מלי שלום השתתפה בעונה התשיעית של "כוכב נולד", שנחשבת לאחת העונות החזקות של התוכנית, עם נעמה כהן, תמר יהלומי, הצמד אסף שלם ונדב הופמן, רון ויינרייך, אורטל אדרי, לידור סולטן וכמובן שלישיית הגמר - חגית יאסו, דוד לביא ולירון רמתי.
בשלוש וחצי השנים שחלפו מאז הספיקה שלום להיכנס לנעליה של ענבל פרלמוטר ז"ל המיתולוגית, ולככב משך שנה כסולנית של להקת "המכשפות", ששינתה את שמה ל"המחשפות", ואף הוציאה איתן את הסינגל "לגעת בשמיים", שנכתב לזכרה של פרלמוטר ז"ל.
כעת, אחרי שנה וחצי נוספות של עבודה, מוציאה מלי שלום את השיר "50 שנות שינה", סינגל ראשון מתוך אלבום בכורה, עליו עבדה עם ארז רוסו, גיטריסט להקת "ג'ירפות", באולפן של פטריק סבג, ותחת ניהולו האישי והאמנותי של חיים שמש המנוסה. "סוף סוף אני מוציאה סינגל משלי", היא אומרת. "האלבום הדלם נקרא 'סיפורים לטוטו', שהסיבה לשמו היא סיפור ארוך. זה אלבום עם שירים שאני כתבתי והלחנתי, כשחלק מהלחנים וכמובן העיבודים וההפקה המוזיקלית נעשו יחד עם ארז רוסו".
-על מה מדבר "50 שנות שינה"?
"הוא מתקשר למצב האקטואלי הפוליטי שמתרחש בעולם. אני כותבת שכל אור מחפש לאן לחזור. אור מסמל נפש יהודית בעיני. כשאני מאזינה לשיר אני מזדהה עם הימים האלה, המצב הבטחוני, מה שקרה בצרפת. אבל השיר הוא די רשימת סופרמרקט. הוא נגזרות של דברים".
-על מה כתבת את האלבום? מי זו מלי שיוצאת ממנו?
"(שתיקה ארוכה). שאלה טובה. זה אלבום יומיומי, על חוויות יומיומיות. יש שירים שרוצים לטבוע ויש שירים שצפים. אנחנו אוהבים להגיד שהוא אוטוביוגרפי. בחרנו כסינגל שיר ששונה מהאחרים".
-מה את רוצה לספר על עצמך בשירים?
"על דברים שקרו לי. זה נורא אישי. השירים היו כתובים כבר אחרי 'המחשפות'. היה ברור שאני נכנסת ועושה אלבום סולו לעצמי. מי שיאזין ויעבור דרך השירים יוכל לגולל את התקופה. יש שם ימים וסיפורים, הכל שם מאוד מציאותי. אני לא מספרת סיפור שהוא לא אמיתי. זה כמו לכתוב יומן, ואז להלחין אותו עם הגיטרה. יש מקומות שאנשים יוכלו למצוא את עצמם באיזשהו אופן".
-אילו סודות את מסתירה?
"אני משאירה את זה למי שירצו להאזין לאלבום השלם. לא חסכתי נגיעה במקומות אישיים. יש טקסטים שלא מנסים להתייפייף, מול הרגשות שלי ומה שאני חווה. זה מסע של השנתיים האחרונות, כולל השנה וחצי שהיינו באולפן. בעבודה הזו גיליתי שיש לי סבלנות, וגיליתי אנשים מדהימים".
-איך נוצר הקשר עם ארז רוסו?
"חיפשתי 'משפחה' לעבוד איתה. נפגשתי עם פטריק וארז והרגשתי שהגעתי למקום ומיד התחילה העבודה. לא עברו חודש ימים וזה הרגיש זה, וגם לאורך הדרך. היום כשאני שומעת את התוצאה ויודעת עם איזה אנשים עבדתי שם, אין לי ספק שהבחירה היתה טובה מאוד. אני שמחה שהכרתי אותם. ארז לקח את כל המקום המאוד אישי שבאתי איתו, עם הדפים שנכתבו בחדרי הבית, והפיח בהם חיים. הוא הצליח לקחת את השירים ולעטוף אותם בעטיפת ממתק, להמתיק את הגלולה".
-למה להמתיק, מה כל כך מר?
"מי שבאמת יאזין, יבין שיש שם טקסטים לא פשוטים. אבל מהחיבור עם ארז יצא משהו מאוד קומוניקטיבי ולא חשוך מדי".
-במה "המחשפות" שינתה אותך או תרמה לך?
"ההיכרות עם הנשים המופלאות, קורין אלאל, יפעת נץ, יעל כהן וקרן, עזרה לי מאוד להבין איזו פרפורמרית אני. העבודה היתה בעיקר על במות, פחות באולפן, יותר הופעות. העבודה עם קורין אלאל היתה מאוד מרגשת. כשזה נגמר פתאום עצרתי ואמרתי, וואו, כאילו, קורין".
-פגע בך שבסוף החליפו אותך בחן יאני?
"ממש לא. פרגנתי ושמחתי ובדיעבד זה היה הדבר הנכון לעשות, כי הייתי צריכה את המקום שלי והן היו צריכות להתקדם והליהוק השני מדהים לא פחות. הייתי איתן שנה וחצי. זה היה מדהים וחשוב היה לי להתחבר לחומרים של ענבל. אני שמחה שעשיתי את זה. באמת".
-את בת 30. יש אהבה בחייך?
"יש אהבה בחיי, אבל אני לא חושפת אותו. הוא לא מהמקצוע".
-כמה רזית?
"מאז 'כוכב נולד' ירדתי עשרה ק"ג. נהייתי טבעונית. ראיתי הופעה של מוריסי בארץ ומאז החלטתי שאני לא נוגעת בחיות. הייתי קצת צמחונית והחלטתי שאני מתנזרת מהכל. חמלה, צדק, טבעונות (צוחקת)".
-טבעונית לוחמנית?
"אני לא חושבת שאני אקטיביסטית, אבל שמחה לקחת חלק או לתרום".
-מה הציפיות שלך מהסינגל, מהאלבום?
"כשאתה עובד בתחום אני לא חושבת שיש ציפיות, בטח לא כאלה שתלויות בשמיים. הציפיה היא לשיר, להופיע, לכתוב, לשתף. אני אוהבת לגרות חושים, אינטלקט, בדיבור, בהבעה, הציפיה שלי היא להמשיך ולהתעסק במוזיקה".