פזמונאי מוכשר מחפש זמר ורסטילי
תחילתה של הלהקה, שהפכה לאחת המזוהות עם הקהילה הגאה לאורך השנים, בשנת 1985 בעיר סילדון באנגליה. "פזמונאי מבוסס מחפש זמר ורסטילי" – אמרה מודעה קטנה ועניינית בירחון ה"מלודי מייקר" הוותיק, שמשכה את עיניו של אנדי בל, זמר צעיר ואנונימי.
נוכח ההיסטוריה של קלארק, ניתן היה להבין את התרגשותו של בל, שהתכונן היטב בביתו והגיע לאודישן מוכן. "יום לאחר האודישן סיפרו לי כבר שקיבלתי את התפקיד", סיפר בל לאחרונה למגזין המקוון "פינקספוט". וכך אירייז' נולדה.
ההצלחה של אירייז'ר לא מיהרה לבוא. אלבומם הראשון מ-85 נחשב לכישלון וחוץ משירם המופלאOh lamour שהצליח באירופה ובאוסטרליה, אף אחד משיריהם האחרים לא נחל הצלחה.
"זה לקח קצת זמן", אמר בל באותו ראיון, "אני די שמח שלא היינו הצלחה בין לילה כי אני לא חושב שהייתי מצליח להעריך את זה אחרת".
אחרי צאת אלבומם השני ב-87 ואיתו הסינגל האלמותי SOMETIMES, עלתה הלהקה על גל ההצלחות ודאגה לקבע עצמה בדפי ההיסטוריה עם כמה להיטים שניפקה מאז, ביניהם A Little respect, השיר המצליח מאלבומה השלישי (משנת 88) שניצח את שיני הזמן ואף חודש בשנת 2001 ע"י להקת WHEATUS.
הלהקה אף חצתה בהצלחה את אתגר המעבר אל שנות התשעים כשבשנת 1991, תחת אלבומה השלישי, הוציאה את הסינגל Love To Hate You, שיר שהפך להיות אולי למוכר ולמזוהה ביותר עם הלהקה.
כישלון מפתיע
למרות כניסתה המרשימה אל שנות התשעים, גל להקות הבנים והפופ הדביק של שנות התשעים הכניע גם אותה. חוץ מ-ALLWAYS אותו הוציאו באלבומם השישי (משנת 94) רוב שיריהם נשכחו במהרה.
כמו מיטב הזמרים במצוקה, הוציא הצמד בשנת 2003 אלבום קאברים בשם "שירים של אנשים אחרים" מתוכו בלטו במקוריותם שני חידושים: האחד לשירו של סטיב הארלי Make Me Smileוהשני חידוש מרענן לשירו של פיטר גבריאל."Solsbury Hill".
תחנות הרדיו אימצו את החידושים והצמד חזר לתודעה ואף הוזמן להופיע שוב בתוכנית Top Of The pops, חמש שנים לאחר הופעתם האחרונה בה בשנת 97.
מאז הוציאו השניים עוד שלושה אלבומים (2005, 2006, 2007) כשהרביעי מגיע כאמור בימים אלו לחנויות.
להקת גאה וחיובית
אירייז'ר נחשבה כמעט מתחילתה ללהקה גאה וכחביבה על הומואים בעולם כולו. אנדי בל יצא מהארון בשלב מוקדם מאד בקריירה שלו, ובשל היותו הפנים של הלהקה מותגו הצמד במהירות כ"להקת גייז" - תווית שבהחלט מקשה על הצלחה במקומות מסוימים בעולם.
"בשל היותי פתוח לגבי נטיותיי המיניות, נדחקנו לאיזו מגירה, במיוחד במקומות כמו אמריקה", אומר בל, "יחד עם זאת, האם הייתי מעדיף להישאר בארון ולמכור פי שתיים יותר תקליטים? לא יכולתי להרשות לעצמי לעשות זאת, רציתי לתפוס עמדה!"
שנים מאוחר יותר ניצבה מול בל שוב סוגיה דומה, כשאובחן כנשא HIV. את ההצהרה הזאת לקח לו שש שנים להוציא מפיו. היום הוא מסביר מדוע. "בתחילת שנות התשעים כשציד המכשפות אחרי נשאי איידס היה בעיצומו, איזה אלמוני הפיץ לצהובונים סיפור שהוא היה מאהב שלי ושהדבקתי אותו באיידס. הסיפור השתולל ופול, המנהל שלי, שכר עורך דין שלקח ממני בדיקות, ראה שאני נקי והוריד אותם מהסיפור. כל הדבר הזה הפחיד אותי כל כך והיה לי בראש כזיכרון רע כשגיליתי שאני נשא בשנת 98. אז נכון, זה לקח לי שש שנים מאז שגיליתי ועד שיצאתי עם זה החוצה אבל בסוף אמרתי על הזין! למה שאתחבא?".
למרות שהיה מדובר כבר בסוף שנות ה-90, האיידס עדיין נחשב באותה התקופה לגזר דין מוות. 13 שנה לאחר שאובחן לראשונה, בל הוא בהחלט ההוכחה לכך שמאז אותם ימים, הרפואה התפתחה וגברים ונשים נשאים מצליחים להעביר את חייהם באריכות ימים ובפרודוקטיביות מלאה.
למרות הדעות הקדומות, הוא ממשיך להתמודד עם רובן בגבורה ולהלחם על זכויותיו. "כשאתה מספר לאנשים שאתה נשא HIV רובם חושבים שאתה זונה. אמנם היו לי פרטנרים ולא מעט התנסויות אבל במקרה שלי אני בטוח שנדבקתי מבן זוג".
בל, בריטי במקור, מתחזק כבר שנה וחצי זוגיות עם חברו האמריקאי. זאת לצד הזוגיות המוזיקלית אותה הוא מתחזק עם קלארק.
אז עכשיו, אחרי שדפש מוד כבר הגיעו לישראל לביקור ואף חברתו לספסל הלימודים של קלארק, אליסון מויה, ביקרה כאן בשנה שעברה במסגרת פסטיבל האישה בחולון. כל שנותר לקוות הוא שגם קלארק עצמו יחד עם שותפו לאירייז'ר אנדי בל יכבדו אותנו בנוכחותם ויצרפו את ישראל אל סיבוב ההופעות החדש שלהם. אנחנו מחכים.
