_g.jpg "שלושים לשמוליק קראוס, מיכל שפירא (צילום: ענבל צח)")
מיכל שפירא נחשבת כבר כמה שנים לאחת ההבטחות הגדולות במוזיקה הישראלית. אחרי שורה ארוכה של מופעים ופרויקטים שונים, בעברית ובאנגלית, היא מקליטה בימים אלה את אלבום הבכורה שלה, בהפקתו המוזיקלית של נדב ביטון. שפירא אומנם חתומה בלייבל "נענע דיסק" של ניצן זעירא, אבל את המימון לאלבום הבכורה שלה היא מתכוונת להשיג באמצעות קמפיין "הדסטארט" שייפתח בקרוב. "אני רוצה שהקהל יקנה את האלבום שלי, ומאוד אוהבת את הרעיון של מימון המונים", היא אומרת, "כבר הרבה זמן אני יודעת שאלך לכיוון הזה".
-מה צפוי באלבום?
שירים שכתבתי לאורך השנים, ושיתופי פעולה יצירתיים. למשל לחן של אבי בללי למילים שלי, או שירים שכתב עם מאיר גולדברג, שהוא מעין מנטור ויועץ אמנותי לאלבום. נד ביטון יפיק מוזיקלית. עבדתי עם המון מפיקים, אבל כשהכרתי אותו ידעתי שאיתו אעבוד. הוא מוכר מהתחום הים תיכוני אבל הוא בכלל בא מרוק ומז'אנרים נוספים".
-יהיה באלבום שיר על המוזיקאי אורי סלונים ז"ל, שהיה בן זוגך?
"כן, בטח, אבל לא שיר שכתבתי אז, כי אז היתה לי תקופה של בלאק אאוט, ניתוק טוטאלי מיצירה אז. לקח לי שנה, שנה וחצי, להתאושש מהמוות של אורי. עברו מאז שלוש שנים, ורק עכשיו אני מקליטה אלבום ועובדת עליו ממש. באותה מידה אני יכולה להגיד שאני עובדת עליו כבר עשרים שנה".
-במקביל את מופיעה במופע משירי איימי ווינהאוס ז"ל.
"אני מופיעה בבית התפוצות בתל אביב עם 'כשמיכל פגשה את איימי', לרגל תערוכה שקוראים לה 'איימי ויינהאוס: דיוקן משפחתי', שמוצגת בבית התפוצות בשיתוף המוזיאון היהודי בלונדון, וביוזמת משפחתה של איימי, שכידוע היתה יהודיה. יש הופעה קרובה ב-5 בפברואר ועוד אחת אחריה ב-5 במרץ ואולי יהיו עוד כי התערוכה רצה עד מאי".
-אילו שירים שלה את שרה?
"להיטים שכולם מכירים, אבל לא רק. המופע מורכב משירים שלה, קאברים שהיא ביצעה ושירים שהיא אהבה או שירים של אמנים שהיא אהבה. זה מתקשר נהדר לתערוכה, שכוללת את אסף התקליטים שלה ורשימה בכתב ידה, שהיא כתבה בבית הספר בכיתה ח', עם שירים וזמרים שהיא אהבה".
-נשמע מרגש.
"מאוד התרגשתי לגלות שיש לנו הרבה אהבות משותפות. למשל פרנק סינטרה, שאיימי הכירה שירים שלו כי אבא שלה היה שר אותם. אצלי, אחד הדיסקים הראשונים שקנו ההורים שלי כשהגיע הקומפקט דיסק, היה פרנק סינטרה. או קרול קינג, שהיא אחת הזמרות שגדלתי עליהן, כי אמא שלי אהבה אותה,, ואיימי הכירה כי היא היתה אהובה גם על אמא שלה. אלה דברים שריגש אותי לגלות כשעבדתי על המופע. תמיד אהבתי את איימי והיה חשוב לי לעשות עבודת מחקר מעמיקה לקראת המופע כדי להכיר אותה יותר".
_i.jpg "איימי ווינהאוס (צילום: Matt Cardy, GettyImages IL)")
-אתן ממש דומות.
"העירו לי על דמיון פיזי, שאנחנו דומות בפנים, אבל אמרו שאני יותר יפה ממנה. וכמובן דמיון סגנוני. כמוני היא התחילה כזמרת ג'אז. היא היתה מבקשת לעלות לשיר בקמדן עוד לפני שכתבה שירים".
-את כבר לא תהיי ב"מועדון 27".
"אחת ההערות שאני מקבלת הן שלא אלך יותר מדי רחוק עם ההערצה אליה, ואני עונה של'מועדון 27' כבר לא אשתייך, למזלי או לצערי לא יודעת. האמת שגיליתי על איימי פרט מקאברי, בגיל 21 היא אמרה בראיון בצורה חד משמעית 'אני את שלי כבר עשיתי'. זה היה אחרי ההצלחה של האלבום הראשון, עוד לפני 'באק טו בלאק' . היא אמרה 'אני מבחינתי יכולה כבר למות'. אולי היא לא פחדה למות ואולי ציפתה למות. היא בעצמה כבר הרגישה שהגשימה את עצמה. אני עוד לא הגשמתי את עצמי. יש לי עוד עבודה".
*האירוע בבית התפוצות כולל את המופע "כשמיכל פגשה את איימי", לצד סיור מודרך בתערוכה "איימי ויינהאוס: דיוקן משפחתי" בה נחשפים חייה של איימי ויינהאוס, קשריה עם משפחתה, הקריירה המקצועית שלה, אוסף התקליטים וגם הצצה לתוך ארון הבגדים שלה, ובתערוכה "תופרי החלומות", בה מוצגים עבודותיהם של גדולי מעצבי האופנה הבינלאומיים. כמו כן ייהנו רוכשי הכרטיסים מכוס בירה אחת על חשבון בית התפוצות.
יום חמישי 5.2.2015, בשעה 20:30. כרטיס: 75 ש' (כרטיס סטודנט: 60 ש'). להזמנת כרטיסים היכנסו לאתר בית התפוצות או בטל' 03-7457870. קמפוס אוניברסיטת ת"א, רח' קלאוזנר, רמת אביב. חנייה לרכב דרך שער 1, ברח' קלאוזנר.