דירהוף (Deerhoof), להקת הרוק המוערכת מסן-פרנסיסקו עם הסולנית נאטומי מאצוזאקי, תנחת להופעה אחת בישראל ב-15.12. בבארבי תל אביב. סיבה מצוינת לדבר עם הגיטריסט אד רודריגז, אחד המוזיקאים היותר חביבים שיצא לנו לשוחח איתם, שהצטרף רשמית להרכב הלהקה לפני האלבום האחרון "Offend Maggie", שיצא ב- 2008, כשבימים אלה הלהקה עובדת על דיסק חדש.
"אישית אני לא יודע הרבה על ישראל, זו תהיה הפעם הראשונה שלי אצלכם", אומר רודריגז, "אבל יש לי חבר טוב שאמר לי דברים טובים והמליץ לי אמר לי שכדאי להגיע אליכם. לא חשבנו אף שזו אפשרו ואולי זה קלישאה, אבל אנחנו נרגשים מאוד, כי זו לא סתם עוד הופעה. עבור לכולנו זו דרך יוצאת דופן לראות מקומות חדשים בטיול לחו"ל. כשמגיעים למקומות האלה עם הלהקה פוגשים אנשים שקרוב לוודאי הייתי יכול להיות חבר שלהם והם ממקום אחר בכלל. יש לך הזדמנות לראות צד אחר של קהילה שלא תראה לעולם כתייר מן המניין. אני מרגיש שאנחנו נפגשים עם הקהל בהופעה בהיכרות אמיתית, ממש מכירים אנשים.
"ננגן את המיטב בחצי הופעה ושירים חדשים בחצי השני"
"הפעם אני לא יודע למה לצפות ומאוד נרגש. בהופעה בעצמה ננגן את המיטב מכל האלבומים. אנחנו עדיין אוהבים אותם וננגן גם הרבה קטעים מהאלבום החדש. יש לזה קטע גדול בהופעה, ונכין את השירים הישנים מחדש, זה יהיה חצי חצי".
-איך אתה משווה בין האלבום החדש של הלהקה לאלה הקודמים?
"הוא נשמע כאילו הלהקה עומדת לפניך. ניסינו לעשות אותו הכי אמיתי שאפשר. תקליטים קודמים שלמים לא נוגנו בהופעות, כי הם נעשו על מחשב ורק אחר כך גילינו שלא ניתן לנגן אותם. האלבום הזה הכי קרוב ללהקה שמנגנת חי. אנחנו עוד לא יודעים לאן האלבום ילך, הוא עדיין מתפתח. יש כרגע יותר מדי רעיונות איך הוא יהיה ותוך כמה חודשים נמצא פיתרון לזה".
"סן פרנסיסקו השפיעה עלינו באווירה הרגועה והכיפית שלה"
-עד כמה סן פרנסיקו העיר השפיעה על המוזיקה שלכם?
"בעיקר על ה'פיל' של הלהקה. הגענו לעיר הזו ממקומות שונים. הכרתי את ג'ון הגיטריסט השני, גדלנו במידל אמריקה ולא הרגשנו קשר חזק עם המקום בו גרנו עד שהגענו לסן פרנסיסקו. כאן יש הרבה דברים שקורים וגם אתה לא אוהב את כל האמנים והלהקות שכאן עדיין יש תחושה שאנשים מנסים. זה מרגש מספיק כדי להיות פה. האווירה מאוד רגועה. אתה יכול להסתדר בקלות שיהיה לך את הזמן ליצור בלי לחץ ועם חופש יצירתי. שונה מניו יורק ומלוס אנג'לס וזה מאוד עוזר. אני פחות אוהב צפיפות ומתחבר למקום שבו אתה יכול לנסוע עשר דקות ולשבת על החוף.
"ההשפעה על המוזיקה היא היכולת לנסות דברים להיות רגועים, שיהיה כיף. להגיע למוזיקה בגישה רגועה, בגישה של חבורה יוצרת. רוב מה שאנחנו עושים זה לנסות לשמח אנשים ולבדוק אפשרויות, להרגיש את ה'סאני פילינג' של מה שמרגישים כאן. אנחנו לוקחים את העבודה ברצינות, אבל לא את עצמנו, ולא היינו יכולים לעשות זאת במקום אחר.
-זכיתם עד היום להמון מחמאות. אתה מרגיש שאתם עדיין צריכים להשתפר?
"אנחנו רוצים להגיע תמיד למקומות אחרים, להמשיך לגדול כמוזיקאים בודדים ויחד. למשל, לשנות את הדרך בה אנחנו מנגנים שירים ישנים. אנחנו עובדים על האלבום הבא ומחפשים כיוונים חדשים. אני שמח על ההתקדמות שלנו, כי זה נשמע אחרת. אנחנו כל הזמן שומעים דברים חדשים ומקבלים רעיונות חדשים. מה שגדול, זה שכולם מאוד פתוחים לקבל דברים חדשים. אפשר הרי ללכת בכל מיני כיוונים ואנשים מוכנים לנסות ולשמוע, ולעזור לדחוף את זה קדימה. אני יכול להיא דברים שניגנתי ושנתקעתי עם רעיונות והם יעזרו לי להתקדם. כולם מתרגשים מהתהליך היצירתי".
"אם ננסה לכתוב להיט הרעיון שלנו יהיה שונה משאר העולם"
-להיות בלהקה עם זמרת ולא עם זמר זה אותו דבר?
"זה אותו דבר באנרגיות וזה לא היה יכול לקרות עם אנשים אחרים. השתנו דברים בלהקה, גם אנשים, גם חומרים. הלהקה החדשה מנגנת אחרת לגמרי מאשר לפני 5 או 6 שנים. כל החומרים שנכתבו עכשיו נכתבים לנאטומי כסולנית. היא שם, זה מה שטבעי לנו. אנחנו חושבים יחד, ארבעה חברים ולא הייתי יכול או רוצה להסתובב עם מישהו אחר".
-יש סיכוי שתנסו לכתוב להיטים באופן מכוון?
"אנחנו רוצים להיות מאוד כנים עם המוזיקה שלנו שהיא טבעית לנו, בזמן שלאחרים היא נשמעת אולי מיוחדת או מוזרה. אבל אנחנו לא מתכוונים לזה, רק כותבים שירים שלנו באים טבעי. אם ננסה לכתוב להיט הרעיון שלנו יהיה שונה ממה ששאר העולם יחשוב. אם ננסה להיות משהו אחר ממה שאנחנו לא נצליח. אנחנו טובים במה שאנחנו טובים. אני גיטריסט פופ נוראי וגיטריסט ג'אז בסדר, אבל אני גיטריסט בלוז ורוק טוב, שעושה את זה מעולה. הושפעתי מג'ון קייג' שאמר שכיון שהוא לא טוב בהרמוניות הוא מתמקד בקצב, כי זה היה לו טבעי. אני מתחבר לרעיון הזה. מה שנחשב חולשה הופך לכוח. הוא חיזק את מה שהיה טוב אצלו ובכך הפך את עצמו למהפכן".
"לכל הלהקות קשה עכשיו כלכלית"
-מה יקרה עם הסצנה בעתיד?
"אי אפשר לדעת. מצד אחד יש מיתון וכולם כאן מדברים עליו. הכלכלה יורדת, אנשים לא יוצאים מהבית ולהקות לא מצליחות להביא קהל להופעות והמכירות של רובן ירדו בשנה האחרונה. ואני שומע להקות גדולות, שבאות משום מקום. כולם בבעיה כרגע, כצרכני מוזיקה וכיצרנים, בוקרים של הופעות ובעלי לייבלים וחברות תקליטים, אצל כולם יש בעיה ולא יודעים מה יקרה.
"בקטע הזה אנחנו מאוד ברי מזל להיות במצב שאנחנו נמצאים בו, ולהופיע בארה"ב ובאירופה. ליבי יוצא ללהקות קטנות וחדשות שמנסות שאנשים ישמעו אותן. אני סקרן לראות מה יקרה בעוד כמה שנים".