משך עשר עונות היה צביקה הדר הפנים של "כוכב נולד", כמנחה המוביל שמנווט את התוכנית בין מתמודדים, שופטים, צופים והפקה. בתוכנית החדשה "הכוכב הבא", משאיר הדר את עמדת המנחה לאסי עזר, ומתיישב בפעם הראשונה על כיסא השופט, כדי לומר את דעתו האובייקטיבית על איכות השירה של המשתתפים, וכמובן לדון ולהתווכח עם שאר השופטים בתוכנית.
צביקה הדר מביא לתפקיד השופט לא רק את הניסיון העצום שצבר בעשר העונות ההן, אלא גם את אהבתו האמיתית והכנה למוזיקה, ובעיקר מוזיקה ישראלית, וכן את השכלתו המוזיקלית. לא רבים יודעים זאת, אבל צביקה הדר הוא עצמו פסנתרן ויוצר, שכתב והלחין שירים, אשר נאגדו לאלבום, והוא אף הופיע איתם לפני כשלוש שנים בהופעה מיוחדת.
>> הבחירות של אייל גולן; הבחירות של אסי עזר, הבחירות של רני רהב
רגע לפני שהתוכנית החדשה "הכוכב הבא" עולה לאויר, שאלנו את צביקה הדר לגבי המוזיקה שאהב לשמוע בשנה האחרונה, לבדו, עם המשפחה, ובמסגרת העבודה.
-צביקה הדר, מה אתה שומע?
"אני שומע מוזיקה בעיקר באוטו, בנסיעות, שחלקן ארוכות. חשוב לי בהזדמנות הזו להזכיר שאני חלק מבית 'טדי הפקות' וכך יש לי את הזכות המיוחדת להאזין לסקיצות של האמנים שעובדים איתנו - רוני דלומי, מארינה מקסימיליאן, נינט טייב, דיאנה גולבי, עידן עמדי, נתן גושן, שי המבר, אור טרגן".
-ואתה מביע את דעתך?
"כן, זה חלק מהעניין. אני שומע סקיצות לפני שזה יוצא ויש לי אפשרות וזכות לחוות דעה ולהגיד מה שאני חושב. לאחרונה שמעתי סקיצות של אור טרגן, יצאו גם השנה אלבומים חדשים של רוני ודיאנה ומארינה ונינט ונתן ועידן, והם מקסימים. תדע לך, למשל, ששי המבר שהיתה ב'בית ספר למוסיקה' כותבת לפנים, ושרה יוצא דופן. אז כ, בהחל, שמעתי למשל דברים של רוני דלומי ועוד דברים שלנו שיוצאים, יש לי מלא כאלה באוטו".
-ושלא במסגרת העבודה?
"אני אוהב את האלבום האחרון של הדג נחש, 'זמן להתעורר'. גם את 'הדג נחש' וגם את 'מרסדס בנד' אני אוהב לשמוע עם הבנים, הילדים שלי. הם שומעים את זה ואני שומע וככה יש לנו שפה משותפת. את מרסדס בנד אני אוהב, הם חושבים עכשווי, מדליק, אחר. הם לא מתפשרים על הסאונד. זה גורם לי להרגיש מגניב, אני מאוד אוהב אותם. אבל בחצי מהשירים יש מבחינתי יותר מדי רעש ואין לי כוח, אזש אני אומר לילדים שישמעו בלעדי".
-הדג נחש ומרסדס בנד זה נהדר, מה עוד?
"אני חולה על האלבום שעידן עמדי הוציא השנה, השני שלו. אולי אני לא אוביקטיבי, אבל אני שומע אותו ויודע את הדרך שהוא עשה וזה מדהים בעיני. הוא מרגש, נוגע, אותנטי. וכמו שאמרתי יש לי זכות לשמוע את הדמואים הראשונים, את ההקלטות, הנסיונות, אני מרגיש זכות להיות שותף לזה, מאוד כיפי".
-עוד אלבום ישראלי שהתלבש עליך?
"האחרון של דודו טסה, 'סחרחורת'. בכלל, דודו טסה מדהים בעיני. אני שומע את כל האלבומים שלו. אני הולך וקונה לי דיסקים, בדרכים כשאני נוסע להופעות וצילומים, אני עוצר בתחנת דלק וקונה. זה הזמן שלי לשמוע".
-ומחו"ל?
"בלועזית אני חולה על הרד הוט צ'ילי פפרז. הייתי בכמה הופעות שלהם, לא רק בארץ. אני מאוד אוהב את 'סטדיום ארקדיום', האלבום שלהם, אתה מבין, צ'ילי פפרז זה חלק מההיסטוריה שלי כחובב מוזיקה. גם את 'מארון 5' אני אוהב, אבל איתם זה יותר תקופתי. את האחרון פחות אהבתי, את זה שלפניו יותר. יש להם תקופות, של יותר פופ, יותר רוק, הם מגניבים".
-שומע רק בדיסקים?
"לא רק. באופנוע יש לי צ'יפ עם מוזיקות מעורבבות. בעיקר יש לי שם מיוז, מארון 5, קולדפליי וצ'ילי פפרז. מיוז אני אוהב את מה שלא כבד מדי, יש להם פנינים. בכיוון אחר לגמרי אני שומע מרסדס סוסה. זה כשאני צריך להירגע, לשמוע קול סדוק, של מישהי שעבר עליה הרבה בחיים. אני גם לא מבין את רוב המילים, זה עוזר".
-ולסיום?
"אני חולה על שלכת, כוכבת הילדים, שזה בעצם ניקי גולדשטיין. ה'גמבה סטייל' זה משהו".
