אנטוני גונזלס והרכב האינדי המוערך שלו M83 יגיעו להופעה אחת במועדון הבארבי בתל אביב ב-1 ביולי, בעקבות הצלחת האלבום האחרון שלהם "Saturdays = youth". הם ינחתו בישראל מיד אחרי שיתנו כמה הופעות חימום ללהקת דפש מוד, שהודיעה לאחרונה על חידוש הסיבוב העולמי, שהחל באצטדיון רמת גן, זאת לאחר שהסולן דייב גהאן החלים מהגידול שנמצא במערכת העיכול שלו.
"אני מחכה בקוצר רוח להופיע עם דפש מוד", מודה גונזלס בראיון מיוחד ל mako. "הם אחת הלהקות האהובות עלי, הם השפיעו מאוד על המוזיקה שלי, ואני מתרגש בעיקר להזדמנות להיפגש ולשוחח איתם. שמעתי שהם הופיעו לא מזמן בישראל, ואם תהיה הזדמנות אשאל אותם עליכם".
"זה יהיה ביקור ראשון שלי אצלכם, ואני תמיד שמח לגלות קהלים חדשים במקומות חדשים", ממשיך גונזלס. "בגלל האלבום החדש יש יותר ביקוש להופעות ואנחנו מגיעים עם המוזיקה לקהלים גדולים יותר במקומות שלא הופענו בהם בעבר. למרות זאת אנחנו עדיין הרכב אינדי. קיבלתי ביקורות מצוינות על האלבום, מהמבקרים ומהקהל, והוא ההצלחה הכי גדולה שלנו מסחרית, אבל ממש לא הגענו למעמד הרכב מוכר מיליונים ואני גם לא שואף להגיע לשם. בעיקר שמח שהרבה מאזינים הזדהו עם מה שבחרתי לעשות".
זהירות, "שוגייזרים" לפניך!
אנטוני גונזלס וניקולס פרומגו הקימו את M83 באנטיבס שבדרום צרפת בשנת 2001. באותה שנה יצא אלבום הבכורה שלהם, שנשא את שם ההרכב, שנקרא על שמה של אחת הגלקסיות המרוחקות שהתגלו במאה שעברה. הלהקה השתלבה מיד בז'אנר המכונה Shoegaze, שפרץ בבריטניה בתחילת שנות ה-80' וכלל הרכבי רוק אלטרנטיבי ואלקטרוניקה החל בקוקטו טווינס, דרך הקיור וג'יזוס אנד מארי צ'יין ועד מיי בלאדי ולנטיין וסוניק יות'. שמו של הז'אנר נגזר מהופעת הבמה של רוב ההרכבים, שהתבססה על ניכור וריחוק בינם ובין הקהל, כאשר הם בוהים לרוב ברצפה.
"המונח 'Shoegaze' תיאר את המוזיקה שלנו, לא הצורה בה אנחנו מופיעים על הבמה", מסביר גונזלס. "למעשה, ההופעות החיות שלנו שונות מאוד מגרסאות האלבום. הן הרבה יותר אנרגטיות, ולמרות שאנחנו עושים שימוש באלקטרוניקה האנרגיות הן של מופע רוק. עקרונית, ברוב המקרים אני מעדיף את הבמה על אולפן ההקלטות".
גונזלס הקליט שני אלבומים נוספים לצד פרומגו שהביאו ל- M83 גרעין רחב ויציב של אוהדים. אחר כך יצר אלבום כיוצר עצמאי ונאלץ להיפרד משותפו, שהחליט לפרוש לדרך עצמאית לפני ארבע שנים, בסיומו של סיבוב הופעות מתוח במיוחד.
הצדעה לנעורים באלבום החדש
כיום מתפקד גונזלס כלהקה של איש אחד עם נגנים וזמרים מלווים, מה שהוכיח את עצמו יפה באלבום החדש "Saturdays = youth, אלבום מורכב ושאפתני ששילב אלקטרוניקה, רוק גיטרות, פסיכדליה, מלודיות כובשות ובעיקר הפקה נקייה ומלוטשת נטולת רעשי רקע ששלבה חום ורגש שלא נשמעו בשיריו בעבר.
"האלבום הוא סוג של הצדעה שלי לתקופת נעורי", מסביר גונזלס. "הימים בהם הייתי צעיר, נאיבי, מרגיש כל דבר בעוצמות גבוהות בהרבה וחווה עד הסוף גם את הרגעים הכי יפים בחיים וגם את שיברונות הלב הגדולים ביותר.
-מבקרים רבים טענו שזה האלבום הכי אופטימי שלך.
"זה אולי נכון, אבל אף פעם לא הרגשתי שאני עושה מוזיקה מלנכולית. ביסודי אני אדם שמח. אולי הפעם זה השתקף ביצירה ברמה גבוהה יותר".
"הרטרו לאייטיז לא הזיק"
-התכוונת מראש ליצור אלבום ידידותי יותר לסביבה?
"התכוונתי לעשות שינוי. אחרי שנים של הפקות חשמליות, עם הרבה גיטרות בפרונט, חיפשתי כיוון חדש. אני עדיין אוהב את הגיטרה החשמלית, אבל להופיע איתה ככלי מוביל זו חוויה אינטנסיבית ושוחקת. ממילא הופעות חיות הן מטלה נפשית כבדה, והרגשתי שאני רוצה לאתגר את עצמי. כל מה שקרה מאוחר יותר הן תופעות לוואי".
-אתה מייחס חלק מההצלחה של "Saturdays = youth" לגל הרטרו לאייטיז?
"זה לא הזיק, אבל נוסטלגיה לבדה לא יכולה ליצור אהדה כזו למוזיקה שלי או של כל אמן אחר. אני חושב שעבור הרבה אנשים שנות ה-80' מזכירות את התקופה היפה בחייהם, וכמובן שנעשתה מוזיקה מדהימה בעשור הזה. כאשר הרגשות האלה מתחברים לשירים טובים המאזינים מגיבים בהתאם. זה תמיד השילוב בין הדברים".