לפני 15 שנים הלך לעולמו המלחין סשה ארגוב בגיל 81. מבצעים, כותבים ומלחינים רבים רואים בתאריך מותו נקודת מפנה קריטית בתולדות המוזיקה המקומית, ומאמינים שעם מותו (ובמידה רבה גם מותו של משה וילנסקי שנתיים מאוחר יותר), הסתיימה גם התקופה היפה ביותר בתולדות הזמר העברי.
ארגוב, שנולד במוסקבה, היה ילד פלא. בגיל ארבע החל לנגן על פסנתר, בגיל שש החל ללמוד מוזיקה, ובגיל עשרים עלה לארץ והתחיל להלחין. עם זאת, נהג תמיד לראות ביצירותיו תחביב שפרנסה בצדו, ועסק למחייתו בעבודות נוספות, בטענה שמוזיקה הוא רוצה ליצור מתוך הנאה בלבד.
ארגוב חתום על יותר מ-1,200 לחנים, ובין השאר שיתף פעולה עם כותבים כמו חיים חפר, ע. הלל, עמוס אטינגר, יהורם טהר-לב ונתן אלתרמן, שאליו חבר בין השאר גם ליצירת המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". עוד בחייו זכה ארגוב לשורה ארוכה של אלבומי הצדעה, עליהם חתומים אמנים כמו קובי רכט, עדנה גורן, אריק איינשטיין, מתי כספי ואורה זיטנר, שהייתה במשך שנים רבות המבצעת המועדפת עליו.
נתן דטנר: "הפגישה עם סשה זכורה לי כחוויה מרגשת עם איש צנוע ונטול מניירות"
במופע המחווה "זמר מפוחית", שיועלה בסוף השבוע הבא במסגרת אירועי פסטיבל ימי זמר בתיאטרון חולון, יבצעו ממיטב שיריו של ארגוב נתן דטנר, שגם ינחה, אלון אולארצ'יק, שלומית אהרון, ששי קשת, איה כורם, מיקה קרני, מיטל טרבלסי ויעל צבי. בין השירים שיבוצעו: "אליפלט", "כשאור דולק בחלונך", "שיר משמר", "אדוני השופט", "ככה סתם", "הבלדה על נערי שגדל", "שיר ערש", ו"הרעות".
"התחושה העולה בי בכל פעם שבה מוזכר שמו של סשה ארגוב היא הערצה מטורפת", מודה מנחה המופע, נתן דטנר. "האיש ידע להלחין נכסי צאן ברזל וכל ניסיון שלו היה קליעה בול. הוא היה מלחין מאוד מורכב, אבל עם חוש נדיר ללהיטים, ולא התפלאתי כאשר בערוב ימיו התרחש החיבור המופלא שלו עם מתי כספי, המזכיר אותו מהרבה בחינות. ראיתי בזה, במידה מסוימת, טקס העברת הלפיד שלו לנציג הדור הבא.
"פגשתי אותו רק פעם בחיי. הוזמנתי לבצע שני שירים בפינת המוזיקה בעונה הראשונה של 'זהו זה', ואחד מהם היה של ארגוב. היות שנאמר לי שהוא לא אוהב כשמבצעים שירים שלו לא כהלכה, אזרתי אומץ והתקשרתי אליו, וביקשתי שיקדיש לי שעה מזמנו ויעבוד איתי על השיר. הוא הסכים, הגעתי לביתו, והפגישה זכורה לי כחוויה מרגשת בחברת איש צנוע ונטול מניירות".
ששי קשת: "התרבות שהביאה לנו את ארגוב אבדה"
"כשאני שומע את השם 'סשה ארגוב', אני נזכר מיד בתקופה הרבה יותר יפה ונאיבית שלצערי איננה עוד", אומר ששי קשת, "תקופה שבה מוזיקה ישראלית הייתה באמת ישראלית, ולא ים-תיכונית. איבדנו את זה, צר לי. הפכנו לשבט אבוד, והתרבות שהביאה לנו אנשים כמו ארגוב אבדה גם היא. הוא היה יהודי חם ואיש מיוחד במינו עם חוש הומור דק נפלא שתמיד הצחיק אותי עד דמעות. ביקרתי אותו בביתו כמה וכמה פעמים, וכל ביקור היה חוויה. במיוחד כאשר היה מנסה ללמד אותי שיר ליד הפסנתר, כי כישרונו כמלחין היה לא ייאמן, אבל זמר גדול הוא לא היה, בלשון המעטה. בעקבות מותו נפער חור ענק במוזיקה הישראלית, ואני לא רואה מישהו שיכול למלא את החלל הזה".
"גדלתי על השירים שלו ושל משה וילנסקי. זו המוזיקה הקלאסית שלי", אומרת מיטל טרבלסי, "ארגוב הוא סמל של תקופה, ולשמחתי היה לי הכבוד לפגוש אותו אישית פעם אחת במופע מחווה שעשו לו במועדון צוותא. אחרי ההופעה הוא ניגש אליי והחמיא לי על שירתי והציע להלחין לי. הוא דיבר כאילו אני זו שאעשה לו טובה אם אסכים לבצע שיר שלו. חודש אחרי אותו מפגש הוא נפטר לפני שהספקנו להיפגש, אבל נשאר לי הזיכרון החם הזה, שתמיד מרגש אותי".
"סשה ארגוב ואבא שלי הם בעיניי, מוזיקלית, אותו הדבר", אומר אלון אולארצ'יק, "גם אבי היה מוזיקאי ומלחין, והסוג הזה של מוזיקה מזוהה אצלי עם ילדות. עלינו לארץ מפולין בשנות ה-50, כאשר סשה ארגוב כבר היה אחד המלחינים המובילים בארץ. אבא שלי אפילו עבד איתו על הגרסה המקורית של 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר'. ארגוב היה מלחין מוכשר להפליא, וכשאני שומע לחנים שלי כמו 'שעשועי כאילו' אני מבין עד כמה ההשפעה שלו עליי הייתה משמעותית".
"בסוף ימיו ארגוב היה מלחין שמונה שירים בלילה"
"הייתה לו יכולת נדירה לא רק להלחין בצורה מופלאה, אלא גם לתת חשיבות עליונה לטקסטים", אומרת שלומית אהרון. "הוא בחר את המילים של מיטב משוררי ופזמונאי התקופה, וכל לחן שלו נוצר מתוך חיבור טוטאלי למילה הכתובה. חיבור שלעתים קרובות חסר לי בפזמונאות העברית העכשווית, למרות שאני חושבת שגם כיום עושים פה דברים יפים מאוד. סשה ארגוב היה, בפשטות, דור אחר".
"באופן טבעי, הקהל הרחב מכיר את שיריו של סשה מהתקופה הפופולרית שלו משנות ה-40 ועד ה-70", מסכם המנהל המוזיקלי של המופע, רפי קדישזון. "ידועה הרבה פחות העובדה שבזקנתו מעיין היצירה שלו התגבר. בשנות ה-80 הוא חיבר כמה יצירות נפלאות, רק שנחשב באותה תקופה מיושן לטעמם של האמנים והעורכים המוזיקליים, ושירים אלה התקשו לזכות בתשומת הלב הראויה.
"כשכבר היה חולה, ולא יכול היה לנגן בפסנתר בעצמו, סשה היה מתקשר אליי לפעמים ואומר: 'רפי, הלחנתי בלילה שמונה שירים חדשים. תבוא לנגן אותם'. שמונה שירים בלילה זה קצב מדהים גם למלחינים צעירים בהרבה. להגיד שהוא בן לדור הענקים זה מובן מאליו, אבל לארגוב היה גם יושר אמנותי נדיר. זו לא הייתה פוזה. באמת לא עניין אותו עד כמה שיר שלו יצליח, או האם זמר זה או אחר יסכים לבצע אותו. הוא נשאר נאמן לעצמו עד הסוף, ולכן גם התעקש לא להיות תלוי במוזיקה לפרנסתו והיה הולך מדי יום לעבוד בחנות הספרים שלו. הוא לא רצה להגיע למצב שייאלץ להלחין שיר רק בגלל אילוצים כספיים. כל אחד משיריו הרבים הולחן מהלב והנשמה, ואולי זה הייחוד הגדול ביותר שלו".
מופע המחווה לסשה ארגוב, "זמר מפוחית", יתקיים ביום ו' 2.4, ב-21:30, באולם תיאטרון חולון.
פסטיבל ימי זמר: שלל מחוות ומופעים
יותר מ-20 מופעים, חלקם בבכורה, ייכללו בתוכנית של פסטיבל ימי זמר 2010, המציין 15 שנים להיווסדו. רשימת המופעים, שעליה אחראית המנהלת האמנותית נעמי אטיאס, כוללת בין השאר הענקת פרס מפעל חיים ומופע מחווה, "עוד תראי את הדרך", לשיריה של הפזמונאית שמרית אור, מופע מחווה לבועז שרעבי, מופע משיריו של חנוך לוין, ומחווה לעיר חולון החוגגת 70 שנה.
פסטיבל ימי זמר ייפתח ביום ד' 31 במרץ, חול המועד פסח, ויסתיים במוצ"ש ה-3 באפריל. כל המופעים יתקיימו במתחם תיאטרון חולון.
מלחין נוסף שיזכה למופע מחווה בפסטיבל, בשם "דרישת שלום", הוא יאיר קלינגר. בין האמנים שיבצעו משיריו: רוחמה רז, סקסטה, סילבן ויאיר, טל סונדק וההרכבים ארבע לב אדום והרעננים. הזמרים-מוזיקאים גרי אקשטיין ואפרים שמיר, ילידי חולון, יזכו לתעודות הוקרה על פועלם התרבותי.
רשימה חלקית של מופעים נוספים שיועלו בפסטיבל: עלמה זהר מארחת את גבע אלון, מאיר בנאי מארח את מיכה שטרית ודניאל זמיר, שלומי שבן מארח את יוני רכטר, ודנה ברגר ואיתי פרל בבכורה למופע המשותף מארחים את קורין אלאל. בנוסף יתקיימו בכל ימי הפסטיבל ברחבת הכניסה לתיאטרון חולון מופעי שירה בציבור פתוחים חינם לקהל הרחב.
