דן תורן הוא אחד האנשים היותר אהובים במוזיקה הישראלית בכלל וברוק המקומי בלבד. כותב ויוצר מוכשר, רוק עם נשמה חופשית, מוזיקאי שכבר ניסה את כל הספקטרום - ניו ווייב ואקוסטי, רוק גיטרות ופופ אלקטרוני, גראנג' ובלוז, ראפ ונויז, בלדות רכות ו-Pאנק.
ולא פחות חשוב - תורן, שחוגג כעת 50 ו-30 שנות קריירה, הוא בן אדם, גבר, מענטש. קשה למצוא שיגיד עליו מילה רעה. קשה גם למצואר מישהו שיסרב לקבל ממנו שיר או לעבוד איתו. הוא יצר להיטים לברי סחרוף, יהודית רביץ, רמי קליינשטיין, שרון ליפשיץ ועוד רבים.
הוא ניגן ועבד עם קשת רחבה של מוזיקאים וזמרים. רבים מהם יגיעו מחר (חמישי, 21.10) לבארבי בתל אביב לחלוק לו כבוד, ולבצע ממיטב להיטיו. במופע החגיגי יחשוף תורן שירים חדשים מאלבומו הבא, עליו הוא עובד בימים אלה עם שיקו פלדמן ועופר קורן, שכבר היו איתו שם לפני עשור שנים ב"עוד סיבוב". מהאלבום החדש כבר הספיק תורן להוציא את השיר "אל תצטער", אותו הקדיש לבנו איתי, שיופיע איתו במופע החגיגי.
-מה שלומך, דן?
"קרוע מהחזרות ומההכנות למופע. הולך להיות חצי 'חיים שכאלה', מאוד מרגש. עמיר לב שר 'שוב השקר הזה', אפרת גוש תשיר את 'גידי' ו'בך לא נוגע', תומר יוסף את 'לבן על לבן', יהלי סובול את 'אחרי שהקיץ ייגמר', דודי לוי את 'אימפריות נופלות לאט' ועוד המון. זה כיף, ממש כיף. אני שמח על זה. אני עובר גם הרבה התרגשויות ופחדים, אבל גם שמחה וריגוש".
"לרגש בן אדם זה יותר מאשר להיות חשוב"
-כתבת הרבה שירים טובים.
"יש לי במשפחה דוד שהוא צייר שחי באנגליה ואומר שלא צריך להגיע ליצירה המושלמת האחת. יש כאלה שמחפשים את השיר האחד הכי יפה שאפשר לכתוב. אצלי זה שרשרת שבעצם היא כמו מניפה שפורשת כל מיני צבעים וגוונים שמראים תהליך ארוך של כתיבה. אני מסתכל על דברים שכתבתי בתחילת הדרך ונדהם כי אני לא חושב שהייתי יכול לכתוב ככה היום, וההפך. כתבתי דברים מתמימות שאפשרה את זה ובשנים האחרונות יש לי תובנות שלא היו לי פעם. יפה שיש גם וגם.
"זו דרך ארוכה הדרך ולאו דווקא משנה לאן היגעת. אני הכי נהנה להופיע ולכתוב. אם בשבועות האחרונים אני פוגש את ברי ועמיר לב וכותב איתם שיר ובסוף זה על דיסק זה הכיף שלי. גם בזבובים, בבלגן, בשונרא, תמיד נהניתי יותר מהעשייה מאשר אם זה הצליח או לא, אבל לא משקלול של למקסם הצלחה אלא מדרך חיים".
"כשאני שומע את ליאור נרקיס אני יכול להגיד שזה מגניב, מופק אחלה"
-אתה מרגיש שעשית דברים חשובים?
"בזמן האחרון כתבו דברים כאלה עלי. זה נעים כשזוכים בהכרה וזה דבר משמח. אני גאה בעשייה שלי ושמח איתה ושמח שאוהבים את השירים. אני כן עושה דברים בשביל להשפיע ושמח שמתייחסים לשירים ושזה נוגע באנשים, אבל לדעת מה החשיבות של זה אני לא יודע. ויש גם את הצד השני. השבוע התקשרה אלי בחורה ושאלה על מה כתבתי את שיר מסוים עם יאיא, ששחרר אצלה משהו אחרי שאח שלה התאבד. והשיר נכתב על סיפור שהמצאנו אני ויאיא, ואם זה משחרר בן אדם ונוגע בו זה יותר מרגש מאשר להיות חשוב".
c.jpg "דן תורן, שיעור מולדת (צילום: עידו קליר)")
-דיברת בזמנו על חופש לעומת מסחריות
"כתבתי פה ושם שירים מסחריים, אבל בצורה קצת אחרת. אני אוהב פופ. כשאני שומע את ליאור נרקיס אני יכול להגיד שזה מגניב ומופק אחלה. אני לא עושה פופ, אבל יכול לאהוב. בעבר כתבתי פופ בבלגן ולשרון ליפשיץ וזה עדיין לא עממיקו לכל העולם, אבל לפעמים למה לא. אולי מחר אני צריך להיכנס לפופ המזרחי. אם יש ביקוש אני שמה. אולי בכתיבה הייתי מנסה. אבל הפוזיציה הזו של אשכנזי מול מזרחי לא נעימה לי".
-מה צפוי באלבום הבא שלך?
"היה לי חשוב להגיע לאמת, זיכוך, לדייק את הכתיבה, תיקנתי מלא פעמים והורדתי חרטוטים. נעזרתי בעמיר לב שהיה קואצ'ר במהלך העבודה הרגשתי שצריך מישהו שידייק אותי".
"'עוד סיבוב' היה השיא שלי'"
-גם אתה היית בעבר מעין קואצ'ר כתיבה של אחרים.
,נכון, בכל מיני תקליטים. אמנים צריכים את זה. מישהו מהצד שיסתכל על הדברים אחרת וידחוף אותך לדחוף את הגבולות שלך. לבד זה קשה וגם אני צריך עזרה".
-כשאתה מסתכל על הקריירה שלך, מהו השיא?
"האלבום 'עוד סיבוב'. אני מאוד אוהב אותו ולא סתם אנשים התחברו אליו, הוא מראה על רגע של שמחה. זה גם בדיוק עשר שנים אחורה, באיזור זמן שהיתה בו השראה, עם שיקו ועופר ואורי תכלת שהיו הרכב מצוין, ושוב אני עושה תקליט עכשיו עם עופר ושיקו, ויש רגעים של כיף בתקליט החדש שמזכירים לי את הרוח של 'עוד סיבוב'. פעם הייתי אומר בסוף עבודה על אלבום שעכשו אני יכול למות בשקט ועכשיו אני בתחושה של וואו, איזה כיף. השקעתי בו שנתיים מאוד אינטנסיביות ועוד אשקיע תקופה ארוכה בלהוציא אותו".
"בעוד עשר שנים אני רוצה להיות שיכור במסיבת השחרור של הבן שלי"
-הוצאת גם שיר חדש.
"זה הכי קלישאה אבל השיר החדש 'אל תצטער' שלא יצא כסינגל בינתיים זה בעיני רגע שיא מסוים של זיכוך. הוא גם מתכתב עם השיר 'סופרמן'. אני שר שם לבן שלי איתי ש'סופרמן נשאר בתל אביב' ושאנחנו גרים בפרברים ולא ברוטשילד, השיר מספר את היום יום שלנו".
-איפה תהיה בעוד עשר שנים?
"הבן שלי יהיה אז בן 21 ואני מקווה להיות שיכור במסיבת השחרור שלו. אני הפסקתי לעשן. בכלל. אני עושה ספורט כבר שלוש שנים ומשתדל לאכול נכון. עושה סימנים של מי שמתכוון להיות פה עוד עשר שנים. מקווה שאעשה מוזיקה ושאוכל להתעסק בדברים שמעניינים אותי זה, יותר טוב מזהב בשבילי".
>> כל החתיכים אצלי וגל תורן בחדר חזרות: "בואי ונביא לך ת'פאנק"