"אני לא יכול להשיב לשאלה מה עשה אותנו מיוחדים, כי אני לא יודע מה עושה אותנו למיוחדים. את זה שאחרים יגידו. אם אני אומר זה יישמע לא טוב, אז שאחרים יענו", אומר אדוארד קאספל, מנהיג, סולן ויוצר השירים של להקת ה"לג'נדרי פינק דוטס" ("The Legendary Pink Dots"), הרכב הקאלט האומנותי ההולנדי-בריטי, שחוזר לישראל ב-7 ביוני 2013 ותופיע במועדון בארבי בתל אביב.
קאספל הוגדר כבר מזמן כ"גאון על סף הטירוף" והטקסטים האפוקליפטיים-מיסטיים שלו הקנו לו עדת מעריצים מקומית-ישראלית, אשר הכתירה אותו כ"נביא". כן, יש ל"לג'נדרי" שלו גרעין מעריצים גדול בישראל ולכן הם מגיעים הנה בפעם השלישית, לאחר שלוש הופעות מוצלחות שהותירו רושם רב במוזיאון תל אביב ב-1992 והופעת סולד אאוט בבארבי תל אביב ב- 2005. ישראל היא גם המקום היחידי בעולם שבו חיכו ללהקה מעריצים בשדה התעופה.
המופע שצפויים ה"דוטס" לתת הפעם בבארבי אמור להיות מיוחד מסוגו, כזה שהורכב בקפידה עבור הקהל הישראלי. ראשית, קאספל וה"פינק דוטס" מבטיחים שעל הבמה ינוגנו שירים אשר לא בוצעו מעולם בישראל מתוך יצירותיהם הגדולות, כמו The Lovers, The Tower, Any Day Now, The Maria Dimension ועוד.
ושנית - לראשונה מזה שנים רבות יחבור ללהקה הכנר המקורי והאגדי של ההרכב, פטריק רייט (Patrick Wright), שהיה שותף לאלבומים כמו The Lovers, Any Day Now, Asylum, ו-The Tower. עם רייט שצפויים לחזור ה"דוטס" לנגן על הבמה להיטים ושירים מאלבומיהם המוקדמים.
את אדוארד קאספל עצמו אני תופס כשהוא, איך לא, באולפן. "אני עושה מוזיקה חדשה ואני מקווה שהיא טובה כמו הקודמת", אומר בצניעות האיש שיש כאלה שהיו מוכנים למכור כליה רק כדי להיכנס לאולפן שלו. "אנחנו מאוד שמחים לחזור לתל אביב ומכינים לכם מופע שהוא מיקס גדול של חומרים ותיקים שלנו עם פטריק שמצטרף", הוא ממהר לדווח. "אולי ננגן שיר אחד חדש או שניים, אבל בגדול זה מסע של שני עשורים אחורה להיסטוריה שלנו כלהקה. אני חושב שהמעריצים הותיקים שלנו צריכים להיות מרוצים. מי שעקב אחרינו 20 שנה אחורה ישמע דברים טובים ויפים מהעבר שאנחנו מנגנים כעת. זה יישמע אותו דבר אבל מעודכן. בעיני זה מרתק מה שאנחנו עושים עם שירים ישנים ואיך שהם מנוגנים כעת. לכן אני צופה מופע יפה".
-כל כך הרבה השתנה מאז שהתחלתם.
"לא חושב שזה נהיה קל יותר כשאתה עושה כל כך הרבה מוזיקה. אבל מה שחשוב זה תמיד לאתגר את עצמך, ללכת למקומות שלא היית שם לפני כן. כשאתה עושה את זה 20-30 שנה אתה מכסה הרבה קרקע, ומה שיפה זה שאתה מגלה שיש עוד מקומות כאלה. אנחנו מרותקים לעניין, שמעניק לנו סיפוק גדול יותר היום להגיע למשהו חדש שטרם התנסינו בו".
-למעשה השינוי עצמו היה עבורכם ערך עליון.
"אני חושב שכן. אתה עושה מה שאתה עושה ואתה מנסה לספק את עצמך, לכן עושה את זה. הלהקה הזו, הרי אין לה מוטיבציה אחרת, זה לא בשביל הכסף, אין בזה כסף. רק בשביל הכיף וההרפתקה. אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים ולכן אנחנו אנשים עם פריבילגיה גדולה מאוד".
-אף פעם לא ניסית לחשוב על להיט?
"לא, אף פעם לא חשבתי ככה. למען האמת. לעשות להיט זה מאכזב. לעשות משהו מסחרי זה הרגשה יותר קשה ממה שחושבים. לכן לא חשבנו ולא נתחיל עכשיו לחשוב כך, אחרי כל השנים האלה. אני חושב שאולי אם אתה נכנס למלכודת הזו של משהו מסחרי ופופולרי זה מסוכן, כי תרצה לעשות זאת שוב, ואז השמחה מהמוזיקה תיעלם ואז נעלמה ההרפתקה. אנחנו עובדים ההפך מהנוסחה, לעומת כאלה שנופלים לשם".
-אתה מכיר כאלה?
"אלה מוצרי פופ שהרבה אנשים אוהבים. אז אולי מי שמייצר אותם חי טוב, אבל בסוף היום השאלה היא אם אתה אוהב את מה שעשית והאם יכול להקשיב למה שעשית. אם לא - אז אל תאזין לזה".
-יש הרבה הרכבים אלטרנטיביים נחשבים, במה אתם שונים מהאחרים?
"אנחנו עושים את הדבר שלנו. לכל אורך הדרך הלכנו על מה שענין אותנו, ובמדויק. ככל שעשינו דברים הם היו שלנו, אנחנו מאוד עצמאיים. לא רק במוזיקה, בכלל בנוף התעשיה, עשינו מה שרצינו, איך ומתי שרצינו, באופן שרצינו".
-אתה בטח לא חסיד של הגדרות מוזיקליות.
"כיוון שאנחנו חסידי התמורות, אני חושב שבשביל להבין אותנו אי אפשר להאזין רק אלבום אחד שלנו. צריך לבחון כמה אלבומים, כי התמונה מתרחבת ככל שמאזינים ליותר. באופן קבוע אנחנו מתעסקים בהרבה צורות שונות, בטקסטורות, באווירה. זה תמיד יישמע כמו ה'פינק דוטס' אבל זה יהיה אחרת בכל פעם. המויקה שלנו היא כמו אוקיאנוס".
-אומרים שאתה גאון.
"אתה יודע, זה מצחיק אותי. אני רק עומד במטבח שלי בלונדון ומסתכל מהחלון על הרחוב בחוץ. אני רק בחור שמסתכל על השמיים האפורים. ההגדרות האלה, באמת קשה לי איתן. אני רק עושה מה שאני עושה ומה שאני צריך לעשות. 'גאון' זו מילה שמשתמשים בה באופן קל מדי. איינשטיין היה גאון, אבל לא אני ולא שחקני כדורגל. לא הגעתי לתורת היחסות עדיין, למרות שהייתי רוצה".
-פנו אליכם שתחרימו אותנו מבחינה פוליטית?
"כן, פנו אלינו פה ושם שנחרים, אבל אנחנו לא אנשים פוליטיים. אם בכל מופע שאתה עושה אתה תסתכל על המדינה בה הוא מתקיים - אז לא יהיה מקום שבו נוכל להופיע. למשל ברוסיה, ששם אנחנו מצליחים. כל ממשלה בעולם היא מגעילה ומושחתת. לכן אני לא מזדהה פוליטית, כי זה מגעיל אותי. יש צד אפל לפוליטיקה ולכל ממשלה, בכל העולם. לכן אנחנו מופיעים לאנשים ולאנשים טובים בכל מקום. אנשים טובים, שיבואו להופעה שלנו. את חלקם הכרתי לאורך השנים, ואשמח להגיע שוב".
-ומה דעתך על המצב אצלנו?
"אני לא אוהב אולי את מה שקורה בישראל. מבחינה פוליטית אני לא אוהב את ההתנחלויות, שמתפשטות והולכות, זה נורא. זה לא בשביל השלום, זו פרובוקציה. אני רוצה לראות שתי מדינות זו לצד השניה, שמסתדרות אחד עם השניה ושיהיה שלום".
-הבנתי.
"בישראל זה מוכב, ואני חושב שחשוב שהיא קיימת ושיש לה זכות קיום. אני מאמין בזה, ואני חושב שצריכה להיות תנועה חיובית קדימה כדי לחיות יחד. הסכסוך הישראלי-פלסטיני מתמשך והוא לא יכול להימשך. אתם חייבים להתפשר איתם. חייב להיות רצון כדי שהפשרה תקרה. אסור לתת לקיצונים משני הצדדים לשלוט ולהכתיב. הקיצונים משני הצדדים - זה מה שתוקע את הכל בעולם שלנו, לא רק אצלכם. בני אדם יכולים לפתור סכסוכים, לא חייבים להחמיר אותם".