כמה מחבריו הטובים של אריק איינשטיין ז"ל הרימו כוסית לרגל השנה החדשה, יחד עם אמנים שישתתפו ב"זו אותה האהבה", מופע ההוקרה הענק לאיינשטיין ז"ל, שיערך ב-7 באוקטובר (שלישי, 20:30) בפארק הירקון בתל אביב.
הגעגועים לאריק איינשטיין ז"ל גדולים, כפי שמתאר חברו הטוב מוני מושונוב: "אני מתגעגע אליו כל יום, ברמות קיצוניות, מרגיש את זה בכל הגוף. זה געגוע ארוך ומתמשך ובכל יום שעובר החוסר נהיה גדול יותר. זה לא נתפס. זה לא נראה לי הגיוני. נראה לי שעוד מעט הוא יחזור. הוא כנראה הלך לאיזשהו מקום לרגע וזהו".
הגיטריסט חיים רומנו, שניגן עם איינשטיין בלהקת הצ'רצ'ילים בתקופת מהפכת הרוק, מסכים: "זה לא נראה לי נכון שאריק נפטר. נראה לי שלא יכול להיות שזה קרה. כאילו הוא עוד פה. אני לא מקבל את זה ממש. זה לא מתאים. זה לא הקטע שלו".
חבר קרוב נוסף, צבי שיסל, מספר: "הבית שלי ממש מול הקבר שלו. בפינת טרומפלדור. כשאני יוצא מהבית אני רואה את החומה של בית הקברות. מול הקבר. לפעמים אני נכנס לפנות ערב לבית הקברות לבקר אותו. כמה פעמים בשבוע, איך שהגעגועים מוליכים אותי. אני מספר לו מה שקורה. על המופע הזה עוד לא דיווחתי לו".
כל חבריו ומכריו של איינשטיין שנכחו באירוע תמימי דעים שהוא לא היה רוצה סביבו את כל הפסטיבל הזה בפארק, ולא משתף איתו פעולה. מצד שני, מדגיש מוני מושונוב, הוא לא היה פוסל אותו או מנסה למנוע אותו. "הוא היה אומר לי 'ג'וזי תעזבי שטויות'", אומרת ג'וזי כץ, שהיתה עם איינשטיין בלהקת "חלונות הגבוהים" ובחבורת "לול". "הרי כשעשו לו בפארק יום הולדת 70 הוא אמר שהוא לא מעוניין, והוא תמיד עמד על המילה שלו. כשהוא החליט שהוא לא מופיע - אז הוא לא מופיע. ואם הוא לא רוצה להשתתף - אז הוא לא משתתף. הכסף לא עניין אותו".
"המופע בפארק הוא אירוע שהתבקש להיעשות, מעצמו"
לגבי המופע עצמו, כולם מסכימים שיש לו חשיבות גדולה. "זה אירוע שהתבקש להיעשות, מעצמו", אומר מוני מושונוב. "אני לא שותף ומארגן, אבל אני שמח שזה קורה ומקווה שיהיה מוצלח. תמיד יהיה הרצון והצורך והגעגוע. יש הרבה אמנים, שלכל אחד יש דרך אחרת ושונה לבטא את ההערכה והגעגוע והערגה לאריק. אני מניח שיהיו הרבה מופעים כאלה או אחרים, כשכל אחד יעשה את זה מהזווית האישית שלו. כי ככל שאתה יותר קרוב לאנשים האותנטיים והקרובים, יש סיכוי שתהיה אמת שם".
יצחק קלפטר, שיצר עם איינשטיין כמה מהיפים שבאלבומיו ושירו, כבר מכוון את הגיטרה החשמלית המפורסמת: "זה מופע גדול ואני מקווה שהכל ידפוק ויעבוד. כבר הופעתי בפארק הירקון עם להקת 'כוורת' כמה פעמים, אבל הפעם יהיה מרגש במיוחד, כי יש בזה קטע אישי. אריק אחראי להצלחה שלי בזה שדחף אותי קדימה. אני אשיר במופע את 'יושב על הגדר' עם ברי סחרוף וארקדי דוכין, ואת 'טירוף במה' עם להקת 'משינה'".
"אני מצפה שהמופע יהיה קודם כל אירוע מוזיקלי טוב, כי לשם כך התכנסנו. שתהיה מוזיקה טובה עם ביצועים טובים, שאריק, לו היה חי היה מבסוט מהם, למרות שהוא לא אהב קאברים שלו", אומר מיכה שטרית, שעבד עם אריק איינשטיין בתקליט "שמש רטובה" ואחראי גם ללהיט הרדיו הנוכחי שלו "לפעמים". "אנחנו נעשה את זה הכי טוב שאפשר ובאהבה, ונקווה שהערב הזה יצליח, מכל הבחינות. אני אשיר את 'סע לאט' ואת 'יש בי אהבה והיא תנצח' יחד עם ארקדי דוכין'. שירים מהכי אהובים של אריק".
-איך נולד הביצוע שלו ל"לפעמים"?
"את 'לפעמים' ארקדי ואני כתבנו יחד. הכנו אותו לרון שובל במקור. ניסינו לעשות גרסה של אריק, שאני שכנעתי אותו להקליט. היתה לי בזמנו חברה בשם 'תן סי.די' והוצאנו סינגלים. אמרתי לו בוא תנסה, ניסינו ולא יצא מזה כלום. שנינו שכחנו מזה. הפעם נאחרונה שדיברתי איתו על הביצוע הזה היתה לפני חמש שנים כשרציתי להוציא אוסף. שאלתי אותו לדעתו והוא לא חזר אלי. דיברנו אחרי זה על דברים אחרים ושנינו שכחנו, ועכשיו השיר הזה חזר".
"אני שמעתי שהשיר החדש 'לפעמים' הוא מקום ראשון בהשמעות בגלי צה"ל", אומר צבי שיסל. "אריק איננו אבל שומעים אותם בשירים שלו. ועדיין משמיעים בעיקר את השירים הישנים. הבנתי גם שהוא הוא מקום ראשון השנה בהשמעות ברדיו בסך הכל. מגיע לו. כי לפני שהוא נפטר זה לא היה ככה בדיוק".
"במופעים מהסוג הזה יש משהו גדול שהוא מעל כולם"
"במופעים מהסוג הזה יש משהו גדול שהוא מעל כולם, שמוציא מהאמנים המשתתפים פשטות וצניעות", אומר אברהם טל. "במקרה הזה, זה אריק איינשטיין והמורשת המופלאה שהשאיר לנו אחריו. נבוא ונשיר לקהל גדול, אנשים יתרגשו, בונים פה ערב יפה ומרגש שיש בו דגש על היחד. נביא משהו שהוא מה שאריק סימל - פשטות, יחד, צניעות, נשתדל להביא את זה. אני הולך לשיר את 'שביר', ואני הולך ללמוד ולהכיר את הסיפור שמאחוריו, זה בטוח יוסיף לי עוד מימד עומק לביצוע".
"זה אירוע מרגש מאוד", מסכים חיים רומנו. "אני אנגן בשלושה שירים, מהאלבומים שניגנתי בהם בעבר - עם 'מוניקה סקס' את השיר 'צא מזה', אחר כך עם מיקי גבריאלוב ויהודית רביץ את 'קפה טורקי' ואעלה עם כולם יחד ל'אני ואתה', שיהיה שיר הסיום". וג'וזי כץ מבטיחה: "אני אשתתף במופע בקטע קטן. עוד אין לי מושג איזה. אבל אני לא אשיר".
מי שהגה את המופע עוד בחייו של אריק איינשטיין הוא המנהל האמנותי, קובי בן-עטר: "הרעיון היה ליצור שורה של דואטים עם תזמורת גדולה, ביג בנד, כמו שעשו לפרנק סינטרה. ניסיתי לעניין בזה את אריק, אבל זה לא התממש לכדי מציאות. אחרי מותו, לצערי כמובן, התאפשרה אותה הזדמנות, בצער רב, אני אומר. הצעתי את הרעיון לפסטיבל ישראל. וברגע שנפגשתי עם סימה אשתו והמשפחה, זה קרה. מבחינת האמנים, ההחלטה היתה להתחיל מחמשת העוגנים המשמעותיים שעבדו איתו בחייו - שלום חנוך, יוני רכטר, יצחק קלפטר, מיקי גבריאלוב ושם טוב לוי. הם יצרו עם אריק את הלהיטים הגדולים שלו, ולכן זה מבחינתי הבסיס למופע מבחינה אמנותית. מבלי להסיר מכבודם של אחרים שעבדו איתו, כמו פיטר רוט, מיכה שטרית, ברי סחרוף וגיא בוקאטי".
"בחרנו להיטים, לא באים לחנך את הקהל"
"השירים נבחרו לפי רמת המוכרות שלהם. אני לא בא לחנך את הקהל, וזה גם לא ערב 'חיים שכאלה'. זה מופע שבא לתת לקהל לכבד את גדול זמרי ישראל, בצורה שיוכלו להתחבר למה שמוכר, עם שירה של הקהל מהרגע הראשון, ואין לי בעיה עם המילה 'שירה בציבור'. השירים של אריק הם בול בעולמות האלה".
-איך הסתדרת עם כל האגואים?
"היה מאוד קשה, זה לא פשוט, נתקלתי בקשיים נוראיים, היו בעיו, ואחרי המופע יגיע הזמן לספר, לא לפני".
-בולטים בחסרונם גיא בוקאטי, שלמה ארצי ואביב גפן.
"אתה צודק לגבי אביב גפן וגיא בוקאטי, ואני מוסיף גם את יהודה פוליקר. לגבי ארצי, אני לא מסכים. שלמה ארצי ייצר דואט אחד עם אריק איינשטיין, שהוא בעצם לא שיר של אריק. זה שיר של שלמה, שביקש מאריק להצטרף אליו. אז זה משהו טיפה אחר. בגדול כל השאר חסרים לי. הדלת פתוחה בפניהם להצטרף. אני את שלי עשיתי בהקשר הזה, הדברים כבר לא תלויים בי. כולם קיבלו בקשה הכי מכבדת שיכולה להיות, ואני יותר מאשמח אם יצטרפו. גם שלמה, דרך אגב, מאוד ישמח אם יצטרף".
המנהל המוזיקלי של המופע הוא גיא מזיג, שאחראי על עיבודים ל-38 שירים שיבצועו בפארק הירקון. "זה 'כאב ראש' לא קטן", הוא מודה, "צריך לבוא לעניין הזה מתוך אהבה, ולתזמר את כל 38 הקטעים, אולי קצת פחות. אני באמת אוהב את אריק ואת כל מה שעשה, את האופי והצביון שלו ואת התרומה שלו למוזיקה הישראלית ולרוק הישראלי, כך שאני מבחינתי מקדיש לו את התקופה הזו בחיי ומתעל את היצירתיות לעיבודים של המופע".
"אין מנוס מזה שבסוף המופע יגידו שהיו חסרים שירים"
-איך בוחרים 38 שירים מתוך מאות אפשריים?
"לפי האמנים שמשתתפים, מה הם רוצים לבצע ומה הם יוציאו הכי טוב. איפה שהם הכי יהנו והכי יזרחו על הבמה בזה אנחנו בוחרים. אין מנוס מזה שבסוף המופע יגידו שלא היה את השיר הזה או את השיר ההוא, אבל בשביל זה צריך מופע של 14 שעות".
-איך אתה מסתדר עם האגואים והפוליטיקה הפנימית של האמנים?
"אני יותר מתרכז במוזיקה. למזלי המוזיקה מנצחת את הפוליטיקה ובסוף האמת משתקפת. בכל מקרה זה ייצא טוב. כולם היו בניו של אריק, הכל מתקבל באהבה, והאמנים מבינים שהם צריכים לבצע שירים שהקהל אוהב".
ועד שיעלו האמנים לבמה בפארק הירקון, יש להם המון זכרונות נהדרים מאריק איינשטיין ז"ל. "אריק היה בשבילי דוגמה לכל דבר, לחיים עצמם" אומרת ג'וזי כץ. "להתחשבות של אנשים, סימפטיה. הוא לימד אותי הרבה. לא להיכנס לשטויות של המדיה, לא לעשות כל דבר, כי זה שטויות. הוא לימד אותי סבלנות והתחשבות וזה נדבק ממנו אלי. התקופה של חבורת לול היתה אז תקופה כיפית מאוד. אני זוכרת שתמיד היה צחוקים, היצירה געשה והיו והרבה צחוקים וכיף. אני מאוד גאה בהישגים האמנותיים שלנו יחד 'בחלונות הגבוהים', חבל שלא עשינו יחד עוד תקליט. כל שיר שם הוא קלאסיקה ואני מרגישה נהדר עם זה".
ג'וזי כץ: "נזכרת באריק ושמוליק דרך השירים"
-נפרדנו השנה גם מאריק וגם משמוליק קראוס ז"ל, שהיה בעלך.
"תמיד קשה לאבד מישהו קרוב. אבל הם איתנו איך שלא יהיה עם המוזיקה. אני לא נזכרת יום יום, אבל כשאני שומעת אותם שרים ברדיו. אני שומעת שיר ונזכרת בתקופה שלו".
"אריק בחר בי לכתוב לו שירים ותמיד היה מדרב ן אותי - תכתוב, תנגן, תעשה", נזכר יצחק קלפטר. "הוא אחראי קצת להצלחה מבחינת הדחיפה שהוא נתן לי. היום הוא חסר לי מאוד, חסר לי הדרבון שלו, שירים לי טלפון ויגיד לי יאללה יצחק, קום, תעשה. אני זוכר שהיינו אצלו בבית, עבדנו, יצאנו למרפסת וראינו אנשים עובדים על הכביש עם פטיש אוויר. ואריק אומר לי – תראה, הם עובדים, אנחנו מה אנחנו, בטלנים, כותבים שירים, זה עבודה? אבל מבחינה אמנותית היתה בינינו הבנה טובה. כשאני הייתי בבית חולים פני כמה שנים הוא הוציא גרסה שלו ל'צליל מכוון' והקדיש אותה לי ,כשהייתי בבית חולים, ועכשיו הזמן שלי להחזיר לו מחווה".
"הנשמה הגדולה של אריק חסרה"
דפנה ארמוני, שהופיעה עם אריק איינשטיין בשנות ה-70' וה-80', מצלמת בימים אלה סרט תיעודי על חייו, עליו היא לא מעוניינת להרחיב את הדיבור. רק בימים האחרונים צורפה למופע בפארק ועדיין לא יודעת מה היא עומדת לשיר. "עצוב לי על אריק, מאוד מאוד עצוב וכואב. אני נזכרת בו הרבה. הנשמה שלו חסרה לי, הטוב לב שלו, הקסם של האישיות שלו. לצערי אלה דברים שהולכים ומתמעטים, כי החיים נהיו הרבה יותר רעים, הרבה יותר אינטרסנטיים ועם פחות נשמה" אומרת ארמוני.
"מהתקופה ההיא אני זוכרת שהיה לנו טוב, אריק היה כולו טוב לב, שמח, נעים, לא היתה תחרותיות, היתה שמחה עבוד ביחד, שמחת היצירה, המג'יק של היצירה עצמה, התמקדות בעיקר ולא בטפל". מהמופע המשותף של איינשטיין וחנוך היא זוכרת את מה שכונה אז "חילופי הדורות" ביניהם: "התחילה אז בארץ תקופה של רוקנ'רול יותר אנרגטי, סוג של מעבר, אבל המופע היה מאוד שונה בסך הכל, כי היו שני מתופפים, שני גיטריסטים, שני קלידנים, אריק ושלום ואני. מופע מאוד גרנדיוזי לתקופה ההיא".
אברהם טל: "אריק התקשר אלי, לא ישנתי כל הלילה"
"אריק איינשטיין בשבילי זה דבר גדול שמלווה אותי כל החיים", אומר אברהם טל. "מבחינתי הוא היה כמו האבא של כולם. האמן שהוא ארץ ישראל ממש, על התמימות שלה והפשטות והצניעות. והוא כל הזמן שם. אתה סופג השראה מהאנשים שעיניך נשואות אליהם, ואתה שואב מהם השראה. שמעתי אותו כילד כמו כולם הוא היה תמיד ברדיו, בטלוויזיה, בסרטים, התאהבתי בו כמו כולם, כי הוא שידר משהו שכולנו רצינו להיות, או רגעים שרצינו להיות בהם.
"פעם אחת, כשכבר נהייתי זמר, הוא הרים אלי טלפון, לפני ארבע או חמש שנים, כדי להגיד לי שהוא אוהב את איך שאני שר, שהוא רואה אותי בטלוויזיה, ושהוא התרגש מהביצוע ל'אדם צובר זיכרונות'. זה חימם לי את הלב איך שהוא התקשר בצניעות, בפשטות, להגיד שהוא אוהב ולפרגן. זה מאוד שימח אותי וריגש אותי. זה מראה לי שכולנו אנשים שפוגשים אנשים, ואני מקווה שמעבר לחסות ולהכל, שיהיו שם פשטות ושמחה אנושית, בשביל זה התכנסנו".