בחלומותי הכי פרועים לא ציפיתי שאזכה לקחת חלק, אפילו כצופה, בפסטיבל מוזיקה גדול מימדים כמו "רוק אים פארק". מעולם לא הייתי בגרמניה, או ישנתי באוהל יותר מלילה אחד, או בהיתי במקומי אחד קטן לוגם שני ליטר בירה ברצף.
"מטאל-וודסטוק"
ההגעה למתחם הפסטיבל הייתה רצופה במכשולים, שנבעו בעיקר מהגשם ומתכנון לקוי של המארגנים הגרמנים. נאמר מראש כי המתחם ייפתח כיום לפני תחילת ההופעות עצמן ועל כן הגענו, משלחת של כשישים ישראלים בחסות חברת "און.טור", יום לפני תחילת ההופעות. אבל כשהגענו התברר שהמתחם סגור ומסוגר, והופנינו למתחם קרוב, שבעצם היה יער, שיצא מאחד מסרטי הארי פוטר פלוס מגרש חניה, מלא בנינים נטושים שאף הם יצאו מסרט כלשהוא בגזרת סרטי הפנטזיה.
תוך כמה דקות זה מתבהר. אני נמצאת ב"מטאל-וודסטוק". לובשי שחורים וצבועי שיער מתהוללים על פני כל פיסת שטח פנויה, מנגנים כל עוד קולם בגרונם ושותים כל דבר אלכוהולי שנקרה בדרכם. המחזה הזוי לחלוטין, בעיקר כשכולם מקומיים ובעלי ידע דל במיוחד באנגלית. לאחר כמה שעות של שיטוטים ונסיונות לשוחח עם שיכורים יותר ופחות, המסקנה ממהרת להגיע - הדבר היחיד שמאחד את כל הנוכחים ביער האורבני ההזוי הזה הוא המוזיקה.
הערב: רייג' אגיינסט דה מאשין
"רייג' אגיינסט דה מאשין" בהופעה | צילום: Doug Pensinger, GettyImages ILאז נעזוב אותם בצד לרגע ונתרכז בעיקר. בעת כתיבת שורות אלו אני מתכוננת לחוויה המוזיקלית של חיי, יחד עם עוד כ-50 אלף איש. בעוד כמה שעות נראה הופעה מלאה ונדירה של "רייג' אגנסט דה מאשין". נדירה, מאחר והם מופיעים כרגע רק בפסטיבלים, וגם שם מדובר בהופעות יחסית קצרות.
"רייג'" היא אחת הלהקות שגרמו לי להיות מי שאני היום. להקה שפתחה אותי ורבים אחרים לבעיות בחברה, החדירה ברבים את הרצון לקום ולעשות מעשה והוכיחה את הכוח של בודדים במאבק צודק.
ההופעה של "רייג'" היא בעצם סוג של צ'ופר בפסטיבל "רוק אים פארק", כאשר האירוע עצמו מתחיל רק מחר. אז מה מצפה לנו בהמשך? שימו לב לרשימה הבאה והמכובדת ביותר: הלהקות "מיוז", "רמשטיין", "קיס (!)", "סייפרס היל", סלאש, והדובדבן - ג'יי זי. אני מצפה לחווייה מהממת, ובינתיים, בחזרה לוודסטוק.
פסטיבל רוק אים פארק | צילום: נועה מגר*הכותבת היא אורחת חברת "און.טור" בפסטיבל