רמי קלינשטיין מוציא הבוקר את השיר החדש "מתנות קטנות", אותו הלחין למילים של נועם חורב. זה הוא סינגל שלישי מתוך אלבומו הבא, אחרי "תמר ואני" ו"דרך כל האהבות". "מתנות קטנות" מתאר תמונה ישראלית של שעות יום שישי לפני כניסת השבת, כשבאמצעו קלינשטיין מברך: "כי בנו בחרת ואותנו קידשת, ברוך אתה ה' מקדש השבת".
"השיר מתאר ישראליות", אומר קלינשטיין. "את התופעה המיוחדת בארץ ביום שישי, שהכל עובר הילוך. כבר לקראת ארבע-חמש אחר הצהרים אין תנועה, אין את הרעש הזה, אתה יכול לשמוע את השקט. אנשים כבר בבית, עם העיתונים על המרפסת או בסלון. יש את המנוחה הישראלית הזו של כניסת השבת. כשהייתי ילד ביום שישי היה גם קידוש, היה ביחד משפחתי, זה העניין. השיר הזה מדבר על ישראליות. לא תמצא את זה בניו יורק, ברלין או פריז, שם שישי הוא כמו חמישי. זה מיוחד לישראלים".
-כשהגעת לארץ הרגשת אאוטסיידר, ואחר כך שרת "ארצנו הקטנטונת" ו"תפוחים ותמרים" שנכנסו לפס-הקול הכי ישראלי.
"עכשיו שאתה אומר לי את זה יש אצלי התרגשות. שירים כמו 'עוד לא תמו כל פלאייך' הם כבר בתוך השירונים. אני לא יודע אם גם היום אני אאוטסיידר כי לא נולדתי כאן. עולים חדשים, ולא משנה באיזה גיל, מרגישים יותר זיקה לדברים שקשורים בערכים וציונות. אין ברירה, כי הם באו ממקומות שונים וזה מה שמחבר אותם לארץ. כשאתה ישראלי, צבר, ואתה לא שונה, אז אין לך את הצורך הזה, כי הישראליות טבועה בך מינקות. כל אחד מאיתנו הוא תוצאה של מה שהביא אותו לכאן. למשל במלחמת ששת הימים לא להיות כאן, אבל כן להיות כאן במלחמת יום כיפור זה הבדל גדול. ובכוונה לקחתי דוגמה של מלחמה כי זה דבר קיצוני. אבל גם בדברים יותר מתונים - להיות כאן ילד בגן, או להיות שם ילד בגן - זה בונה אותך קצת אחרת".
-אתה עולה מאמריקה, ריטה עולה מפרס, היה בכם דרייב של עולים שרוצים להוכיח שהם טובים כמו הצברים?
"אני חושב שבאמת יש לי דרייב מאוד גדול, שקשור בצורך מאוד גדול ליצור. אני מרגיש מאוד מבורך, שיש לי את הכוח היצירתי הזה. אני יודע שדברים כאלה יכולים גם להשתנות יום אחד. בהתחלה זה בא ליוצר מעצמו, ואז או שיש לו המשך של דרייב, או שפתאום הוא מאבד משהו בפנים שהולך לאיבוד. הדוגמה של הדברים האחרונים שהוצאתי והצליחו כמו 'רוצי קטנה' ו'דרך כל האהבות - זה נותן כוח שדברים שאתה יוצר עדיין רלוונטיים ומתקבלים והופכים להיות חלק מהרפרטואר המאוד רחב שלך. זה מאוד מרגש אותי. יש בי עדיין את הרצון ליצור ואהבה גדולה לעמוד על במה ולהופיע וליצור את האלכימיה המיוחדת שבין אמן לקהל. כי גם יכול להיות שאמן אומר 'די אין לי כוח, למי יש כוח להיכנס שוב לואן ולנסוע לכל מיני מקומות', אבל אני אוהב את זה כמו ביום הראשון".
-מה לדעתך שינית במוזיקה הישראלית?
"הבאתי משהו שבאותו הזמן היה חשוב לי להביא משהו, שלא היה, מבחינת אנרגיה. אני זוכר שליוויתי כפסנתרן את מתי כספי בסיבוב של 'ילדותי השניה' ולקהל היה מוזר שמישהו על הפסנתר קופץ ומתנועע. באותו זמן הקהל היה רגיל ל'עמודים', שמנגנים ולא באמת מופיעים. באתי ממקום אחר של מה זה הופעה בשבילי, שהבאתי מחו"ל. גם להפקות הבאתי משהו שהיה חשוב לי להחדיר ולהגיד הנה זה אני, משהו שהוא אני".
"המילה 'אותנטי' לא חייבת לתאר משהו מזרחי תמיד"
-למעשה אתה ולואי להב הכנסתם למיינסטרים הישראלי את המושג "צליל איצטדיונים". בהופעות של שלמה ארצי, של ריטה, שלך, אתה שומע בשלב כלשהו משהו מאוד אמריקאי, שאתה יודע שכבר ירים את הקהל בשירים כמו "ארץ חדשה", "בוא", "אש".
"לדעתי זה התחיל עוד בעיבודים של השירים האלה באלבומים. אבל ככה זה, כל אחד מביא את מה שהוא גדל עליו. סשה ארגוב ומשה וילנסקי הביאו סגנון רוסי. אחרים הביאו סגנון מרוקאי. כל אחד מביא את שלו. המילה 'אותנטי' לא חייבת לתאר משהו מזרחי תמיד, 'אותנטי' גם יכול להיות אמריקאי, בריטי, אפריקאי, רוסי. לדעתי אנחנו בתוך מהלך שילוב של ז'אנרים. התרבות הישראלית צעירה לעומת אמריקה שצעירה לעומת אירופה. ספרינגסטין שהוא מניו ג'רזי, הכי צפון ארצות הברית, אבל הוא הושפע מקאנטרי שזה אלפי קילומטרים מאיפה שהוא גר. והוא שילב דברים, לקח מסול, כתב לאמני נשמה. בתרבות של מהגרים תמיד יווצרו שילובים".
-מי בארץ השפיע עליך?
"מאיפה להתחיל? אני זוכר ששמעתי את נעמי שמר ז"ל לראשונה בסוף שנות ה- 60. חברים של ההורים שלנו אמרו 'תקשיבו ליוצרת חדשה וצעירה'. זה חדר מאז. ואז שלום חנוך, כוורת, דני סנדרסון, גידי גוב. גם היום אני מושפע מדברים, וזה אחד הדברים שממש עושים אותי מאושר, שמאיפה שאני נמצא אני עוד לומד המון, מהכל. הדבר הכי מזקין זה שאדם אומר 'אני כבר יודע, ראיתי, שמעתי, אין חדש תחת השמש'. זה מסוכן. אני עוקב ושומע אחרי דברים שקורים בארץ. למשל, שמעתי את רועי פרייליך ונגנבתי. איזה יופי. אני האוזניים הגדולות שלי שגם ככה הן גדולות ואין שיער שיסתיר אותן - פתוחות כל הזמן ואני כולי נפעם מדברים טובים. לא נסגרתי, ואני בסוף יודע יותר טוב מכולם מה טוב בשבילי".
-היית ב"דה ווייס". לדעתך אין יותר מדי ריאליטי מוזיקלי בטלוויזיה?
"לי מאוד ברור שזו קודם כל תוכנית טלוויזיה, שעובדת לפי חישובים כלכליים של מפיקים. תוכנית שיש בה שחקנים, במאים, עורכים. קוראים לזה 'ריאליטי', אבל יש במון הכוונה מלמעלה וחשיבות שהתוכנית תצליח. כשזמר הולך ויוצר קריירה הכי חשוב לו שהוא יצליח. אז יש הבדל עצום כשהאג'נדה שונה, וזה משפיע על מי שנמצא שם. אם יש אינפלציה של תוכניות? זה עניין של גלים. הגל יגאה ואחר כך ייכנס לשפל. זה הטבע של הדברים. אולי צריך חמש תוכניות כאלה כדי שזה יימאס לגמרי".
"ב'הכוכב הבא' היה משהו חזק באפליקציה"
-את "הכוכב הבא" ראית?
"ראיתי שתיים-שלוש תוכניות. גם שתיים-שלוש של 'אקס פאקטור'. לדעתי מבחינת ליהוק השופטים, ב'אקס פקטור' עלו על משהו שהיה חסר ב'כוכב הבא'. משהו בין השופטים שעבר בעיני מאוד יפה. פחות כסאח ממקום של אגו. ב'אקס פקטור' יש כבוד הדדי בין השופטים, במקומות אחרים מתרגמים את זה אחרת. זה יותר מזכיר את ארצות הברית. לעומת זאת, ב'הכוכב הבא' היה משהו חזק באפליקציה. אני מכיר את צביקה הדר וטמירה ירדני ושמח בשבילם שהצליחו, כל הצלחה של ישראלי בחו"ל היא חשובה, גם בתחום תוכניות הריאליטי".
-אני אוציא ממך מחמאה קטנה לריטה?
"זה מעבר למחמאה. ריטה באה ל'כוכב הבא' והביאה את עצמה, היא לא היתה צריכה לעשות שינוי. יש לה את המקום שלה, יש לה את הכבוד שלה, היוקרה שלה. כמו שהיא, כמו שאוהבים אותה, ככה היא באה לטלוויזיה. בלי הכנות מיוחדות, בלי יותר או פחות, היא הביאה את עצמה. הכבוד ההדדי בין שנינו קיים כל הזמן. אם היה מקום, אז איפה שאני יכול בעצם להגיד כמה היא זמרת גדולה, מבחינתי הכי גדולה שיש בארץ. אני מודה לה על זה שהיא חושבת ככה לגבי היצירה שלי".
-ומשי?
"משי לומדת משחק, לוקחת את הזמן, מחפשת חומרים. היא לא עושה משהו שונה מאמנים אחרים. כשהיא תרגיש מוכנה היא תעשה דברים. הכי חשוב זה המקצועיות. פרסום וכישרון זה נהדר, אבל צריך תעודת זהות, צריך תוכן, לא רק לשיר יפה, והיא מבינה את זה אני חושב".
"אני לא בלופ של נושא האירוויזיון"
-אתה עובד על אלבום עם מאיה בוסקילה. תכתוב לה את השיר לאירוויזיון?
"אני לא בלופ של נושא האירוויזיון. מבחינתי לכתוב שיר לבן אדם זה לכתוב שיר טוב. אם זה מצליח זה מצליח. אין חשיבות אם זה לאירוויזיון או לאלבום. באלבום הראשון של ריטה אני זוכר שרצו מאיתנו שיר לקדם אירוויזיון. אבל מה זה משנה - אנחנו עושים אלבום, תבחרו אחד מהם לקדם. לא הקדשנו לו משהו מיוחד. אתה כותב שירים טובים ואם זה מתאים אז תפדל".
-מרוצה מקצב התקדמות האלבום של מאיה?
אני אף פעם לא עובד עם דד ליין בחיים. אני מחפש דברים טובים, נכנס אליהם ולוקח את הזמן. היום יש לי את הזמן שלי והאולפן שלי, פחות מלחיץ מלפני 25 שנה שעל כל עיכוב באולפן גדול התקציב היה מתנפח. עכשיו יש זמן לעבוד בשקט ובנחת באולפן ולהשקיע, עד שאתה מבסוט מהתוצאה. הקצב לא חשוב, אלא התהליך".
-האלבום החדש שלך ייצא לקראת פסח?
"יש כוונה שהוא ייצא בסביבות האביב וזה מאוד ישמח אותי. אני בתוך העבודה, עם אולפנים, הקלטות, זה מה שקורה עכשיו. מה שמנחה אותי זה לא לנסות לרגש את הקהל. מי שמנסה משהו, המשהו מתרחק ממנו, ולא רק בשירים. אי אפשר לרמות. אם שיר הוא טוב ויש בו נצח לא יכול להיות שיש בו רמאות. אולי יש כוונה חזקה מדי, אז צריך שיהיה בו משהו נכון. והנכון בא ממקום שאף אחד לא יודע. אין נוסחה לזה באף דבר, בטח שלא במוזיקה. אי שיטה בדוקה שעובדת בדברים האלה. אני ממשיך ליצור ולכתוב ולהופיע. שמח שזאת העבודה שלי".
-חברך, שר האוצר יאיר לפיד, יתארח במופע ההשקה, אולי יקריא שיר שכתב לך?
"אי אפשר לדעת. אני יודע שהוא מבחינתו לא מונע מעצמו להמשיך לכתוב. מתוכנן להיות באלבום שיר אחד חדש שהוא כתב לי. אם הוא יעלה על הבמה אני לא יודע. בקהל הוא יהיה בטוח".
