"אני חוזר בפעם הרביעית, כי כל כך נהניתי בפעמים קודמות, אז למה לא לבוא עוד פעם", אומר מארק לאנגן ("Screaming Trees") שיגיע ארצה ב-14 בדצמבר להופעה עם איזובל קמפבל ("בל וסבסטיאן"), עם אלבומם השלישי המשותף "Hawk". לאנגן ביקר כאן כזכור עם ה-"Twilight Singers" של גרג דולי, לאחר מכן עם הצמד המשותף להם "Gutter Twins", ובחודש מאי האחרון בהופעת סולו שכללה שירים שלו מכל הזמנים.
-אפשר לומר ששמת את ישראל כנקודה קבועה על מפת ההופעות שלך.
"ישראל היא מקום מיוחד שלא הייתי בו הרבה זמן, מאז מאי האחרון (צוחק). יש מקומות אחרים שאני מופיע בהם כבר מעל ל-20 שנה. לישראל רק לאחרונה התחלתי לבוא, בשנים האחרונות. אני חייב לומר זו היתה הפתעה לטובה. אנשים אוהבים את המוזיקה שלי ולא תמיד זה ככה בכל מקום, בטח שלא תמיד באותה רמת התלהבות. לא יודע אם בגלל שזה היה חדש או מסיבה אחרת, אבל אני מעריך את קבלת הפנים, זו מתנה".
"ננגן בעיקר שירים משלושת האלבומים המשותפים"
-מה סיפרת לאיזובל עלינו?
"אמרתי לה שהיא תמצא אנשים חמים ומכניסי אורחים ומתלהבים מאוד ממוזיקה, שבטח מחכים לנו שנבוא. אמרתי לה שהעיר (תל אביב) נהדרת ושהחוף נהדר, וכמה שנהניתי אצלכם בעבר. לכן גם היא מצפה לנחות בישראל".
-ומה תנגנו?
"חומרים משלושת האלבומים שלנו, כמעט ולא ננגנן דברים אחרים. יש לנו הרבה שירים משותפים ונתרכז בשלושת האלבומים המשותפים, נראה לנו שזה בהחלט מספיק טוב ואיכותי להחזיק מופע שלם".
-בטח כבר שאלו אותך איך האלבום החדש מול הקודמים שלכם.
"הוא מורכב משירים שאיזובל כתבה ואנחנו שרים יחד. אני חושב שפה ושם יש בו שירים ששונים ממה שכבר עשינו בעבר. חייבים לחדש, כי אחרת זה משעמם אותנו ואת הקהל. באלבום הזה יש כמה שירים שהם יותר אולד-סקול רוק, יותר שירים שהם קאנטרי קלאסי. יש דמיון עם דברים שעשינו בעבר אבל זה כבר משתנה באוזניו של כל מאזין נדמה לי".
"באלבומים של איזובל אני רק בא לשיר, ונהנה"
-במה זה שונה להקליט לבד או עם איזובל?
"עם איזובל אלה תקליטים שהיא כותבת ומפיקה, אני רק שר. זה נהדר כי אני מעריץ את השירים שהיא כותבת ואת המוזיקה שהיא עושה ואני רק מגיש את השירים ונהנה מזה מאוד. באלבומים שלי אני כותב ועושה הכל מהתחלה עד הסוף וזה לוקח לי יותר זמן. איתה אני לא צריך לעשות הרבה, רק לשיר. אני כבר יודע שהיא תעשה את שאר העבודה ושזה ייצא טוב".
-התחלת את קריירת הסולו לפני כשני עשורים. במה זה שונה כיום?
"עברו 20 שנה, ההבדל גדול. האמת היא שאין לי הרבה זיכרונות מאז. זה היה מזמן, בתקופה שבה רציתי וניסיתי למחוק את הזיכרון בכל מיני דרכים. אני שמח שאני עדיין עושה מוזיקה ואסיר תודה על כך שעדיין מתאפשר לי לעשות זאת. אני גם שמח שאני עדיין נהנה מזה ולא נמצא בעסק רק בשביל כסף או משהו בסגנון. אני מאושר שבורכתי לעשות זאת".
ניצב ליד עריסת הגראנג'
לאנגן התפרסם כידוע בראשית שנות ה-90' בלהקת הגראנג' "The Screaming Trees" שפעלה בסיאטל במקביל לנירוונה, פרל ג'אם ולהקות נוספות. לאנגן הקפיד להפריד בין החומרים היותר מחוספסים עם הלהקה, לבין אלבומי הסולו שלו, שיצאו במקביל אליה וכללו בעיקר פולק-רוק ובלוז עדין יחסית.
יצירתו הראשונה שמחוץ ל"עצים הצועקים" היתה אמורה להיות אי.פי. בלוזי עם קורט קוביין וכריס נובוסליק מנירוונה, ועם מתופף הסקרימינג טריז, מארק פיקרל. האי.פי. לא יצא לפועל, אך בשנת 1990 יצא אלבום הבכורה של לאנגן "The Winding Sheet". אחריו חזר להקדיש את זמנו ללהקה, וב-94' והוציא את אלבומו השני " Whiskey for the Holy Ghost". ב-2001 יצא האלבום השלישי "Field Songs".
"אני גאה יותר במוזיקה שעשיתי בעשור האחרון"
-עדיין שואלים אותך על תפקידך בהולדת הגראנג', על סיאטל, על קורט קוביין ונירוונה?
"אולי הייתי חלק מההיסטוריה, אבל את זה שמישהו אחר יגיד. הייתי שם, עשיתי אלבומים, חברים שלי עשו מוזיקה, הפכו למאוד מצליחים ומכרו מיליונים. כששואלים אותי על זה אני עונה בכנות שאני מעדיף לדבר על כאן ועכשיו ולא להתרכז בעבר, בין אם הוא היה רע או טוב. אני מעדיף לחיות את הרגע ושאחרים יגידו שזה היסטורי.
"אני גאה הרבה יותר במוזיקה שעשיתי בעשור האחרון וגם יותר אוהב אותה. זה לא שאני לא גאה ושמח שיצרתי את כל האלבומים, אבל את חלקם אני אוהב יותר מאחרים. חלק מהם עשיתי בתקופת קשות וחלק בזמנים יפים, חלק סיפקו אותי יותר, ואני מאוד גאה במה שאני עושה עם איזובל".