ראיון עם להקת "איפה הילד", מאת טל פרי, mako
להקת "איפה הילד" הכריזה הבוקר על חזרתה לפעילות בסיבוב הופעות 2009 ועל הוצאת שיר חדש בשם "מוזיקה אהבה" (מילים ולחן: חמי רודנר), שמילותיו מתארות את ראשית דרכה של הלהקה בתל-אביב של סוף שנות ה-80', עם הסתכלות אל ההווה, כאשר "מה שנשאר בסוף זה רוקנ'רול".
"איפה הילד" בהרכבה המקורי, הכולל את חמי רודנר (בס ושירה), אסף שריג (גיטרה ושירה), אופיר בר-עמי (גיטרה ושירה) ואסף "בובי" מרוז (תופים), כבר הופיעה לפני כחודשיים בהופעת "ניסוי כלים" באוזן-בר בתל-אביב. הבוקר ביצעה הלהקה במסיבת עיתונאים את השיר החדש ושלושה שירים נוספים: "אחד אלוהים", השיר הראשון שהוציאו בתחילת דרכם, "לבן בחלום שחור", איתו ייצגו את ישראל בתחרות של אמ.טי.וי ו"מישהו שומע אותי". כמו כן קיבלו חברי הלהקה אלבומי זהב על האוסף "מישהו שומע אותי", שיצא לפני כ-11 שנים.
עם זאת, חברי "איפה הילד" לא ממהרים להתחייב על הוצאת אלבום חדש, למרות שכבר כתבו יחד כמה שירים מאז החלו להתכונן לאיחוד. ההרכב המצליח שמכר 110 אלף עותקים מאלבומיו, בהם מכירות "פלטינה" (יותר מ 40 אלף עותקים) מאלבום הבכורה שלהם "זמן סוכר", מסתפק בינתיים בהוצאת שיר אחד בלבד. "המילה 'אלבום' גדולה עלינו כרגע", טוען חבר הלהקה אסף שריג, שניגן בשיר החדש בס, בעוד רודנר נוטל את הגיטרה החשמלית. "אלבום זה פורמט ששוק המוזיקה כולו מתלבט בעניין האפקטיביות שלו. נכון שכתבנו כמה שירים, הקלטנו שניים, ואחד מהם יוצא כסינגל. אחרי שנתחיל להופיע נחליט לגבי הקלטות נוספות. אנחנו לא מאשרים ולא מכחישים אלבום חדש בדרך, פשוט מוקדם לדעת".
חמי רודנר: "האריזה השיווקית לא מעניינת אותנו"
סיבוב ההופעות הנוכחי של איפה הילד יוצא לדרך, בפועל, בעקבות שני איחודים ספונטניים של ההרכב במהלך 2007. הם נענו להצעות להופיע בשני אירועים פרטיים, בהרכב שכלל את חמי רודנר, אסף שריג, הגיטריסט אופיר בן עמי והמתופף אסף מרוז, עלו לבמה בהחלטה של כמעט רגע, בלי חזרות, וירדו ממנה עם טעם של עוד. כמו כן הופיעו באירוע המחווה למועדון "רוקסן" שהתקיים לפני כשנה וחצי. "הקטע של איפה הילד היה תמיד המוזיקה נטו", אומר רודנר, "כשהיה ברור שכולנו שוב בעניין של לנגן ולהופיע יחד, לא נשאר הרבה מקום לדיונים איך ולמה. פשוט החלטנו שהגיע הזמן".
-ומה לגבי האריזה השיווקית? חסות של חברה סלולארית?
"האנשים העובדים איתנו כל השנים, בראשם חברת 'עננה' ומשרד 'ווליום', יודעים שהדברים האלה פשוט לא מעניינים אותנו. לא ניסו ללחוץ עלינו ולא היה עוזר לו היו מנסים".
- הסינגל "מוזיקה אהבה" נשמע כמו התרפקות נוסטלגית ומלאת געגועים לימי הזוהר של דור 'רוקסן 'ופריחת סצנת הרוק בתחילת שנות ה 90'.
"לא הייתי משתמש במילה מתרפק, ובטח לא מתגעגע. השיר הזה הוא עבורי ניסיון ראשון לכתוב ממקום של העלאת זיכרונות נטו. אני לא אומר: 'אוי, איפה מה שהיה פעם'. אני אומר: 'זה מה שאני זוכר מהימים ההם'. בכלל, אף אחד מאיתנו לא בקטע של געגועים לעבר. אנחנו לא חוזרים להופיע כדי לשחזר משהו או להוכיח משהו. מצידנו, שיגידו שהקמנו להקה שעושה גרסאות כיסוי לשירים של 'איפה הילד'".
אסף שריג: "הצליל של 'איפה הילד' נשאר"
"אני אמנם לא מסתובב במועדונים כמו פעם, לא מכיר כל מה שזז בסצנת הרוק העכשווית בארץ, אבל אני בהחלט חושב שיש כישרונות חדשים מבטיחים ואנחנו לא באים ממקום של ללמד מישהו את העבודה", ממשיך רודנר. "רצינו לנגן יחד, הרגשנו שקיימת מסה מסוימת של אנשים המעוניינת לראות אותנו, ומשם המשכנו לגלגל את זה".
-המילה "רעב" כיכבה אצלכם בזמנו. מה מניע אתכם עכשיו?
אסף מרוז: "אותי אישית בעיקר הגעגוע, כי יחסית לשאר חברי הלהקה שהמשיכו לעשות מוזיקה בצורה זו או אחרת אני הייתי בנתק כמעט מוחלט מהעשייה הזו במשך עשר שנים. ממש בא לי לחזור לזה".
אסף שריג: "ברגע שהתחלנו לנגן היה ברור לנו שהצליל של 'איפה הילד' נשאר. אי אפשר לטעות בנו. אז אפשר אולי לומר שהאהבה מניעה אותנו. אהבה לשירים שלנו, האחד לשני, לקהל שיגיע להופעות".
-אתם בונים על הקהל של פעם שהתבגר וירצה לחזור לסיבוב שני, או הקהל הצעיר שירצה לטעום בפעם הראשונה?
"כולם. כל מי שירצה לראות ולשמוע אותנו".
"איפה הילד" תפתח את סיבוב ההופעות במועדון ה"זאפה בתל-אביב ביום חמישי 19/3 ולמחרת בשישי 20/3 במופע צהריים.
