"אחרי שאלטון ג'ון כינה אותי בראיון: 'כותב השירים הטוב בעולם' חשבתי שזו מחמאה גדולה, אבל גם האמנתי שהוא צדק", מצהיר הזמר-יוצר רופוס וויינרייט, שנחת הבוקר בישראל לשתי הופעות, במהלכן יבצע שירים מכל אלבומיו, גרסאות כיסוי לשירי אחרים, וגם הופעת אורח של אמו, זמרת הפולק קייט מגריגל, עשויה לבוא בחשבון. הכל בליווי אינטימי של פסנתר בלבד.
וויינרייט, הומוסקסואל מוצהר ויוצר מבריק, התייצב מול התקשורת הישראלית במועדון "רדינג 3" בנמל תל אביב שלוש שעות בלבד אחרי נחיתתו בארץ בטיסה מניו יורק. כשהוא מודה שהוא בג'ט לג מוחלט, ולא ממש אחראי למילים היוצאות מפיו, הוא הרבה לשלוף משפטי מחץ בשרשרת, ולהפליג בשבחי כישרונו, מבלי לאבד לשנייה את הקסם האישי הנשפך ממנו בכמויות. אפילו הגמגום הקל בו הוא לוקה לא פוגם בהומור המושחז שלו. כך, כאשר נשאל האם הוא מופתע מהצלחתו בישראל (נותרו רק כרטיסים בודדים לשתי ההופעות), ענה מיד בשלילה.
"עקרונית לא מפתיע אותי כאשר קהל ברחבי העולם מגלה עניין במוזיקה שלי. זה בסך הכול מעיד על טעם טוב", הוא אומר, "אני גלוי לב כשזה מגיע לשירים שאני כותב. אנשים עשויים לראות בזה התנשאות, אבל אני באמת עובד כל כך קשה על המוזיקה שלי ומאמין שמגיע לי להצליח. זה מה שדחף אותי בתחילת הדרך, כשהיה נדמה ששום חברת תקליטים לא תסכים להחתים אותי ולאמץ את הסגנון שלי שהיה כבר אז שונה מכל מה ששמעו ברדיו. ידעתי שאני חייב להצליח".
-היו לך לבטים לגבי קיום הופעה בישראל?
"אני עובד עכשיו על אופרה שתועלה לראשונה ביולי 2009 בניו יורק. עבודה תובענית מאוד, שלא משאירה לי כמעט זמן לעיסוקים אחרים. חשבתי שסיבוב הופעות קטן, רק אני והפסנתר, זו דרך טובה להרוויח מספיק כסף כדי להמשיך לאכול במסעדות היקרות שאני אוהב בלי לעבוד קשה מדי. החלטתי שאם כבר הופעות פסנתר אני מעדיף מדינות שעוד לא הגעתי אליהן, כמו ישראל וברזיל, מאשר ניו ג'רסי שם כבר הופעתי אינספור פעמים".
-כמי שהופיע בעבר עם תזמורת סימפונית, אתה מרגיש חופשי יותר מאחורי פסנתר נטו? אתה מאלתר יותר בקלות?
"אין סיכוי. אני לא מסוגל לאלתר. הלוואי שזה היה אחרת, אבל ככה זה. אני חייב לדעת בדיוק אילו שירים אני מבצע בכל מופע ובאיזה סדר. מה שכן, להופיע רק עם הפסנתר זה להגיש לקהל מה שאני מכנה 'העצמות של השירים'. הגרסאות הכי בסיסיות. התגעגעתי לזה. הופעתי המון עם פסנתר בתחילת הדרך, כשלא היה לי כסף לנגנים".
רופוס וויינרייט נחשב אמן המרבה לשתף פעולה עם גדולי היוצרים במוזיקה הבינלאומית. בין השאר עבד עם דייויד ביירן, טורי איימוס, ליאונרד כהן, חברו הקרוב טדי תומפסון ואמו לינדה, (לה כתב שיר יפהפה בשם "Beauty" לאלבומה האחרון. כמו כן הוא מרבה לשתף פעולה עם בני משפחתו, מאין גרסת פולק למשפחת כהן, הכוללת מלבדו ומלבד אמו קייט גם את אחותו מרתה, אביו לודון ואחותו הצעירה לוסי.
"גדלתי במונטריאול, בבית משפחתה של אמי", הוא משחזר, "סבתי, אישה מאד נחושה, דרשה שמדי סוף שבוע הנכדים יבדרו אותה בהופעה. החדירו בנו משמעת במה כבר אז, ועדיין לא נגמלנו מהצורך לעשות מוזיקה יחד. אחד הפרויקטים שאני מתכנן לשנה הבאה הוא מופע משותף של כל המשפחה. אחותי מרתה כבר זמרת-יוצרת מוכרת בזכות עצמה, אבל לוסי עדיין אלמונית ובעיני היא כישרון גדול.
"אמי נוחתת בישראל כמה שעות אחרי, ובהחלט יתכן שתצטרף אלי על הבמה לשיר או שניים. אנחנו גם מתכוננים לנסוע יחד לבית לחם, למרות ששמעתי שזה קצת מסוכן. אמא דורשת, כי היא מצלמת בקרוב ספיישל לחג המולד ורוצה צילומים משותפים שלנו משם".
-באלבומך האחרון, "Release the stars", אתה מותח ביקורת נוקבת על ארצות הברית של ממשל בוש. באחד השירים מופיעה השורה: "כל כך עייפתי ממך, אמריקה". אתה אופטימי יותר לגבי העתיד, בעקבות חילופי השלטון?
"ברור שבחירתו של ברק אובמה לנשיאות הייתה הקלה גדולה עבורי. הצבעתי בשבילו, וכמו כל דמוקרט חשבתי שזה יום חג. מצד שני, יש הרבה עבודה לעשות ונזקים לתקן. אני לא משלה את עצמי שמחר בבוקר אתעורר לעולם יפה יותר. נעשה צעד גדול, אבל הדרך לתיקון מלא תהיה ארוכה".
-יש סיכוי שהאלבום הבא שלך יהיה אופטימי יותר?
"לא הייתי בונה על זה. עקרונית, הסיכוי שאקליט אלבום אופטימי קלוש".
-העלית בזמנו מופע משירי ג'ודי גרלנד. יש אמן נוסף שהיית מקדיש לו מחווה כזו?
"לא ממש. ג'ודי הייתה השיא. משהו שפשוט הייתי חייב לעשות. הדבר היחיד שריגש אותי במידה שווה הייתה ההופעה לצד ברט בכרך, כותב שירים שאני מעריץ מילדות, בספיישל טלוויזיוני בו הוא ליווה אותי בפסנתר. זה היה, ככל הנראה, שיתוף הפעולה המרגש ביותר שחוויתי בקריירה שלי. קשה לי להאמין שמשהו יצליח להעפיל על זה. הרגשתי כמו דסטי ספרינגפילד".
-מה התוכניות שלך לעתיד, מלבד האופרה?
"כמו כל הומו, אני חולם לככב בסרט פורנו, למרות שזה בטח לא יקרה בסוף. אופרה זה עיסוק אינטנסיבי במוזיקה בעוצמות מטורפות, אז אחרי שהיצירה תועלה נראה לי שאחפש עיסוק שקט יותר. אולי ציור. אני מצייר הרבה לאחרונה, ומתאים לי להסתגר לתקופה בבית ולשמוע רק את צליל המכחול על הבד".
רופוס וויינרייט יופיע מחר (יום ד', 25/11)) ב 20:00 בהיכל התרבות בתל אביב, וביום חמישי (27/11) ב 21:00 במועדון "רדינג 3" בנמל תל אביב.