מיי פיינגולד, אחת הפיינליסטיות המוכשרות בתולדות "כוכב נולד", מוציאה היום את השיר "להתראות מחר", אותו כתבה. ללחן היא שותפה עם אבנר חודורוב ("משינה") שגם הפיק מוזיקלית. זהו סינגל שני לפיינגולד אחרי "תמונות, שיצא לפני כחמישה חודשים, מתוך אלבום שני שהיא מתכננת לשחרר במהלך השנה הקרובה.
"השיר הזה ממש הגיע מהתקופה שבה כתבתי את 'תמונות' ממקום לא ברור בחיים ובזוגיות, כשאתה עובר משברים בחיים", אומרת פיינגולד, שהיא כיום כבר אמא לאמילי בת יות משנה וחה בזוגיות מאושרת. "השיר נכתב על נסיעה לילית מהופעה, כשחזרתי הביתה. אתה נוסע אל סוג של לא נודע, משהו לא ברור, לא סגור. אתה יודע שמחר תהיה ההמשכיות. השיר נשפך ממני, עם המון טקסט, המון מילים, אין ממש פזמון חוזר, אין קונסטרוקציה או מחשבה מסחרית או מיינסטרימית, אבל יש בו המון אמוציה ורגשות, לאור התקופה שחייתי בה אז".
-הוא נשמע קצת רוק מהאייטיז, קצת אסתר שמיר, קצת דפנה ארמוני, אפילו ירדנה ארזי ודורית ראובני.
"אני לא נעלבת מההשוואות האלה. לקחנו אותו למקום שירגיש נסיעה, שמשהו בדרייב שלו, בתחושה, ירגיש תנוע קדימה, עם המברשות של אשר פדי על התופים כמו גלגלים שנוסעים, והשגנו את המטרה. לא התכוונתי להישמע אייטיז. זה המקום שגדלתי לתוכו, אני נמצאת בו, שואבת ממנו, ואני יוצאת כזו. מעניין איך שאחרים מפרשים את השיר".
-אחרי שני סינגלים אפשר לדבר על הכיוון של שאר האלבום?
"זה הכיוון בערך, אבל אני עדיין לא שם. כתבתי את כל האלבום, אבל לא כולו הוקלט והופק. אני לא חושבת במונחים של אלבום, אלא שכל שיר הוא עולם ומלואו ומספר סיפור בפני עצמו. היום פחות רלוונטי המושג אלבום וכל שיר צריך לעמוד בפני עצמו".
-עברו חמישה חודשים מהשיר הראשון.
"כי התחלתי את החזרות ל'קזבלן', הצגה שהפכה למפלצת והשתלטה לי על החיים. היא נהייתה להיט בקנה מידה גדול וזה שם על 'הולד' את כל עניין עשיית המוזיקה. כשהתחלנו את החזרות היה קשה לי לעשות שני דברים יחד, כי הייתי בחזרות שלושה חודשים, מבוקר עד לילה. עכשיו ההצגה נכנסה לתלם ואפשר לתת יותר פוקוס למוזיקה".
מיי פינגולד ב"קזבלן" - "יפו"
-צדי צרפתי קרע לכם את הצורה?
"זו חגיגה לעבוד איתו. ב'קזבלן' אני מגלמת את התפקיד של רוזה ועוברת אחת החוויות הכי חיוביות שעברתי בחיים. מעולה לי שם, מדהים. כרוזה אני מבצעת את 'יפו' שזה אחד השירים, ובין היתר גם את 'רוזה רוזה' עם כל גברברי השכונה. זה שונה לגמרי מ'לילה לא שקט' ואני הכי נהנית בעולם. אם אני אהנה יותר מדי - אתפוצץ".
-את מזדהה עם המסרים החברתיים של ההצגה? האפלייה של מזרחיים עוד קיימת לדעתך?
"אני חושבת שכן, ושהמסר של המחזה מאוד נכון. יש קטע ב'קזבלן' שהמפקח אומר: 'נכון שיש אפליה וגזענות, אבל תראה, עוד 30 שנה יהיה אחרת', והקהל נקרע מצחוק. זה מסכם את התשובה. הקהל צוחק כי זה נשמע כמו בדיחה. עדיין יש אפלייה של המזרחיים.".
-יש מפלגות שרצות על זה לכנסת, אולי תצביעי לש"ס?
"כל אזרח שקורא ורואה חדשות מבין שהמצב הזה עוד קיים. אני בן אדם ליברלי. גודלתי וחונכתי לקבל אדם לפי האדם שהוא. לא לשפוט אנשים לפי גזע, רקע, צבע, משקל או גובה. גזענות ואפליה זה שורף לי בורידים בכעס. הבן זוג שלי מרוקאי. יש קיבוץ גלויות אצלנו בבית, אז אתה מבין, זו התשובה".
-יהיה מחזמר שאת תהיי בו הכוכבת הראשית?
"אני מקווה. זה חלום. זו שאיפה. אבל לאט לאט. אני מתחילה בתאטרון וסוללת את דרכי לאט ובבטחה".
-והופעה עם שירים שלך?
"כרגע אין לי זמן. התברכתי בהרכב 'לימוזינה אקספרס' שאני מופיעה איתם מתי שמזדמן לי בהופעות מכורות מראש. ויש גם הופעות של פתיחת כרטיסים. בשישי הקרוב 18 בחודש אנחנו מופיעים ב'זאפה הרצליה'. נדיר שאנחנו פותחים קופה ורוב הכרטיסים להופעה הזאת כבר נמכרו".
-במבט כללי, השגת לעצמך קריירה.
"אני בהחלט מסמנת וי על המטרה הזאת, אבל קריירה זו מילה גדולה ולכן שיניתי את התפיסה. אני לא מסתכלת על זה כקריירה, אלא כעל עבודה לכל דבר. אני מרגישה מבורכת בתקופה לא קלה במדינה שיש לי עבודה מאוד טובה שאני מתפרנסת ממנה בכבוד. כשאתה חי פה ארץ אתה כל פעם שואף למקום אחר והתעשייה משתנה מיום ליום. אני רוצה לעבוד במקצוע ולהתפרנס ממנו, כרגע אני רק בתחילת הדרך ומקווה שזה ימשיך ככה עד יום מותי".