עכשיו, כשאצטדיון רמת-גן כבר כמעט "סולד אאוט", ושוקי וייס כבר מזמן ב"ברייק איבן", זה הזמן לצאת מהארון. אני לא הולך הערב לדפש מוד, ויש לי את כל התירוצים האפשריים.
1. לא אוהב אותם
אני יכול להעריך את דפש מוד על ההמשכיות וההצלחה ומרטין גור באמת נחשב לכותב שירים מוכשר, אבל המוזיקה שלהם לא עושה לי את זה. היא אף פעם לא עשתה. ובשביל להיט וחצי ששומעים כל שעה ברדיו אני יכול ליהנות מהשקט בבית.
2. לא גדלתי עליהם
גדלתי על רוקנ'רול, במשפחה ששמעו בה ביטלס וכוורת, בקיבוץ ששמעו בו לד זפלין ותיסלם, בבית ספר שמי ששמע בו דפש מוד זכה מיד לכינוי "טיפש מאוד". "מוזיקה אלקטרונית" נשמעה לנו אז כמו סוג של קללה או מחלה ממארת, חשוכת מרפא, מעין גרסה מוזיקלית לאיידס, שהתפשטה במקביל אליה באייטיז. פעם חשבנו שהרוק ינצח. אז מה, גם חשבנו שהשמאל ינצח.
נמאס מהרטרו לאייטיז
3. שונא להיות חלק מהעדר
אני מכיר יותר מדי אנשים שהולכים להופעה הזו, ובצדק. הם (זאת אומרת חלקם) תמיד העריצו (זאת אומרת שמעו) את הלהקה (רק עד שנת 93'). בכיף שיהיה להם. מצד שני, יש אלפים ואולי יותר מזה, שהולכים לדפש מוד כי זה נהיה באופנה, כי כו-לם הולכים, כי "חייבים" ללכת, כי זה נהיה כמו ללכת לשלמה ארצי בקיסריה.
4. נמאס מהרטרו לאייטיז
די. זה כבר יצא מכל החורים. כל הפרצופים המוזרים שהסתכלו עלינו מהפוסטרים של "מעריב לנוער" ו"ראש 1" החליטו לעשות קאמבק. אני לא אפתח את הרשימה כי היא בלתי נגמרת. ההערצה הישראלית המטופשת לדפש מוד היא תמצית הרטרו הזה, ואני ממש לא רוצה להיות חלק מהעניין.
5. בשביל מה המציאו את ה-V.O.D ואת יו-טיוב?
לעמוד שעות בפקקים, ועל הרגליים, להידחס בין אלפי ערסים מזיעים, לקנות בירה במחיר מופקע, לא לראות הרבה, לקחת הימור על הסאונד ובסוף להסתפק במסך. אם ממש ישעמם לי הערב וארצה לראות הופעה של דפש מוד אני תמיד יכול לפתוח טלוויזיה או אינטרנט.
נגמרו ההזמנות לעיתונאים
6. יקר לי
400 שקל להופעה אני מוכן לשלם על פול מקרטני, על אריק איינשטיין, אולי על בוב דילן, אולי אולי על לאונרד כהן. לא על שלושת הבריטים המצחיקים האלה שמסמלים את כל מה שאני לא אוהב במוזיקה. הזמנה לעיתונאים? הצחקתם את ההפקה.
7. יש פלייאוף בכדורסל
מכבי מובילה 2:1 על אשקלון והערב יש משחק. אבל כמו ששמתם לב, זה 2:1 ולא 2:0. כלומר, אשקלון נצחו משחק אחד, כלומר הם יכולים לנצח עוד אחד, במיוחד כשהמשחק אצלם. כלומר אני במתח. כלומר דפש מוד הפכו אותי לשמעון מזרחי למתחילים.
אין לי בייביסיטר לילד
8. לא מתקרב לאצטדיון רמת-גן
בפעם האחרונה (וגם היחידה) שהייתי במקום הזה יבלו (אילן יבלוקובסקי, האחראי על האצטדיון) צעק עלי שארד מהדשא, כי הוא מיועד רק לשחקנים. מאז אני רואה את האצטדיון רק בטלוויזיה, ורק בתנאי שבניון בהרכב. לא מתקרב לשם.
9. אני מצונן
כבר שלושה ימים שכואב לי הגרון, אני משתעל, מתעטש ומייצר ליחה בכמויות שמתאימות לתוכנית הרדיו המיתולוגית "לי ולך, שיר וליחה". אז למה שאצטנן בקור של הערב? למה לכם שאגיע להופעה ואדביק 50 אלף איש בחיידקים שלי? תסתדרו בלעדיי.
10. אין לי סידור לילד
אשתי עובדת בתורנות לילה ואין לי בייביסיטר. נשבע לכם.