שלושת השירים האחרונים שהקליט אריק איינשטיין ז"ל, יחד עם גיא בוקאטי ושני שירים שהתגלו לאחרונה, יראו אור בקרוב, במסגרת הוצאה מחודשת לאלבומם הקלאסי של אריק איינשטיין ויוני רכטר, "משירי אברהם חלפי". האלבום המקורי משירי חלפי יצא ב-1988 ונחשב לאחד מאלבומיו הטובים והאהובים ביותר של איינשטיין. האלבום המחודש משירי המשורר הוא הפרוייקט האחרון עליו עבד איינשטיין ז"ל בחייו.
חלק מהשירים, הותיקים והחדשים, עוסקים, באורח מצמרר, בנושא המוות, המפורסם שבהם הוא "השיר על התוכי יוסי". אליו מצטרפים באלבום המחודש השירים "אדם בחדרו", "נותרו שנים ספורות" ו"אימי" החדשים, ו"ולמות" הגנוז.
גיא בוקאטי: "רק כשאריק שמע את השיר מולחן הוא רצה אותו"
היום רואה אור מתוך האלבום המחודש השיר "אדם בחדרו", שמילותיו מתקשרות עם מילות "השיר על התוכי יוסי".הוא נפתח במילים: לוּ ראִיתָ אדם בְּחַדְרוֹ, מוּל רְאִי שֶׁהִזְקִין מִמַּרְאוֹת. לוּ שָׁמַעְתָּ תֻּכִּי יְרַקְרַק מְשׂוֹחֵחַ עִם פֶּרַח וָרֹד. שָׁרוּי לוֹ הַפֶּרַח בַּכּוֹס, שָׁבוּי הַתֻּכִּי בַּדִּמְיוֹן - הַזְּמַן אֶת הַפֶּרַח יִרְמֹס, וְאֶת חֲבֵרוֹ יַחֲמֹס. הִכּוֹן, הַתֻּכִּי הִכּוֹן".
את השיר "אדם בחדרו" הלחין, עיבד והפיק מוזיקלית גיא בוקאטי, שגם מנגן בהקלטה. בראיון מיוחד ל-mako חושף בוקאטי שהוא זה שגם בחר את השיר והביא אותו לפני איינשטיין, שאהב את הבחירה ורצה לבצע אותו.
"בהתחלה כשרק באתי אל אריק עם הטקסט, הוא לא רצה את השיר", אומר בוקאטי. "אז הלכתי להלחין אותו, וכשהוא שמע את השיר מולחן הוא אמר שזה כבר מקבל סיפור אחר, כי יש אנרגיה בפזמון, הלחן נלחם, לעומת הטקסט שלא נלחם אלא מתאר מצב של התדרדרות מדחי אל דחי. כשבאתי אל אריק הביתה, ראיתי שבספר שירי חלפי, הפינה של הדף שבו נמצא השיר מקופלת ה'אוזן'. אמרתי לו 'אני רואה שבעבר קיפלת את הדף עם השיר הזה, זה אומר שאהבת אותו', והוא אמר 'יכול להיות'. אני חושב שאצל אריק יש כרטיס כניסה מיוחד עבור שירי אברהם חלפי, הוא אוהב אותו אהבה עמוקה. וזה חוויה, כי פתאום הוא מתפעל, תופס משפט, ואומר לך: 'אתה מדמיין את התמונה, שתוכי ירקרק משוחח עם פרח ורוד? הבדידות הזו, והשאלה לו ראית אדם בחדרו שהזקין מול מראות. זה מדהים'. השיחה איתו על חלפי היתה חזקה באופן מיוחד. היינו מאוד בתוך זה. הוא היה מרוצה וחשב שזה חשוב".
"אני מדבר על אריק בלשון הווה. כאילו שהוא כאן"
-אתה מדבר על אריק איינשטיין בלשון הווה.
"כן, כבר העירו לי שאני מדבר על אריק בלשון הווה. כאילו שהוא כאן. זה הכל מוקדם לי מדי. זה כמו ערב שירי המשוררים שהיה בראשון לציון ולא יכולתי להשתתף בו, כי זה זה היה מוקדם לי מדי. זה רק קרה. היה שבוע אבל וכולם חזרו לחייהם. מי שלא הכיר אותו קודם גם לא הכיר אותו אחר כך. אני נשארתי עם השירים והגעגועים וכל הדברים. זה מעלה בי הרבה תהיות על החיים שלנו בכלל, מה עיקר ומה טפל, ומה בסוף נשאר. מה חשוב, ושגם הסוף הזה הוא זמני".
-קשה לך עם היציאה של השיר היום?
"אני מרגיש מוזר, רחוק, ומצד שני מחויב. האמת שלי נמצאת שם - הלחן, העיבוד, ההפקה, הנגינה, זה הכל אני שם עם אריק. משהו בי יודע את זה. זו פעם ראשונה שיוצא סינגל שאני מעורב בו ושאני לא יכול לדווח על איזושהי שמחה, אלא תחושת מרחק. הפאזה של השירים והעשיה עם אריק והחיבור של זה לאנשים אחרים - אני לא שם עכשיו, אני לא יכול להיות שם. אני מחובר לשיר ולאריק, אבל האקט של היציאה הוא מוזר לי. אני מבין שזה חשוב ושיש לזה משמעות, כי זה בין האמירות האחרונות של אריק כאמן. אבל אני לא שם. מחשבות על זה שמישהו איננו אני מכיר מההורים שלי. אתה מעכל את זה רק כשמגיע הגעגוע ואז אין דרך חזרה. אתה מבין שהמוות הוא סופי. אני שם. והשירים האלה, להקשיב להם, זה מחזיר אותי לטקסטים. הטקסט של השיר הזה לא נותן לך לברוח, כי הוא מדבר על הדבר עצמו. אין פה בריחה לעולם אחר זה נהיה אחד לאחד. אבל איזה שיר חשוב לעומת אריק שלא כאן? הכל מתגמד. גם המומנטום הזה של הוצאת האלבום והשירים, עבורי ועבור מי שהכיר אותו, זה לא עומד מול הענן הגדול והמשמעותי והדרמטי".
"גלגלצ לא מעניינים אותי"
-במה העבודה על שירי חלפי היתה שונה או דומה מדברים הקודמים שעשיתם יחד?
"לאריק היה משפט שאוהב להגיד – 'בוקאטי אתה נתת להם את שלהם', כשהכוונה שלו היא שאתה אמן ואם עשית יצירה טובה - אז נתת להם את שלהם".
-בניגוד לשיר על גלעד שליט, השיר הזה נכנס אוטומטית לפלייליסט של גלגלצ. אולי יש פה תיקון?
"הם לא מעניינים אותי".
-השירים האלה עוסקים במוות בכל מיני צורות.
"כן, גם השיר השני שהלחנתי פה, 'נותרו שנים ספורות', וגם השיר 'אימי' שהלחין עומר קליין, וגם השיר 'ולמות' שאריק הקליט אז בזמנו עם יוני רכטר ונגנז. גם אני וגם עומר קליין בחרנו את השירים שהלחנו, לכאורה אלה לא בחירות של אריק, אבל בסוף זה הוא בוחר אם לשיר את השיר שאתה מביא לו - או לא. למשל, הבאתי לו שיר אחר של חלפי, שנקרא 'הרי הם המוניך', שהלחנתי והייתי מאוהב בו עד מעל לראש. ידעתי שזה לא הכיוון הטבעי של אריק, אלא משהו קצת אחר, אבל ידעתי שהמפגש שלו עם השיר יהיה מרתק. אריק שמע, ואמר: 'זה יפה אבל זה טוב לך'. אמרתי לו שחשבתי עליו, והוא אמר לי את מה שהוא בדרך כלל היה אומר כשהוא לא רצה שיר מסוים שהביאו לו: 'אתה ממש אוהב את זה? אז תשיר את זה באלבום שלך'. תמיד כששיר שהבאת לו לא נראה לו, הוא כאילו 'עובד' עליך, ואומר לך: 'אתה אוהב? אז תשיר באלבום שלך'. אז בעצם כל השירים הללו היו בחירה שלו".
"העיסוק של אריק במוות הוא מוזר, לא מיסטי"
-יש אנשים שמחפשים מיסטיקה בכך שלפני מותו אמן כותב או שר על המוות.
"כן, אבל למשל השיר על המוות שאריק הקליט בזמנו עם יוני רכטר, זה מלפני הרבה שנים. לכרוך את זה ביחד זה יוצא באופן מקרי. השאלה היא אם אתה דטרמנטי, כל אחד לשיטתו. ברור שהעיסוק התקשורתי והציבורי בזה הוא סכריני, אבל מצד שני אי אפשר להתעלם מהמקריות הזו. בעיני זה לא קיטשי ודביק, אלא זה מוזר מאוד. מי שמאמין בסימנים יכול לקחת את זה לשם. אנשים רציונליים אומרים על דבר כזה שהוא מוזר. בעיני אין כאן מיסטיקה. עובדה שהוא ויתר על שיר של חלפי שלא עוסק במוות".
-לדעתך זה טבעי לאמן מבוגר להתעניין בשירי מוות?
"הניסיון מראה שההפך הוא הנכון. אמנים מבוגרים אוהבים לדבר דווקא על חיים ואהבה. תבדוק מתי דוד אבידן, יונה וולך ומאיר ויזלטיר כותבים על מוות - כשהם צעירים. למשל אבידן כתב את 'אדם זקן מה יש לו בחייו?' בגיל 27. ידוע שמי שנמצא בגיל הנעורים דווקא הוא מתעסק הרבה במוות, וזה מתוך תחושת כל-יכולות. זה עוד מהטרגדיה היוונית - ניצחון הצעיר את המבוגר מסמל את הניצחון החיים על המוות. צעירים מתעסקים במוות כמעט בצורה מיסטית. פינק פלויד היתה להקת נעורים שהתעסקה במוות, ולכן המוזיקה שלהם לא מלווה אותך כל החיים כמו זו של הביטלס. פינק פלויד מתעסקים בייאוש קיומי, שזה מתאים לגיל הנעורים. כשזה מתקרב למציאות, ובגיל מסוים אנשים באמת חשים בייאוש קיומי - הם בורחים מהמוזיקה שמדברת עליו. כשהמוות תיאורטי ורחוק, יותר מושך לדבר עליו. סטטיסטית אמנים מבוגרים בעולם לא מתעסקים במוות. אלא יותר הצעירים".
"אריק לא האמין בחיים לאחר המוות"
-ואריק איינשטיין?
"אני חושב שאריק לא נטה להתעסק במוות,כי הוא גם לא חשב שאלה שיריו האחרונים, וזה פקטור רציני בדיון הזה. היו לו עוד הרבה תוכניות הלאה. אלה החיים שהתנהגו מוזר, לא אריק. אריק לא צפה את מותו. המציאות כאילו נתנה סימן מלמעלה. בשביל אריק האלבום משירי חלפי היה עוד תחנה, לא סופית. אחרי זה הוא חשב שיבואו דברים אחרים".
-דיברתם על נושא המוות?
"ביום האחרון לפני שהוא מת שאלתי אותו על החיים שאחרי המוות. ישבנו ועבדנו על השירים ושאלתי אותו אם הוא מאמין בחיים שאחרי המוות. אז הוא אמר 'לא!' נחרץ. שאלתי אותו 'מה אין תכלית, מתים וזהו?'. אז הוא אמר לי: 'בחייאת, בוקאט, כשאתה חי אתה מת, אז כשאתה מת - אתה מת מת'".