אם יוצר הוא סך כל יצירותיו ושיריו, הרי ששמוליק קראוס הוא הגשר שמחבר את ארץ ישראל הישנה והטובה נוסח "בית הערבה" ו"ארץ ישראל", עם ישראל המודרנית, המועדונית, שהשתרעה בשנות ה-70' וה-80' ממועדון "החלונות הגבוהים" (שנקרא על שם ההרכב אותו ייסד) ועד למועדוני רחוב המסגר ורמלה, ישראל שדיברה בשפה חדשה, שהלכה אל האישי והפרטי, כמו ב"כשאת בוכה את לא יפה", ובמקביל רצתה חיים לא מגוייסים ושלום כמו ב"אם". קראוס, מגדולי המלחינים והכותבים במוזיקה הישראלית, חיבר ביצירתו פורצת הדרך השפעות משירי ארץ ישראל ההם מפעם יחד עם פופ ורוקנ'רול שהגיעו מעבר לים באופן שנשמע הכי טבעי אבל היה לגמרי חלוצי.
שמוליק קראוס היה נועז וחצוף לא רק בהתנהגותו יוצאת הדופן בנוף המקומי ("פרא אדם", קראו לזה פעם בשפה יפה) אלא גם בפזמונים שהלחין והפכו לקלאסיקות. היותו "איש העולם הגדול" - ימאי, רקדן, שחקן תאטרון וקולנוע, בעלים של ברים - הפכה אותו לשגריר של הגיטרה החשמלית והקצב התוסס של המוזיקה המתחדשת בארץ האקורדיון. הלחנים שלו התאימו לטקסטים של חיים חפר ויורם טהרלב, שישראל הקטנה והישנה היתה צרורה בנשמת כתיבתם, כמו גם לבלוזים והרוקרים העצובים שכתב לו יענקל'ה רוטבליט, הנציג הבכיר של פזמונאי הדור השני, שעבד איתו צמוד. לשיאו הגיע קראוס כאשר הוציא מתוך נפשו המורכבת לא רק לחנים שופעי תנופה, אלא גם טקסטים כואבים, כמו בשיר "זה קורה", אותו כתב על מות אביו. "שמוליק לא יכול היה לשיר את השיר הזה, מרוב שהוא כאב לו בנפש, אז קניתי אותו ממנו בזול יחסית", סיפר בזמנו אריק לביא, עוד אחד מאלה שעשו נפלאות על קו התפר שבין שירי ארצישראל לרוק.
אביו של קראוס, שהיה מחלוצי מפעלי ים המלח, נוכח גם בשיר "בית הערבה", שקראוס הלחין למילותיהם של חפר ועמוס קינן. כבר אז אפשר היה לזהות אצל קראוס את הנטייה לבלוז. את "בית הערבה" הוא שר כבר ב-1958 עם אבי רייכשטאט בצמד ה"עופרים" לצד "שיר הדייג" שהלחין, והיה זה ששכנע את רייכשטאט לצרף לצמד שלהם את אסתר זייד. כך השיק למעשה את הקריירה של אסתר עופרים, אשר תפסה את מקומו בצמד.
בשמונה השנים הבאות קראוס חוזר להיות ימאי, מלחין מנגינות כמו "אז מה" ו"האהבות הראשונות", אחר כך פותח בר בבאר שבע ומופיע בו, משחק בתאטרון ובשלושה סרטי קולנוע ("חור בלבנה", "פורטונה", "עליזה מזרחי"), מתחתן ומתגרש פעמיים ומכיר את אשתו השלישית, ג'וזפין מרסייה כץ (ג'וזי) שהגיעה לישראל כמתנדבת בקיבוץ. איתה הוא מופיע באילת, בכפר הנופש של רפי נלסון, והשניים מקליטים שירים שונים, שרק אחד מהם, "דונה דונה", שרד.
בסוף 1966 מתחברים קראוס וכץ לאריק איינשטיין ומקימים את שלישיית "החלונות הגבוהים", הרכב שישנה את המוזיקה הישראלית לנצח ואחראי על אלבום שנוהגים לכנות 'אלבום הפופ הראשון בעברית'. הלחנים המקסימים של קראוס מתחברים עם טקסטים שכתבו להם גדולים הפזמונאים - "בגלל אריק כולם רצו להתחתן איתנו", סיפר קראוס בחיוך ב"סוף עונת התפוזים".
העיבודים הקולים שיצר קראוס יצרו הרמוניות קוליות נפלאות, הקצב והסאונד היו חדשים וטריים והתוצאה היא שורת קלאסיקות ענק: "זמר נוגה (התשמע קולי)", "אינך יכולה", "הורוסקופ", "יחזקאל", "כל השבוע לך", "ילדה קטנה", "אהבה ראשונה", שיר ילדים אחד - "בובה זהבה", ואפילו שיר המחאה "חייל של שוקולד", שכתב חנוך לוין.
"החלונות הגבוהים" בהופעה היסטורית בצרפת
האלבום יצא באפריל 1967 והצליח ברדיו. בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים הופיעה השלישיה בסיני והניצחון במלחמה הוביל אותם גם להצלחות בצרפת ובאנגליה, שם ביקשו המפיקים להתמקד בג'וזי כץ הבלונדינית. ההרכב התפרק וקראוס וכץ נסעו לניו יורק, שם פתח שמוליק חנות למוצרי עור שבין לקוחותיה היו, לדבריו, קרוסבי, סטילס ונאש, ג'ניס ג'ופלין וג'ימי הנדריקס, שלקח אותו להופעתו בפסטיבל וודסטוק בקיץ 69'.
ב-1970 חזרו שמוליק קראוס וג'וזי כץ לארץ והשתתפו ביצירת הקלאסיקה "מה איתי" של אריק איינשטיין. קראוס הלחין שירים להרכב "כף התקווה הטובה", ביניהם "בלדה לעוזב קיבוץ" המפורסם, והקליט לראשונה בחייו כסולן את "לוח וגיר", שנשאר עד היום כשיר אהבה של תלמיד למורה.
בשנת 1971 החלו חייו של קראוס להסתחרר. הוא ירש אדמה בנבי סמואל שליד ירושלים, שם חלם להקים בית ואולפן הקלטות. במאבקו נגד השלטונות איים בנשק על חיילים שבאו לפנות אותו, המבנה נהרס והוא נשלח לכלא. בהמשך השנה נכלא שוב בגלל התפרצויות אלימות וגם אושפז בבית חולים לחולי נפש בשל ניסיון התאבדות. בכלא קיבל גיטרה לתאו ויצר שירים כמו "שישי חם", "מי אנחנו", "קראוז צינוק", "אל תשימו לב אלי" ואחרים. השירים הוקלטו במהירות בג'אם סשן כאשר קראוס יצא לחופשה מהכלא. התוצאה היתה התקליט הדי מופרע "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל" ("A Criminal Record"), שיצא ב-77'.
אבל הקאמבק של קראוס היה מתוק מהצפוי. על מנגינת "שישי חם" כתב אהוד מנור את "טוב לי לשיר לעולם", שבשנת 72' זכה במקום הראשון בפסטיבל בביצוע "הטוב, הרע והנערה" - שלישייה שכללה את ג'וזי כץ וצמד הדודאים - ישראל גוריון ובני אמדורסקי. קראוס הלחין להם שירים נוספים כמו "ימים של קולנוע". באותה שנה יצר את "זה קורה" וכאמור מכר אותו לאריק לביא.
בשנים 73'-76' השתתפו קראוס וכץ בכמה פרויקטים, כמו איחוד של "החלונות הגבוהים" עם אלי מגן במקום אריק איינשטיין, שהניב שירים כמו "אצלי הכל בסדר" ו"אלישבע מה נחמדת", שהלחין קראוס ותקליט ותוכנית טלוויזיה לילדים שמהם יצאו "אצו רצו גמדים", "מיכאל", "רוח רוח" ו"טין טן", שקראוס היה מיוצריהם. בשנת 75' נולד בנם הבכור ושנה לאחר מכן הגיע השיר הכי מפורסם שלהם מאותה תקופה - הדואט "שוב", שהוקלט לרדיו עם תזמורת רשות השידור.
בשנת 77' נכנס שוב קראוס למעצר ולמוסד אברבנל. כשיצא משם כיכב בסרט "סוס עץ" ואף יצר את מנגינות הסרט ואת שיר הנושא המפורסם."סוס עץ". ג'וזי כץ ניסתה לפתח קריירה בלעדיו, אבל הוא היה אלים כלפיה ובשנת 81' היא עזבה את הארץ עם שני ילדיהם, שם ובן קראוס.
ב-82' עשה שמוליק קראוס קאמבק גדול והוציא אלבום שהיה למעשה אלבום הסולו הראשון שלו, "גלגל מסתובב". הוא כלל את שיר הנושא ולהיטים נוספים כמו "ספרי לי", "גיטרה" ו"איך עושים תקליט", בעיבודים של אילן וירצברג. שנה אחר כך, כאשר יצא למופע, הוסיף אליהם להיט נוסף, "רואים רחוק רואים שקוף".
הצלחת התקליט "גלגל מסתובב" וההופעות שאחריו הכניסו את קראוס ללחצים נפשיים קשים. את רוב שנת 1984 העביר בבתי מעצר ובבתי חולים לחולי נפש, אליהם הגיע בגלל התקפי אלימות. את יום הולדתו ה-50 הוא חגג ב"אברבנאל". בשנת 87' הצליח לאסוף את עצמו וב-88' הוציא את האלבום "אחרי 20 שנה", שהיה רוקיסטי וכבד יותר וכלל גם את "השיר החי של הזמר המת".
האלבום הצליח פחות מקודמו וקראוס שקע בדיכאון, אבל חזר לעניינים ב-1992 עם מופע חדש יחד עם אילן וירצברג, שהגיע עד לערב מחווה שערכו לקראוס להקות ואמני רוק צעירים בפסטיבל ערד, ביניהם חברי "איפה הילד", איגי וקסמן ועוד. קראוס הקליט שני שירים - "משחק ההישרדות" וחידוש ל"בית הערבה", אבל אז נהרג המתופף שלו אילן אליאס בתאונת דרכים.
ב-94', רגע לפני גיל 60, הוציא שמוליק קראוס אלבום נוסף בשם "ידידותי לסביבה", שכלל שירים כמו "המקום הכי נמוך", "האהבה עוד גרה פה" ו"ידידותי לסביבה". קראוס חידש בו את השיר "ימי ראשית הקיץ" ואירח את מזי כהן שרה בשירים "מה אתה רוצה" ו"תני לי". תשע שנים עברו עד שקראוס הוציא עוד אלבום, את "יום רודף יום" המצוין, עם שיר הנושא, "עצבות" ו"שוב חלמתי".
במהלך ההקלטות עבר קראוס התמוטטות עצבים, שנחשפה בסרט תיעודי שנתיים אחר כך. אחרי צאת האלבום, הוא נתפס כשהוא נוהג עם רשיון שתוקפו פג ב-86'. השופט הורה לאשפז את קראוס, שוב, בבית החולים הפסיכיאטרי אברבאנל.
שנה אחר כך יצא אלבום הכלא "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל" בדיסק. ב-2005 קיבל קראוס פרס פרס הוקרה מיוחד על תרומתו למוזיקה העברית בטקס פרסי ערוץ המוזיקה, אמ"י.
בהמשך קיבל קראוס את פרס שר החינוך למפעל חיים. לפני קצת יותר משנתיים זכה למופע מחווה משיריו בפסטיבל "הפסנתר מארח", ולפני פחות משנה, באפריל 2012, היה אורח הכבוד בערב מחווה שנערך ל"החלונות הגבוהים" בפסטיבל חולון.
לפני שנתיים וחצי יצאו מיטב שיריו באוסף מיוחד, כאשר השיר האהוב ביותר, כפי שנבחר במצעד שירי שמוליק קראוס שנערך ב-mako בשיתוף רשת ג', היה "זמר נוגה".
>> ג'וזי כץ: "שמוליק היה חלק גדול מחיי"
>> האמת של שמוליק קראוס: אריק איינשטיין, חשיש, מרים ילן שטקליס ועוד
>> אוחובסקי: שמוליק קראוס העניק לנו אלבום שהיה לא פחות טוב מהביטלס
>> כך נוצר שיר הסליחה של ג'וזי כץ לשמוליק קראוס: "אני סולחת"