אור טרגן, זוכה עונת העשור של "כוכב נולד", מוציא היום את שיר וקליפ הבכורה שלו "עכשיו לתמיד",אותו כתב והלחין עפר בשן ועיבד והפיק מוזיקלית תומר בירן. "אני מרגיש מצוין", אומר טרגן. "זו התרגשות גדולה, דומה מאוד לגמר. אלה שני רגעים שחיכיתי להם הרבה מאוד זמן, זה כיף ואני משתדל להיות בחברה של משפחה וחברים שתומכים בי ומשאירים אותי פה. אני לא במתח, אבל מתרגש מאוד. אני מקווה מאוד מאוד שיאהבו את השיר, שהוא יגיע לקהל וייגע בקהל כמו שהוא נוגע בי, זה באמת הכי חשוב".
-הוא די מזכיר את "Shape Of My Heart" של סטינג.
"באמת? אתה הראשון שאומר לי את זה. ממש לא שמתי לב. זו מחמאה מאוד גדולה עבורי".
-זה שיר אהבה, למי אתה שר אותו?
"אהבה זה לא משהו מוגדר, זה יכול להיות לארץ, לכל דבר. אני מאמין שכל אחד ישמע את השיר וייקח את האהבה הזו לכיוון שלו. בעיני זה שיר מאוד פשוט, שנכנס לך ישר ללב. הוא תפס אותי מהרגע הראשון. יש בו הרבה פשטות. רוב מי ששמע אותו, משפחה ואנשים קרובים, שהיה חשוב לי לשמוע מה הם חושבים, אמרו שיש בו הרבה כנות, שהוא תופס את האוזן והלב. שיר שמדבר לכולם".
-אתה שר אותו למישהי שאתה אוהב? יש לך אהבה בחיים?
"כן, יש לי חברה. היא תלמידה בכיתה יב', לא מהבית ספר שלי, הכרתי אותה דרך חבר. אנחנו יחד כמה חודשים, הכרתי אותה לפני 'כוכב נולד' והתחברנו אחרי. אני בעצם שר את זה לחברה שלי. אבל אני לא רוצה לחשוף אותה כרגע".
-עד כמה אתה אוהב אותה?
"מאוד. עשיתי לה כל מיני דברים רומנטיים. לקחתי אותה לצימר רומנטי ביום ההולדת שלה, עם ג'קוזי וסבונים ריחניים".
-איך בחרת את השיר?
"הבחירה היתה מאוד מהירה, היה לי חיבור חזק איתו, הלחן שלו תפס אותי במיוחד. השיר בא עם טקסט שלא הרגשתי חיבור מקסימלי אליו, הרגשתי שאפשר טקסט יותר טוב, עם הלחן הזה. דיברתי עם עפר בשן, ישבנו ודיברנו קצת, היה חשוב שהוא יכיר אותי, שהוא יכתוב מילים שיתאימו. הדבר הכי גדול שרציתי הוא שאני אתרגש מהשיר כמו בפעם הראשונה. שרתי אותו כבר הרבה פעמים בהקלטות, ואני לא מפסיק להתרגש ממנו".
-איזה דמות של זמר אתה רוצה שתגיע לאנשים מהשיר הזה?
"זה שיר ישיר, הוא לא מתחכם. היופי שלו הוא בעדינות שלו. הוא מאוד קרוב אלי".
-מרגיש שיש עליך לחץ וציפיות להצליח?
"לא. 'כוכב נולד' זה רק מקפצה ולא פועלים מלחץ. להפך, זה רק תמיכה מהסובבים ומי שמקיף אותי. אני מקווה שהקהל שאהב אותי ב'כוכב נולד' ותמך בי יישאר גם עכשיו, אגיע אליהם והם יישארו איתי".
-מה עבר עליך מאז הגמר בספטמבר?
"התחלתי את החיים האמתיים, להיכנס לתעשיה, להבין איך הדברים עובדים. זה מתחיל מהדלת הזו שנפתחה ויש דרך ארוכה להתקדם. מאז ספטמבר למדתי, אני בבית ספר עדיין, כיתה יב', מגמת מוזיקה ומגמת תקשורת, ויש לי בגרויות. היו הופעות של שלישיית הגמר והופעות רק שלי. במקביל עבדתי על השירים, שזה החלום הגדול שמתגשם. אספנו שירים ואנחנו עדיין אוספים, סיוון יאנג המנהל של המתמודדים ב'כוכב נולד' נשאר איתי כמנהל אמנותי של האלבום ויש אנשים בטדי שמאחורי. תומר בירן הפיק את הסינגל הזה הראשון ויש לי סקיצות לעוד שירים. התחלנו לעבוד על האלבום ואנחנו ממש באמצע. פנינו ליוצרים ועדיין פונים שיכתבו. גם אני כותב וזה כיף".
-זכית כמו רוני דלומי, על אפם וחמתם של השופטים.
"הקהל זה הדבר הכי חשוב בתוכנית, הוא זה שסימס והצביע, לשם רציתי להגיע, לצופים. השופטים, שמע, מוזיקה כל אחד לוקח אותה לאן שהוא רוצה, יש הרבה דעות, יש כאלה שיאהבו ופחות. למדתי מכל מה שעברתי ואני עדיין מיישם ולומד כל הזמן".
-לאורך העונה דיברו על איטן ואניטה ועל אחרים, אותך ספרו פחות.
"לא התעסקתי באחרים. באתי כי אני אוהב לשיר, באתי להגשים חלום. אני עושה מה שאני אוהב ולא מתעסק באחרים".
-מי מ"כוכב נולד" נשאר חבר שלך?
"אני בקשר עם חלקם. עם איטן ואניטה אני מדבר, רואה אותם, נפגשים, מופיעים יחד מדי פעם, ופה ושם מדברים. אני לא רוצה לנתק את הקשרים. הכרתי חברים מדהימים למוזיקה ולחיים עצמם. הם לא מקנאים בי, ומפרגנים מאוד, כולם פרגנו".
"הייתי בן 8 כשנינט זכתה"
-כמה זמן לקח לך לצאת משיכרון הזכייה?
"מהר מאוד. רגע הזכייה מאוד חזק וגדול ואחרי זה יש ירידה. יום למחרת אחרי הגמר אתה מתחיל לעבוד על חיים חדשים. אנשים מזהים ברחוב וזה הכיף הכי גדול, מצטלמים, אני מודה לכולם על הכל, זה הפידבק שאני מקבל מהקהל וזה כיף גדול".
-היו גילויי הערצה היסטריים?
"היו כמה שחיכו ליד הבית לחתימות וצילומים ויש בפייסבוק. ויש את הבית ספר, שם כולם מכירים אותי. כל השנים אני לומד עם אותם אנשים ואני כמו כולם, אני לא אור של כוכב נולד".
-זה שונה מלפני עשר שנים. כשנינט זכתה היתה היסטריה. כשהראל מויאל זכה המעריצות של סקעת הפגינו יומיים מחוץ לבניין "קשת".
"באמת? לא ידעתי את זה. אני באמת לא יודע, כי לא הייתי שם, הייתי בן 8 כשנינט זכתה, לא יודע להגיד לך. אולי היום יש יותר תוכניות מוזיקה בטלוויזיה אז ההיסטריה נמוכה יותר כי זה מתפזר, יש כאלה שמתחברים יותר לשם או לפה".
-מה באמת אתה חושב על "דה ווייס"?
"אחלה תוכנית. אהבתי את הזמרים. אני לא מתעסק בהשוואות מי יותר טוב. אין פה מה להשוות. הלכתי ל'כוכב נולד' כי גדלתי על התוכנית ואני מחובר אליה מאוד. דמיינתי את עצמי באודישן שם וזה מה שגרם לי לנסות".
"היה לי משבר בהדחה, לא בכיתי אבל הייתי עצוב"
-היו לך גם רגעים של משבר?
"הרגע הכי מלחיץ היה הגמר. לא ציפיתי לו והוא פתאום הגיע, מהר מאוד. המשבר היה כשהודחתי וחזרתי בגלגל ההצלה ולא ידעתי איך זה ייגמר. ההדחה היתה המשבר. זה קשה לעזוב, רגע של אכזבה. הרגשתי שקטעו אותי באמצע, שלא סיימתי לעשות כל מה שרציתי. לא היה לי זמן להתאושש כי ישר בא הגלגל, יומיים אחרי זה חזרתי לתוכנית ולא היה זמן לעכל את ההדחה, הכיף הכי גדול זה שחזרתי".
-בכית?
"לא אבל זה היה עצוב. זה עצוב. זה סוג של פרידה. זו הפקה ואנשים שאתה איתם כל היום בעצם. קשה לעזוב ושאנשים ממשיכים ואתה הפסקת. למזלי חזרתי בסוף".
-מה היה רגע הכי כיפי?
"ההקלטה של השיר הראשון. לשמוע שהכל גמור. אתה מתרגש מהתופים, אחרי זה גיטרות, לשמוע את זה בסוף זה הכי מרגש, לשמוע את המיקס זה הכי טוב שיכול להיות. בכלל, העבודה על השיר. הייתי מאוד מעורב בכל דבר קטן, היה לי חשוב. זה שיר שלי, משהו שלא יצא לי עדיין להקליט לפני כן, ואני שמח וגאה בזה".
-מה עוד קורה איתך?
"אני משחק בסדרה 'השמינייה' שתעלה בספטמבר. זה כיף גדול מאוד. אני משחק בתפקיד הראשי של הסדרה, חלק מהשמיניה. גיליתי שלשחק זה מאוד כיף, זה לא קל, צריך ללמוד טקסטים, לקום מוקדם מאוד ולחזור מאוחר, אבל זו חוויה מאוד גדולה וכיפית. זה משהו חדש. עוד חוויה שחשוב לי לעבור אותה".
-בית ספר, הקלטות, צילומים, חברה - איך יש לך זמן להכל?
"יש לי זמן. זה החיים שלי ואני לא מתנצל. הכל זה ברכות. אני מסדר את הזמן שיהיה זמן להכל. את החברה אני רואה בעיקר בסופי שבוע ובימים שאני לא מצלם ולא מקליט. זה בין לבין, אבל היא מקבלת את זה ומאוד תומכת, זה ממש חשוב לה, היא עוזרת לי ללמוד טקסטים".
"יש לי פרופיל 97, אני עוד לא יודע איפה אשרת, מקווה שזה ישתלב עם הקריירה"
-עד לאיפה מגיעות השאיפות שלך?
"להוציא אלבום. הוא הכי חשוב לי. אני עושה הכל ונותן הכל שזה יצליח. האלבום ייצא בחודשים הקרובים. עוד אין לו שם. הרשימה פתוחה, האלבום לא סגור. אני מאמין שהוא יהיה מגוון, שירים שאני מתחבר אליהם, ככה אני מסתכל על זה. אני לא מתחבר למשהו ספציפי".
-דיאנה גולבי וחגית יאסו עדיין לא הוציאו אלבומים.
"לכל אחד יש את הדרך שלו. אני לא מסתכל מה עושים זוכים אחרים של 'כוכב נולד'. אני מבחינתי אעשה את הכי טוב שאני יכול בדרך שלי ומאחל בהצלחה לכולם".
-איפה היית רוצה להופיע?
"באמפי שוני. אני מת על המקום הזה, מאוד אוהב אותו. ראיתי שם הופעה של קובי אפללו מארח את מירי מסיקה בקיץ שעבר והוקסמתי. כל הופעה בשבילי זו חגיגה. הבמה זה המקום שאני הכי מאושר בו. יצא לי להופיע אחרי התוכנית בכל מיני מקומות, במופע של שלישיית הגמר וגם לבד עם שירים מהתוכנית. ביום העצמאות היתה לי הופעה בנס ציונה, היו המון אנשים וזה הזכיר לי את הגמר והחזיר אותי שבעה חודשים אחורה. היה ממש כיף. הופעתי, קיבלו אותי יפה, שרו איתי את 'יסמין' ואת 'אם את עדיין אוהבת אותי' וזה כיף גדול".
-מי המודל שלך, כמו מי היית רוצה להיות?
"קשה לי להגיד שם, אבל זמר מצליח שעושה דרך. כמו הראל סקעת, עברי לידר, קובי אפללו, כל מי שעשה דרך והצליח להגיע לקהל".
-מה אתה הולך לעשות בצבא?
"אני לא יודע, יש לי עוד קצת זמן להחליט. אני אמור להתגייס באוגוסט הקרוב. אני מקווה שהקריירה והצבא יתחברו יחד ויסתדרו יחד איכשהו. יש לי פרופיל 97 ואם יגייסו אותי לקרבי אני אתמודד. הצבא מאוד חשוב לי. מה שאני לא אעשה אני מאמין שאני אצליח לשלב ביניהם".
-אתה רוצה להיות כוכב?
"כוכב זה מילה גדולה. אני רוצה להיות אמן. אני רוצה לשיר, זה מה שאני הכי רוצה לעשות".