השם הכי מפתיע בפסטיבל החזרה ל"רוקסן" שארגן אביב גפן, לא היה שמו של אהד פישוף, סולן "נושאי המגבעת", אלא שמה של להקת "גן חיות". הסולן שרון מולדאבי והגיטריסט שחר בן-ברק הובילו בתחילת שנות התשעים להקת רוק חצי-כבד שהוציאה אלבום אחד בשנת 1992, עם להיטים כמו "ירח כחול" ו"חם ומתוק", וכמובן שיר הנושא "גן החיות" ו"הגבר שלך", והתפרקה לפני האלבום השני, שאמור היה לכלול שירים כמו "העולם הבא" (אותו עוד הספיקו לבצע ב"רוק בים האדום 93'"). את ההרכב השלימו דובי קיזלשטיין בתופים (ומנועים), דני צוקרמן בבס ויובל ליבליך בגיטרה חשמלית.
האלבום נפתח עם צעקה חזקה של מולדאבי בתחילתו של שיר הנושא "גן החיות", צעקה שאולי תפתח גם את ההופעה שלהם בביתן 1 ב-19 בפברואר. הרוק שלהם היה ישיר, חם ובגובה העיניים, מוזיקת גיטרות אנרגטית שבני נוער רוויי הורמונים היו יכולים להתחבר אליה בקלות. לתקופה קצרה, שנמשכה כשנה וחצי, "גן חיות" היו כאן כוכבים. הם הושמעו ברדיו, הופיעו בכל הארץ, כולל במות גדולות מאוד, ומצאו את עצמם על שערי עיתונים כמו "מעריב לנוער" ו"ראש אחד" ועל הפוסטרים שלהם. קשה להשוות את רמת החשיפה לעידן הדיגיטלי קשה להבין, אבל תדמיינו לרגע להקת רוק שמככבת בפיד של שליש מבני הנוער בארץ בבת אחת.
הכוכב של הלהקה היה שרון מולדאבי. גילוי נאות - מולדאבי הוא מבקר מוזיקה לועזית ב"גלובס", והביקורות שהוא כותב מתפרסמות מפעם לפעם כאן ב-mako. בימים ההם הוא היה גבר-גבר עם שיער ארוך ומראה כללי של ג'ים מוריסון האגדי מ"The Doors", ששר בקול עמוק שירי אהבה שמקציפים הורמונים של בחורות, ומבצע בקול חזק שירי רוק קליטים שמגניבים את הטסטוסטרון של הבנים. בתחילת שנות התשעים שרון מולדאבי היה כוכב רוק מקומי. עובדה שאין עליה עוררין. מולדאבי היה גם זה שפירק את "גן חיות" על רקע חילוקי דעות אמנותיים.
הוא פנה לקריירת סולו, הוציא עד היום ארבעה אלבומים, ושר שירים רגישים ויפים כמו "לנעמי יש כנפיים", שהתאימו מאוד לעידן הגלגלצי שתפס את מרכז העניינים במוזיקה המקומית שאחרי ימי "רוקסן". במשך שנים נמנע מולדאבי מהצעות לאיחוד של "גן חיות", שחבריה נפוצו לכל עבר. במשך שנים הוא התכחש לדמות הרוקר הגברית שהציג ב"גן חיות", שלדבריו היתה מזויפת, והיו מקרים שבהם אפילו לא הסכים לדבר על הנושא. אולי הוא סחב עדיין את הטראומה ההיא, על המעריץ שבטעות ספג ממנו בקבוק בראש בהופעה של "גן חיות", ונזקק לטיפול רפואי, עניין שהתגלגל עד לבית המשפט, הסתיים בפשרה, אבל הצלקת נותרה כואבת.
והנה "גן חיות" נמצאת ברשימת הלהקות שהוציאו יחסי הציבור של הפסטיבל לתקשורת. והרי אין "גן חיות" בלי שרון מולדאבי. כנראה שלקראת גיל חמישים הסלע הנחוש מגלה סימני שבירה. "אביב פנה אלי, חשבתי קצת ואמרתי כן, שאני אוהב את כולם ונכון לעשות מין איחודונצ'יק במסגרת הזאת", הוא אומר.
-היית נגד כל השנים.
"לא חשבתי שיקרה איחוד של 'גן חיות'. עזבתי את הלהקה בגלל חילוקי דעות אמנותיים. שחר בן ברק לא חי פה כבר עשרים שנה, דובי קיזלשטיין כבר כמה שנים לא מנגן, ולא ינגן איתנו, לצערי. אז זה לא היה קורה אחרת. אביב יזם את העניין, שנשמע לי כמו משהו קטן וטוב, הופעה של כחצי שעה מול קהל גדול. מבחינתי זה לסגור מעגל של משהו שקרה לפני חצי מהחיים שלי. איחודונצ'יק קטן זה נחמד".
-המון זמן היה לך קונפליקט עם עצמך, עם הדמות של שרון הרוקר.
"כן, בגלל זה אין כאן אלבום חדש או שירים חדשים או הופעות מסודרות. זה רק כמה שירים בהופעת התארחות בערב של אביב, זה חמוד. הכוונה היא לסגור מעגל. עוד שנה אהיה בן חמישים וזו הזדמנות לעשות שלום עם מי שהייתי בגיל עשרים וחמש. מי יודע אם תהיה לי עוד הזדמנות כזו".
-מי עומד להופיע?
"אנחנו מתחילים לעבוד מהשבוע הבא. שחר בן ברק לא יהיה בכלל. בהתחלה חשבנו שהוא יגיע, אביב דיבר איתו, שחר נתן אוקיי, ובדקה התשעים בגלל אילוצים בעבודה שלו בחו"ל הוא לא יהיה בארץ. יש לו כל מיני עסקים, וזה נופל לו על שבוע חשוב. אז הוא אמר שהוא מצטער אבל שנעשה את זה בלעדיו כי הוא לא יכול להגיע. אסף קראוס יתופף במקום דובי, גיטריסט שני יהיה תום קמינסקי שמנגן איתי בהופעות, וגם דני צוקרמן לא יהיה איתנו, כי הוא לא מנגן יותר על במות בהופעות, מסיבות אישיות שלו. אז בס תנגן שני שביט שמופיעה איתי ועם מיקי גבריאלוב".
-זה אומר שמכל "גן חיות" יופיעו רק שניים.
"כן, נשארו יובל ליבליך ואני, בעצם היחידים שעוד עושים מוזיקה בצורה מסודרת ופעילה. ליבליך מנגן עם ג'וני שועלי, עם להקת 'המשפחה' ועם 'קילר הלוהטת'. דני צוקרמן ודובי קיזלשטיין יצפו בנו מהקהל כאורחים, אבל הם לא ינגנו, לצערי העמוק".
-למעשה, הכל נופל על כתפיך.
"כן, זה ליבליך ואני, והשאר בתמיכה מוראלית, בלי להיות על הבמה, וזה הכי הרבה שהיה אפשר לעשות. אבל אני שמח שזה קורה, כי לא חשבתי שזה יקרה אי פעם, להופיע בכל זאת תחת הטייטל של 'גן חיות'. ידעתי שדובי לא מנגן, אבל זה שדני לא מנגן וששחר בסוף לא יבוא, זו הפתעה גם בשבילי. זה איחודון של הגן".
-יש משפט מפורסם שאומר שלהקות לא מתפרקות באמת אף פעם.
"כל מי שיופיע באירוע הזה, חוץ מאהד פישוף שינגן עם התעויוט הוא אמן פעיל. 'איפה הילד' היא להקה פעילה, 'מופע הארנבות של ד"ר קספר' היא להקה פעילה, 'כרמלה גרוס ואגנר' מתאחדים כל כמה שנים ואני נהנה להאזין להם. בסך הכל איחודים זה מאוד עניין של אנשים, כמו פגישת מחזור. אצלנו זה לחלוטין חד פעמי, וצריך להיות בטעם טוב, שישאיר טעם טוב. וזה בשביל כל מי ששואל לאורך השנים 'מתי יהיה איחוד של גן חיות?' ויש ששואלים. עכשיו זה קורה ואני מקווה שיהיה קצר ולעניין".
-בעיניך החזרה הזו ל"רוקסן" היא רק נוסטלגיה, או שיש כאן בשורה או מסר?
"אני לא בן אדם נוסטלגי. לדעתי היום בארץ נעשית מוזיקה יותר טובה ממה שהיה אז. יש היום הרבה יותר כשרונות שיוצרים דברים מופלאים ומעניינים. טוב לזכור את העבר, אבל נעשים דברים מדהימים בארץ, שהם יותר חשובים ממה שנעשו אז ב'רוקסן'. טוב להסתכל אחורה, אבל מה שחשוב זה הדברים הטובים שקורים היום".
-מה קורה עם הקריירה שלך כיום?
"אני כותב שירים חדשים ומופיע קצת, ממשיך לכתוב ב'גלובס', ואני שותף ומנהל אמנותי בחברה בשם 'אקורד הרצאות מוזיקה', שמתמחה בניהול ושיווק הרצאות רק על מוזיקה. יש אצלנו מעל לשלושים מרצים שמעבירים מעל למאתיים הרצאות. יואב קוטנר, אביהו מדינה, חמי רודנר, שמעון פרנס, קוואמי, ערן צור, עומר בן רובי, רשימה חלקית מאוד של המרצים שלנו, שמרצים על כל סגנונות המוזיקה, זה מעניין וכיפי. אני גם מלמד בשנתיים האחרונות בבית הספר למוזיקה BPM, כתיבת טקסטים והגשה קולית, וזה תענוג גדול. אני מפוצץ מעבודה ובקושי ישן בלילה, מסיבות טובות".
-גיל חמישים מתקרב. תוציא גם אלבום חדש?
"אני קודם צריך להחזיר את כל ההלוואות שלקחתי כדי לעשות את הקודם. ככה עשיתי את שני האלבומים האחרונים שלי, באופן עצמאי. לכן הפער שהיה בין השלישי לרביעי. צריך מסוגלות כלכלית כדי לעשות אותם. בינתיים אני אוסף שירים, קבוצה רצינית של שירים, אבל אני לא יודע אם הם יכללו באלבום. נראה".