לפני כשנה וחצי, בדצמבר 2008, יצאה להקת "ג'ירפות" למסע הופעות בהודו שתועד אז בסרט דוקומנטארי. זה קרה קצת אחרי מתקפת הטרור במומביי, שאליה צורפה אזהרת מסע מטעם משרד החוץ, שלא עשתה הרבה רושם על גלעד כהנא וחבריו ללהקה - יאיר קז, אסי ששון וארז רוסו. "לפני הפיגועים היה ווייב שיהיו אלפים בהופעות ועכשיו אנחנו נוסעים עם סימן שאלה ענק ומצד שני עם הרבה תקווה", אמר אז כהנא בראיון.
המסע בהודו עבר בשלום יחסי, והשיר "I'm Burning" שהוציאו "ג'ירפות" רגע לפני יציאתם התקבל באהבה על ידי המעריצים. עכשיו, שנה וחצי אחר כך, מגיע הזמן של "ג'ירפות" לממש את ההבטחה. זה קורה עם אלבומם השלישי "אין כניסה לפילים", שנשמע בחלקו כאילו נלקח מפס-קול של סרט בוליוודי ועם הסרט התיעודי "ראיתי ג'ירפות בהודו" של רונן מיכאלי ונועם פנחס, שליווה את המסע וישודר בקרוב בערוץ 8.
הופעות מטורפות, שני אלבומים מצליחים
"ג'ירפות" היתה תמיד להקה מעניינת עם הופעות מטורפות, שכללו קטעי סטנד-אפ עוקצניים והזויים כאחת מכיוונו של כהנא. האלבום הראשון שלה "משוחח עם כיסא" (1999), שמתקרב למעמד "אלבום זהב", כלל את להיטי הקאלט "וואו", "רמי מואשם באחזקת סמים קלים" ו"יש לו בחורות כמו מים".
אולם לשיא ההצלחה ול"אלבום זהב" הגיעה הלהקה (שכללה אז גם את הקלידנית רותם דרור) עם האלבום השני "גג" (2006), שהכיל את שיר הנושא המצליח ואת "מהר מדי". אחריו בלט גם השיר "מונוגמיה". בהמשך הוציא גלעד כהנא את פרויקט הסולו המשמעותי יותר שלו (היו לו עוד כמה) "The Walking Man", שנכתב אז על הפער בין החיים היום יומיים ברחוב התל אביב לבין מחשבות פילוסופיות עליהם.
אלבום חדש שמושפע מהמסע להודו
והנה, גם באלבום השלישי של "ג'ירפות" כבר מדברים על שיוט "בין הודו לשוק לוינסקי, בין עגלון ביפו לקורס גלישה, בין מציל בים לזוג שחולם לנפוש בהוואי. סיפורים קטנים שמציגים דרמות גדולות".
מוזיקלית, מבטיחים לנו, ניתן דגש באלבום לצד האקוסטי עם כלים כמו בוזוקי, קונטרבס, עוד, חלילים, דג'מבה, מלודיקה, כינור, צ'לו. מן העבר השני, מכונות תופים ישנות, מקלדות CASIO ואלקטרוניקה "לואו פיי", כשכמובן ההשפעה ה"הודית" נוכחת בו לכל אורכו.
