיתי לפחות 15, אולי יותר. לפעמים אני נעזרת בגיא, כמו ב'טוקסיק' שעשיתי איתו וצילמנו קליפ. אני מקליטה את הקאבר באולפן ביתי שלי ומעלה לרשת. האיכות טובה ואני נעזרת בגיא, מתייעצת, הוא אומר לי איך לשפר. אבל הקאברים זה לא היה חלק מהאסטרטגיה. העליתי אותם לכיף ומשם בא הפרסום. הם נתנו לי פוש ומהם אני שואפת להתקדם לשירים שלי. כי אני אוהבת לשמוע את השירים שלי עם נגנים ולא סתם אני לבד בחדר עם הגיטרה".
-אילו עוד תגובות את מקבלת?
"מהקאבר הראשון הציפו אותי בהודעות מפרגנות, חמות, אוהבות. יש לי הרבה טוקבקים שמפרגנים וזה נותן לי מוטיבציה להמשיך, לדעת שמישהו שומע ואוהב. יש גם מעריצים קבועים ואני משתדלת לענות לכל מי ששולח לי הודעה. מאוד מחמם לי את הלב ומשמח אותי לדעת שאנשים אוהבים. יש גם הודעות כואבות, שאני מנסה לא להתייחס אליהן, כי אני גאה במאמצים שאני עושה. גם אלה שלא אהבו - זה לגיטימי. אמרו לי הערות שליליות אבל בונות, ואני משתדלת לקחת כל הערה כהערה בונה. אני משתדלת לא להיעלב ואיפה שאני יכולה גם להשתפר כי אני מאמינה שתמיד אפשר להשתפר".
_g.jpg "נועם אקרמן (צילום: תומר יעקובסון)")
-כבר מצאת את הסגנון שלך?
"בגדול אני אוהבת פולק פופ משולב קאנטרי, אוהבת לשלב סגנונות, לקחת שיר ולעשות לו משהו אחר, אינטרפרטציה שלי, כמו ב'כוכב נולד' ו'דה ווייס'".
-אז למה לא הלכת לשם?
"אין לי שום דבר נגד זה. זו חשיפה ענקית, אבל לי יש דרך קצת אחרת, ארוכה יותר, מאתגרת. גם התחרות שם ב'כוכב נולד' ו'דה ווייס' קשה, אבל אני מעדיפה להתפתח דרך יצירה והופעות ופחות מתחרות".
-על מה כתבת את "ואולי"?
"כתבתי אותו לפני שנתיים, כשהייתי בת 15, על תהיות שהיו בי. עוד לא היתה לי באמת אהבה אמיתית אז, אני מניחה שהיו הידלקויות כאלה, זה גיל ההתבגרות, מאוד תוסס, עם המון הורמונים ובלבולים. יום אחד אתה ככה ויום אחד את ככה, והרבה דמיון. ילדה בת 15 לא יכולה לחוות את כל מה שכתבתי שם. זה על אהבה, מישהי שהיתה עם מישהו שאכזב אותה ומנסה להגיד שהכל בסדר ולהכחיש שמשהו לא בסדר במערכת היחסים הזו. כשזה נגמר הוא לא טורח לחזור ולהגיד לה שהוא אוהב, אז היא מבינה שזה כבר לא ושהיה שם משהו לא בסדר".
-הקהל התחבר לטקסט הזה?
"כן הרבה פרגנו לי על הלחן והמילים. בקאברים פרגנו על הקול והנגינה. בשיר המקורי פרגנו לי על השיר עצמו וזה מאוד החמיא לי. גם גדולים ממני, חיילים ובני 20 ומשהו, כי עשיתי קאבר ל'כאב של לוחמים', גם הם אוהבים וגם ילדות צעירות בכיתה ז' מפרגנות, אבל בגדול זה חתך הגילאים שלי".
-על מה כתבת את שאר השירים המקוריים?
"חלק מהשירים כתבתי בגיל 15 וחלק בתקופה האחרונה. הם נכתבו על סימני שאלה של גיל ההתבגרות, אהבה ראשונה, אכזבות - מחברים, מאנשים שאוהבים, מה שאנחנו חווים בגיל ההתבגרות, גם הצלחות וחוויות חיוביות, והרבה דמיון. לא כל השירים באו מסיטואציות אמיתיות שקרו לי. אני מדמיינת סיטואציות ואנשים ויוצרת את השירים האלה. יש לי עשרות שירים מהם בחרנו עשרה".
_i.jpg "נועם אקרמן (צילום: תומר יעקובסון)")
-עד כמה את יכולה לכתוב על דברים כמו סקס, אלכוהול, סמים ובגידות, שכן קיימים היום בגיל הנעורים?
"יהיה לי קשה לכתוב על מישהי שהיא שכבה איתו כי היא השתכרה. את הפגיעה אני אבטא במילים אחרות. גם בשיר על בגידה אני אבטא את הכאב במילים אחרות. דברים כמו אונס קורים ביום יום ויש שירים שמדברים על אונס, אכזבות, פגיעות כאלה, אבל בשירים האלה אני לא מכניסה את המילים הספיציות האלה, אלא כותבת מילים שמתחתן יש כוונה נסתרת. אני לא חושבת שיש לי גבול. אם ארצה לכתוב על אונס - אכתוב, אבל במילים אחרות, כי יש בנות צעירות שיכולות לשמוע. גם מישהי ששכבה עם מישהו והתאכזבה זה אכזבה ופגיעה ממישהו שהיא חשבה שהוא אוהב אותה. יש לי שירים שאפשר לתהות על מה הם נכתבו".
-את מכירה מהסביבה שלך סיפורים כאלה?
"לקחתי השראה לשירי אהבה ממצבים שלי ומחברות שלי, שיש להן חבר. אני לא כותבת רק על דברים שפגעו בי. ויש לי גם שירים על אושר ואהבה טובה".
-היית במצב שמישהו שבר לך את הלב?
"כן, רציתי מישהו שלא באמת רצה אותי, או אכזב אותי ופגע בי. אני חושבת שכולן בגילי חוות את זה. הן מפתחות ציפיות, השלו אותן והן נפגעות, וזה קורה גם לבנים וגם לבנות. בן מבטיח שהוא אוהב ובסוף מתברר שזה היה סתם, זה קורה לכולם".
-יש לך חבר עכשיו?
"יש לי חבר כבר חצי שנה שהוא שנה מעלי, חייל בצבא, והוא האהבה הראשונה שלי. גם ממנו אני מקבלת השראה לשירים, כי זה אהבה ואושר אמיתיים".
-את מרגישה בטוחה במראה החיצוני שלך?
"כן. לכל אחד יש את החוסר ביטחון שלו, אבל אני מרגישה טוב עם איך שאני נראית ושלמה עם עצמי בעניין הזה. אם אתה משדר חוסר ביטחון זה לא יעבוד. אתה צריך להראות את עצמך ולחשוף את עצמך הכי טוב. חייבים איפור ובגדים יפים כשרוצים להוציא דברים החוצה. גם כשאני הולכת לקניות אני מתלבשת ומתאפרת. אני אישה, אני אוהבת להתגנדר. אולי יגידו שאני מנסה להתמסחר וכאלה דברים, אבל אני לא רואה את זה ככה, כי כדי להגיע לאנשים צריך להציג את עצמך כמו שצריך".
-כלומר?
"אני צריכה לתפוס תשומת לב מהמוזיקה. את הקאברים אהבו בגלל הקול ולא בגלל המראה החיצוני. היתה לי תקופה מצליחה עם הקאברים מאוד אינטנסיבית, אבל לא זיהו אותי כי לא באמת ידעו איך אני נראית. זה מוכיח שלא צריך להתמסחר. אני אעשה הכל בשביל להצליח, אבל בדרך שלי, באיך שאני מאמינה. יש לי קווים אדומים שאני מאמינה בהם, כמו לחשוף את הגוף יותר מדי זה. לא מתאים גם למוזיקה שלי. אני לא מאמינה בלהראות מישהי שאני לא. אני ילדה שאוהבת להתאפר ולהצטלם אבל כל בדרך שלי ויש גבולות".
-את מרגישה יותר ילדה או יותר אישה?
"אני מרגישה יותר אישה. יש לי צד ילדותי ושטותניקי. אני אוהבת לזוז, לרקוד, להיות עם חברים. אבל יש צד בוגר שאני עוד מעט מתגייסת ובת 18 בדצמבר הבא. יהיה לי הרבה זמן מסוף יב' עד הגיוס בשביל המוזיקה".
-אז היית בת 17 ממש לאחרונה. מה קנו לך ליום הולדת?
"החבר קנה לי עגילים ושרשרת. שמו בר, כמו אחותי, בר אקרמן, היא שירתה בלהקה צבאית ולאחרונה השתחררה והיא מאוד עוזרת לי".
את יוצאת עם מישהו שיש לו את אותו שם כמו לאחותך?
"כן".
-טוב, גם נועם זה שם שיש גם לבנים וגם לבנות.
"בשכבה שלי היו כמה בנים שקראו להם נועם, אבל זה שם נפוץ גם לבנות עכשיו".
-מי המודלים שלך?
"אבריל לאבין, טיילור סוויפט, מארון 5, טרייסי צ'פמן, גרין דיי. בארץ אני אוהבת את אסף אבידן, נתן גושן ומאיה איזקוביץ, לירן דנינו. אוהבת לשמוע קצת מהכל, אבל אלה ההשפעות העיקריות שמשפיעות עלי".
-אז את טיילר סוויפט הישראלית?
"בעזרת השם. אם זה יהיה המצב אהיה מאוד מרוצה. הייתי רוצה להיות טיילור סוויפט הישראלית. אני אוהבת את הסגנון שלה ואותה. זו מחמאה ענקית בשבילי אם אני אהיה".
-את התגלית הבאה של גיא ליכטנטל אחרי רוני סופרסטאר?
"בשנתיים האחרונות עבדתי קשה עם גיא, אני מכירה אותו מגיל 15. כשהייתי קטנה הערצתי את רוני סופרסטאר, שפונה ליותר צעירות מהקהל שאני פונה אליו. היא מדהימה ויש לנו תהליך דומה שבו אותו אדם גילה אותנו והתחלנו לעבוד ולהתפתח, רק שאני בסגנון של פופ אקוסטי".
-מה אומרים ההורים?
"מאוד מפרגנים, מאוד גאים בי, יש להם אור בעיניים וחום בלב. הם מסיעים אותי לאן שצריך ועוזרים לי בבגדים. מפרגנים בתמיכה ועידוד"
-המילה דיסק רלוונטית עבורך?
"אני מניחה שאוציא אלבום, אבל כרגע זה סינגל סינגל. פחות טוב להוציא עכשיו דיסק בגלל האייטיונז וההורדות. האינטרנט זה המדיה המרכזית כרגע של הדור שלי. זה מה שכרגע תופס ונותן הרבה הזדמנויות לאמנים צעירים שאין להם קשרים. למזלי יש לי מנהל מקצועי, אבל זה נותן במה גם לאנשים שסתם אוהבים לשיר וגם לי זה נתן את ההזדמנות"
-חלומות מקצועיים?
"אין לי גבול. מוזיקה זה החיים שלי. אני רוצה להצליח בזה. גם אם אכשל לעולם לא אפסיק לשיר וליצור. אני מאוד רוצה להצליח, כי אין יותר טוב מלקבל פידבק על דברים שאני אוהבת. אני מקווה שהשיר הזה יהיה מדרגה ראשונה בדרך".