פסנתרן הג'אז בראד מלדאו מגיע לישראל להופעה שתתקיים ביום שני, ה-18 ביולי, באמפי שוני בבנימינה, בהפקת "נרנג'ה". מלדאו מוערך כ"אגדת-ג'אז-בהתהוות", כמי שפרץ את גבולות הז'אנר דרך חיבור בין ג'אז למוזיקה קלאסית ורוק. פרט ליצירותיו המקוריות הוא צבר מוניטין כמבצע קאברים לקלאסיקות של ניק דרייק, רדיוהד, סאונדגרדן, הביטלס, וניק קייב.
מלדאו החל את דרכו בטריו שנוסד ב1990. מ-1996 עד 2002 הוציא תשעה אלבומים בחברת "וורנר", ביניהם שיתופי פעולה עם המוזיקאי והמפיק ג'ון בריון, הבסיסט לארי גרנדיאר, המתופף ג'ורג' רוסי, ועוד. ב-2003 הוציא אלבום מהופעה חיה בטוקיו, ב-2005 הצטרף אליו המתופף ג'ף באלארד וכך נוסדה "Mehldau Trio", שאלבומה הראשון יצא ב-2005.
לחובבי ג'אז ולאוהבי רוק
שלוש שנים לאחר מכן, ולאחר שהופיעו בכל העולם, הוציא הטריו אלבום כפול בהופעה. במרץ 2010 יצא אלבומו האחרון של מלדאו, בו למעשה משתפים פעולה כמעט כל הוירטואוזים שניגנו עימו מתחילת דרכו: בריון, באלארד, גרנדיאר, הפרקשניסט מאט צ'מברליין והסקספוניסט ג'ושוע רדמן.
במקביל לקריירת הסולו, שיתף מלדאו פעולה עם כמה מגדולי הג'אז הפעילים היום: פט מתיני, צ'ארלי האדן, וויין שורטר, ג'ון סקופילד, צ'ארלס לוייד, פטר ברנשטיין, קורט רוזנווינקל, מארק טרנר, לי קוניץ, מיכאל ברקר ואבישי כהן. בנוסף נטל חלק בפס-קול סרטו של סטנלי קובריק "עיניים עצומות לרווחה" וסרטו של וים ונדרס "מלון מיליון דולר", שהוקלטו במקביל בקארנגי-הול.
הופעתו של מלדאו פונה לקהל חובבי הג'אז אבל גם לאוהבי רוק - מצד אחד הוא אשף-טכניקה, הדבק במסגרת המסורתית, ומאידך יוצר פרוע תאב-אילתור. הזדמנות לפגוש בזמן אמת, אגדת-ג'אז בהתהוות.
הג'אזיסט שמרגש את מארינה
"זה מעבר לז'אנר, מעבר לזמן, מעבר לפסנתר, מעבר לצלילים ומעבר למוזיקה. החוויה החושית, רגשית, נפשית וחוץ-גופית של להיות קהל לבראד מלדאו, חקוקה בכל תא ותא בגופי. הרבה פעמים התרגשות מאמן מסוים היא נסיבתית ונקודתית לביוגרפיה שלנו. תקופה מסוימת של מלנכוליה או התעוררות מחברת אותנו לתדר של אמן או יצירה מסוימת. ולאחר זמן מה הקשר החזק נראה כרומן קצר וסוער בהיסטוריה.שהשפיע וחלף.
(עצמתם של רומנים אמנותיים מסוג זה חלילה אינה מוטלת בספק).
"ברור לי שלא משנה כמה אתפתח כמוזיקאית ,כמאזינה, כאשה כבנאדם - העוצמה העמוקה, הדינמית והמפעילה של בראד מלאו - נשארת אבסולוטית כמו איתן טבע. יש כמו יסוד נוזלי בנגינה של מלדאו - שמוצא את דרכו אל כל אדם ויתמזג בטבעיות עם התרכובת הכימית של כל אחד ואחת מאיתנו. כמובן,במידה ונסכים. אולי לא נדע להסביר זאת במילים, שהרי, אני מוצאת את עצמי מנסה כעת ומגלה שהדימויים שעולים הם כל כך אישיים כאילו נגינתו היא חלק מתוכי.
"ואם אפשר לאמר וירטואוז ,במובן הכי עמוק של המילה - אז אני בוחרת לסכם ולאמר שבראד מלדאו מאפשר לנו, מי מאיתנו שזוכה להאזין לו, לטייל בוירטואוזיות פתלתלה ורגישה בנבכי נשמתינו וגופינו. לערב אחד של פלא.. מצפה למופע בהתרגשות", מארינה.
הפסנתרן שמדהים את שלמה גרוניך
"בהחלט, אחד הגדולים. לוקח לך רגע או שניים להבין שאתה זוכה לפגוש תופעה מוזיקלית ייחודית. זו כנות ויושר, אמת, עומק ורצינות... זה מרגיש ונראה כמו פולחן, כמו תפילה הגותית. לבראד מלדאו יש זרימה משלו, משהו שלם שמחבר בין תחכום מוזיקלי ופשטות אמנותית. הוא עוצם עיניו, מותח ידיו ומתאחה אל הפסנתר. קוטביות של ניגודים שמתעגלים לשצף הומוגני. הוא מנוסה ותמים, צעיר ומלומד, מתוכנן ומאולתר, שמח ועצוב. הוא יודע באך, יודע סטרווינסקי, יודע ג'אז - והכל מתערבל אצלו לשפה שהיא שלו לבד. שאנו מאמינים לה, נלכדים בה".
"יש לו תחושת זמן אחרת, הוא מרגיש וממחיש פוליפוניה קצבית, לפעמים קשה להבין איפה ה- 'וואן' שלו, איך הוא 'נושם'. הוא זורם לבטח על הסינקופות ועל האוף ביט ועל השלישונים. זה כל כך מעניין, יש לו חלוקה-הפרדה מוחית בין הידיים, או מה שקוראים: קורדינציה מהפנטת. הוא נועץ בימין קשוחה את המלודיות ובאותו זמן שמאל מספקת רקע עשיר קצבי והרמוני, רגוע ומדטיווי, בניגוד לימין העוקצנית. מרתק, מיוחד, שונה. הוא נהר הבראד הזה, יש אוצר גדול בבאר שלו. זכינו!".
המוזיקאי שמרגש את מעיין הירשביין
אחרי 14 שנים שבהן ניגנתי רק מוסיקה קלאסית ויצאתי מהן עם מציאות גדולות שמשדרגות את איכות החיים שלי כמו שופן, שוברט או דביוסי, מצאתי את בראד מאלדאו, שמרגש אותי באותה הצורה גם ביצירות שלו וגם בדרך שלו לנגן אותן.הוא פתח לי עולם חדש לגמרי. איזה כיף שהוא בא לארץ עוד מעט!".