כבר עשור וחצי שעברי לידר הוא אחד האמנים הטובים והחשובים במוזיקה הישראלית, ושתי בשורות שהגיעו השבוע רק חיזקו את מעמדו. הראשונה היא שהצמד האלקטרוני The Young Professionals" (או בקיצור TYP), בו הוא חבר עם יונתן (ג'וני) גולדשטיין, הוחתם על חוזה-אמן לשלושה אלבומים בחברת "פולידור", השלוחה הצרפתית של ענקית המוזיקה "יוניברסל", חוזה שכולל הפצת אלבומים בצרפת ובהמשך ברחבי העולם וסיבוב הופעות בינלאומי. ההחתמה הבאמת מרשימה הזו מגיעה רק כמה חודשים אחרי ש-TYP הוציאו בארץ את אלבום הבכורה שכולל להיטים כמו DISCO , sec 20 ו"Fuck Off Berlin", עם קונספט חדש שעיקרו הפיכת המעצב של הפרויקט לחלק בלתי נפרד מההרכב.
הבשורה השנייה היא שלידר עצמו עומד לחגוג 15 שנה לאלבום הבכורה שלו "מלטף ומשקר", שיצא בשנת 1997, כלל להיטים כמו "לאונרדו", "תמיד אהבה", "אף אחד משנינו", "מרי לנצח" ושיר הנושא "מלטף ומשקר", נמכר בהיקף של "אלבום פלטינה", כלומר מעל 40 אלף עותקים, ונחשב לאלבום ששינה תפיסות בפופ הישראלי, גם מבחינת הטקסטים שבו, שעסקו בחלקם בלבול אישי על רקע זהות מינית מעורפלת, וגם מבחינת הצליל, שחיבר רוק אקוסטי עם פופ אלקטרוני באופן שלא קרה לפני כן במיינסטרים המקומי.
"באלבום החדש אני כותב גם על הגיל, בקרוב 38"
עוד נגיע ל-TYP ול"מלטף ומשקר", אבל בימים אלה עברי לידר עובד על אלבום חדש, שצפוי לצאת במהלך השנה הקרובה, ובו הוא סוגר מעגל עם המפיק המוזיקלי יועד נבו, איתו עבד בזמנו על "מלטף ומשקר". "אני עובד על האלבום עם יועד, שעשה קריירה יפה באנגליה כטכנאי ומפיק והצליח שם מאוד. אני יושב אצלו באולפן ונזכר איך הייתי בא אליו באוטובוס מהרצליה", אומר לידר. "יש משהו מגניב בלעבוד שוב פעם יחד, אחרי שעברו 15 שנה ושנינו עברנו הרבה דברים בקריירה. הדינמיקה טובה, כיף לי לעבוד איתו, הטעמים שלנו דומים, אנחנו חושבים דברים דומים על מוזיקה וזה זורם טוב עם השירים".
-והתוצאה?
"אנחנו מנסים לעשות תקליט שהוא מצד אחד לא תקליט אלקטרוני ומצד שני גם לא ממש אקוסטי רגיל כמו נגיד 'לא אותו דבר'. אנחנו מנסים למצוא סאונד חדש, שלא מתעסק בשאלה אם זה אקוסטי או אלקטרוני, אלא הייבריד של פופ שבו שניהם נשמעים אותו דבר ואתה לא ממש יודע או לא יודע אם מה שאתה שומע זה תופים חיים או אלקטרוניים או שילוב ביניהם או מה זה בדיוק, בתוך שי אחד".
-והשירים? על מה כתבת את האלבום?
"הם מאוד מגוונים, מנעד רחב יחסית. רובם נכתבו בפסנתר וחלק מהם כבר ביצעתי בהופעות פסנתר שלי בשנה האחרונה וקיבלתי עליהם תגובות טובות. יש באלבום מוטיב של נסיעות, של טיול, של חיפוש. כתבתי אותו כשנסעתי לא מעט בשנתיים האחרונות. יש בו גם התעסקות עם החיים שלנו, עם גיל והתבגרות, אני בן 37 ובפברואר כבר אהיה בן 38. ויש באלבום גם את ההקשר של אהבה, שזה תמיד חלק מהחיים".
"אנחנו ההפך ממה ש'יוניברסל' חיפשו"
-איך אתה מרגיש בנוגע להחתמה שלכם כ-TYP ב"יוניברסל"?
"אני מרגיש מצויין. זה באמת הזדמנות פנטסטית בשבילנו וזה קרה מאוד מהר, הכי מהר שיכולנו לקוות. עכשיו צריך לעבוד טוב ולקוות שהכל יהיה בסדר. יש את האלבום שיצא בקיץ ואנחנו עובדים איתם על עוד שני טראקים שגם הם יהיו באותו קונספט. ג'וני ואני ממשיכים לעשות מוזיקה בדרך פשוטה וטבעית, כי יש לנו רעיונות, לא כי צריך. כשיש רעיון לשיר אנחנו יוצרים אותו, לי כי אמרו לנו מחברת התקליטים שצריך. יש בינינו חיבור שמייצר אמירה כוללת שעוברת הלאה, וזה קונספט מגניב שהכל קורה במסגרת ההרכב ולא שוכרים אנשים חיצוניים שיעשו את זה בשבילנו".
-למה "יוניברסל" החליטו להחתים דווקא אתכם?
"אני לא יודע אם זה מה שהם חיפשו. בפגישה שלנו שם הבוס הגדול אמר חצי בצחוק 'אתם ההפך ממה שחיפשנו'. הם חיפשו כנראה איזה שילוב של רוק ואלקטרוני. אבל הוא אמר: 'שמענו אתכם וזה היה כל כך טוב אז רצינו אתכם'. זה גם אומר עליהם משהו, שהם לקחו משהו שהם גילו באינטרנט כי הוא נראה להם נכון, פרשי ומעניין. הם אהבו כנראה את המיקס הזה בין משהו אלטרנטיבי למיינסטרימי, פופי ופשוט לאינטליגנטי ומורכב, בין מוזיקה מעודכנת למשהו שהוא רטרו, את העיצוב שלנו. הם זיהו את זה, וזה מה שעובר וזה מה שאוהבים. שיש לנו את היכולת להופיע בארבע בבוקר במועדון ומצד שני בערב גאלה בפתיחה של אגף במוזיאון תל אביב החדש".
"צרפת יותר חשובה היום מלונדון במוזיקה האלקטרונית"
-דיברו אתכם על ההשוואה ל"פט שופ בויז" שחלק מהמבקרים עשו כאן בארץ?
"הם לא דיברו איתנו על פט שופ בויז ובכלל לא עשו השוואות בינינו לאחרים. אבל ההשוואה הזו מאוד מחמיאה בשבילי, כי בעיני 'פט שופ בויז' היא אחת הלהקות הכי חשובות בכל הזמנים. אם נוכל אי פעם לעשות חלק קטן ממה שהם עשו זה יהיה מדהים. אין לי בעיה עם ההשוואה הזו, להפך, בכיף, any time".
-מה צפוי לכם בחו"ל בשנה הקרובה?
"האלבום ייצא בצרפת בקרוב, זה הבייס. צרפת היא מקום מאוד נכון כרגע למוזיקה שלנו כי יחד עם לונדון וניו יורק, ואולי אפילו יותר מלונדון, היא הכי חשובה במוזיקה האלקטרונית. יצאו ממנה דברים ממש טובים, כמו למשל דיויד גואטה. אז מבחינתנו זה אידיאלי להתחיל שם. אחרי זה 'יוניברסל' אמורים להמשיך בהפצה לכל העולם. איך בדיוק עובדת המערכת שלהם אני לא מתיימר לדעת. באופן עקרוני המטרה שלהם היא להעביר אותנו לטריטוריות אחרות. את הדרך אני כנראה אלמד בחודשים הקרובים וזה כמובן ילווה גם בהופעות בכל מיני מקומות".
"אין לי בעיה של אגו, TYP זה הבייבי שלי"
-ייצגתם את ישראל בפרסי MTV אירופה, זה עזר?
"אמ.טי.וי ישראל היו מאוד טובים איתנו, תמכו בנו מאוד והראו הרבה את הקליפים. הרגשנו שמפרגנים לנו מאוד בשיתוף פעולה טוב. אם זה קשור אני לא יודע. תמיד הכל קשור הצרפתים קלטו וייב והרגישו שזה עובד בארץ ובאינטרנט, הבינו שבברים בכל מיני ערים גדולות מנגנים ומראים וידיאו ברקע ושאוהבים את זה. אני חושב שכל דבר מהדברים האלה עזר להביא את זה למעלה".
-ניסית בעבר לפרוץ לחו"ל כסולן עם שירים באנגלית, עכשיו אתה עושה זה בהרכב.
"זה בסדר גמור, אין לי בעיה של אגו. TYP זה בייבי שלי, שאני עובד עליו כבר שנתיים. בהתחלה רק עם יונתן במוזיקה ואז הקונספט כולו עם עוד אנשים שעזרו לפתח ולהפרות את הרעיון. אני מרגיש שהתפתחתי מבחינה אמנותית וזה מאוד מרגש. מקסים בעיני שזה עובד. כרגע אני חתום ב'יוניברסל' כאמן מקליט ואני לא יודע, בוא נראה לאן זה ייקח, מבחינתי זה הכי מדהים ונורא כיף לעשות את זה עם אנשים שאתה חבר שלהם".
"ניסו להסביר בעיתון שהמצב שלי לא טוב, אז אמרתי אוקיי, בסדר, נחכה ונראה"
-אחרי האלבום הקודם, שהצליח פחות מהקודמים, היו כתבות שבהן תבעו ממך להודות בכישלון. יש בך עכשיו את הרצון להראות להם שאתה יותר טוב ממה שהם חשבו? להגיד "אמרתי לכם"?
"אני לא מרבה להתעסק במה עיתונאים חושבים על הקריירה שלי. זה נחמד הרגע הזה שבו... אוקיי, אתה יודע מה? זה מצחיק. כתבה היא נקודתית, עם אג'נדה, ולא תמיד הכתב שומע אותך טוב, או שהעורך יש לו אג'נדה כי זה מתאים לו לכותרת של העיתון, או כי הוא לא אוהב אותך, אני לא יודע למה. בגלל שידעתי מה קורה זה שעשע אותי. היה רגע קטן לפני חצי שנה שבו ניסו להסביר בעיתון שהמצב שלי לא טוב, וזה בזמן שאני יודע מה קורה בפנים, איך נראים הדברים, אז הוא אמר שמצבי לא טוב? אה, אוקיי, בסדר, נחכה ונראה.
"העניין של אמן ותקשורת זה יחסי גומלין עם רגעים יותר ופחות טובים. וכן, זה נחמד להראות שאני יותר ממה שחשבו. השגנו משהו מאוד משמעותי, מאוד גדול, בכלל ובטח שלאמנים ישראלים. אני מקווה שזה יעזור ויפתח איזה פתח לאמנים ישראלים נוספים בחברות בסדר הגודל הזה בעולם. יש בארץ סצנת אמנות במוזיקה ומחוצה לה מאוד מעניינת. מעצבים ישראלים הצליחו בעולם. עם מוזיקאים זה פחות עבד ויהיה מגניב אם עולם המוזיקה יגיד 'תל אביב זה מגניב', כי יש הרבה אנשים עם דברים טובים".
מהדוגמאות של עפרה חזה ז"ל ואביב גפן, אתה חושב שתצטרכו לעבור לחו"ל?
"אני לא יודע לענות לך על זה. היום בניגוד למתי שעפרה חזה ז"ל עשתה את זה העולם וגם המוזיקה קצת שונים. אני לא יודע אם נכון להיום נורא קריטי איפה המקום שאתה קורא לו 'הבית שלי'. ב'יוניברסל' חתומים אמנים צרפתים, קנדים, ליידי גאגא שהיא אמריקאית, מגוון רחב מכל מיני מקומות שעובדים בכל מיני טריטוריות ונוסעים. בדיוק עכשיו היתה אצלם בפריז לנה דל ריי מלוס אנג'לס. אני לא לגמרי יודע אם צריך לגור במקום אחד סציפי כי העבודה היא לא במקום אחד. אם אתה מצליח רק בצרפת אולי צריך להיות צרפתי, אבל אם הכוונה וההתעסקות יותר רחבה אני לא בטוח".
"בקריירה בינלאומית לא קריטי איפה הבית שלך"
-אולי תצטרכו לחיות במטוסים כמו סקאזי ואינפקטד מאשרום.
"מי שעושה קריירה בינלאומית מכיר את המטוס טוב, לא משנה איפה אתה גר וגם אם יש לך נגיד דירה בפריז שהיא הבית שלך זה לא משנה. כשאתה נוסע להופיע באוסטרליה בכל מקרה אתה טס. כנ"ל ארה"ב. אני לא יודע לענות. אני מאוד אוהב את תל אביב, אוהב את העיר, יש לי פה בית, חברים וקהל שאני מאוד אוהב. מבחינתי המגניבות של הדבר היא אמנותית ומוזיקלית. איפה אצטרך להיות? מוקדם לדבר על זה. חתמנו עכשיו ואנחנו עובדים לטווח ארוך, לא משהו שבהכרח אמור לקרות תוך חודשיים".
-בעצם אתה מחזיק קריירה כפולה, עם TYP ולבד, בעברית ובאנגלית.
"TYP היא לא תחליף לקריירה שלי כזמר ישראלי ששר בעברית, אלא גם וגם, שני דברים שונים שבהם אני מוציא דברים אחרים. החומרים בעברית שונים ממה שהצמד עושה ומאפשר לי להוציא החוצה משהו שיש לי אבל לא קיים בדברים שלי בעברית. אני לא יודע אפילו לשים את זה במילים. זו מוזיקה אחרת, וגם היכולת להגיד דברים אחרת. באנגלית הצבע של המילים שונה ואני יכול לעשות דברים שבעברית לא יעבדו, כמו למשל 'Fuck Off Berlin'. מצד שני בעברית אני שולט אבסולוטית והיא נראית לי מדויקת יותר, כי אני ישראלי וזו השפה שלי. כמה שהכתיבה שלי באנגלית תהיה טובה לא אוכל להגיע למה שאני עושה בעברית. אלה שני דברים שונים ואשמח לנהל את שניהם במקביל. אני אוהב את הקהל שלי פה ואין תחליף להופעות בארץ".
"אמרו לי המון: 'אני לא שומע מוזיקה ישראלית אבל אוהב את התקליט שלך'"
-ועכשיו אתה סוגר מעגל עם "מלטף ומשקר".
"שמעתי אותו עכשיו די הרבה כתקליט שלם לקראת ההופעות בשביל לעבוד על השירים, כי יש בו הרבה שירים שלא ניגנו הרבה זמן וצריך לחזור אליהם. היום אחרי כל השנים והקריירה שלי פתאום הבנתי כמה אני אוהב אותו וכמה הוא תקליט טוב ומשמעותי מבחינת מה שהוא הביא במוזיקה ובמילים. בזמן אמת לא יכולתי לשפוט אותו כי זה מה שעבדתי עליו באותו רגע, והיו כמה חודשים אחרי המיקסים ששמתי אותו בצד. רק אחרי שנים אתה יכול לשפוט והיום אני מסתכל עליו ואני באמת אוהב אותו. יהיה כיף בחזרות לקראת המופע, שבו ננגן את כל התקליט כמו שהוא, משהו שלא עשיתי אף פעם".
-האלבום הזה בעצם דיבר על יציאה מהארון לפני שזה הפך לאופנה, הוא בישר את השינוי.
"כן, ואני חושב שזה חשוב ושזה טוב. זה תקליט של מישהו מבולבל עם טקסטים שמדברים על התבגרות אישית והיכרות עם עצמי. תקליט של מישהו שלא יודע מה קורה איתו. לקח לי עוד תקליט כדי להתייצב בחיים כבן אדם עם מי שאני ומה שאני לפני שיצאתי החוצה וסיפרתי דברים לכל העולם. אפשר לראות את התהליך הזה בתקליטים שלי. אני שמח בזה מאוד, זה מה שמיוחד ב'מלטף ומשקר' שיש בו מילים וטקסטים שלא היו הרבה קודם במיינסטרים בישראל וזה נחמד".
-למה הוא כל כך הצליח בזמנו?
"אני חושב שהוא הביא משהו שונה שאנשים הצליחו להתחבר אליו. הוא הביא דברים קשים, יש בו הרבה קושי, אבל הקושי עטוף בעטיפה נעימה. כמו השם שלו, אם ממש מנתחים. הניגוד בין 'מלטף' שזה דבר חיובי ונעים ורך וטוב לעומת 'לשקר' שזה משהו קשה והרבה פחות נעים. אפילו להיט כמו 'תמיד אהבה', אנשים שרו אותו בחתונות בגלל המילים 'וזה תמיד אהבה' והשיר כאילו נורא נעים ומצד שני ההמשך הוא 'וזה תמיד מסובך ונמאס'. יש בו הרבה בלבול ובלבול מיני, הוא מכיל הרבה דברים שלא התעסקו איתם קודם במיינסטרים, והרבה ראו את זה מבעד למילים ולמוזיקה, אני חושב שזה חלק ממהצלחה. גם הסאונד וההפקה שיועד נבו עשה היו מאוד רלוונטיים ומאוד חדשים, פרשיים לזמנו. היו הרבה תגובות של אנשים שאמרו לי 'אני לא שומע מוזיקה ישראלית אבל אוהב את התקליט שלך' שמעתי את זה הרבה בחיים שלי. בהופעה של האלבום אני אארח את יועד על הבמה. בפעם ראשונה בחיים הוא יבוא לנגן איתי".
"החרדים מלחיצים אותי"
-אתה עדיין מרגיש שיש לך תפקיד בקהילה ההומו-לסבית?
"אני חושב שתמיד יש לאדם תפקיד בחברה שהוא חי בה. נכון להיום בישראל יש כוחות מנוגדים, לא רק בנושא הזה, אבל גם בו, אנחנו חברה במצב מאוד קיצוני. קוטבי מאוד. מצד אחד נורא קדימה, נורא מתקדם, וכל כך הרבה אנשים מוכרים מכל התחומים בזמן קצר יצאו מהארון באופן פשוט ופתוח וזה מקסים, זה קורה מהבידור והתרבות עד הצבא וזה מראה משהו על חברה ופתיחות, על עולם מתקדם. כשאנחנו מסתובבים בעולם ובאירופה אנחנו משגררים את ישראל, ובעולם מופתעים להבין שזה מה שקורה כאן. מצד שני בזמן האחרון רואים דברים שהרבה יותר דומים לשכנות שלנו, שהם במקום הרבה יותר שחור וישן ולא מתקדם, וזה מוזר לי אישית כמי שחי בחברה הזאת. אני לא יכול להרגיש שהכל בסבבה".
-אתה מתכוון לחרדים?
"כן. אני קצת מרגיש שאנחנו במלחמת תרבות, מלחמה על הדבר הזה שלנו, שהוא הולך לאיזשהו כיוון. במשך הרבה שנים ישראל מתפתחת בכיוון מגניב ובזמן הזה יש חלקים אחרים, החרדים מהצד השני. זה לא הגיוני ואותי זה קצת מלחיץ".
-אולי אנחנו צריכים לעשות יותר ילדים.
"יכול להיות, אני חושב לאמץ חמישייה. אבל ברצינות, אני חושב על ילדים, כן. לא בהכרח בחצי השנה הקרובה אבל אשמח לעשות את זה בתוך זוגיות. כרגע יש לי זוגיות טובה מאוד וצריך לתת לה להתפתח, ומי יודע, אולי".