הכלאה בין צ'ה גווארה, בוב מארלי, איגי פופ והנרי רולינס. ז'ק דה לה רוחה, "רייג' אגיינסט דה מאשין" | צילום:
נועה מגר
אירוע בפני עצמו. טום מורלו, רייג' אגיינסט דה מאשין בהופעה | צילום:
נועה מגר
הערב יורד על נירנברג ואנשים לא מפסיקים להגיע, רוק אים פארק" מתמלא. מסביב למתחם האוהלים של "און.טור" מדברים בהתלהבות על מה שעומד לקרות בעוד מספר שעות, אירוע שגם גרמניה הגדולה לא זוכה לחוות הרבה - הופעה של אחת הלהקות הגדולות שנוצרו בעולם, רייג' אגיינסט דה מאשין.
"Rage against the machine", להקה אנטי-ממסדית, עם סולן שנראה כמו הכלאה בין צ'ה גווארה, בוב מארלי, איגי פופ והנרי רולינס, שהרימה בניינטיז את דגל המחאה ומעולם לא שמטה אותו, היו ועודם חלק מפס-קול ההתבגרות של כל רוקיסט המכבד את עצמו ואת אוזניו.
הוא לא מדבר, הוא מורד. ז'ק דה לה רוחה, "רייג' אגיינסט דה מאשין", "רוק אים פארק" | צילום:
נועה מגר
אם תעצבנו אותו הוא ימציא סאונד שיקרע לכם תאוזניים. טום מורלו, רייג' אגיינסט דה מאשין | צילום:
נועה מגר
רובנו גם פלטנו את צמד המילים "אבטיח בשקל" במעבר הגאוני של "Killing In The Name" באיזה מועדון הזוי בתל אביב, יחד עם עוד חבר'ה שמרגישים בדיוק אותו דבר. המילים המקוריות, "fuck you I won't do what you tell me" מייצגות את "רייג'" בצורה מובהקת ומסבירות חלק נרחב מהסיבה להצלחתם המטאורית - הם לא שמים קצוץ, הזעם שלהם בשמיים, ואם מישהו מעצבן אותם - כדאי לו להיזהר, אולי טום מורלו ימציא עוד סאונד חדש שיקרע לו את האוזניים כנקמה.
כאמור, ההופעה של "רייג'" נוספה כצ'ופר לפסטיבל עמוס של שלושה ימים. אני קצת מתביישת לקרוא למופע הזה פתיח, שכן "רייג'" על הבמה הם כמובן אירוע בפני עצמו. רבים פה חששו שכוחם של מורלו ודה לה רוחה (או דה לה רוש, לו זה לא משנה) כבר לא במותניהם, אך כיאה להשערות הרבות שכבר עלו בהקשר לפסטיבל הזה, גם הנחה זו הוכחה כשגויה. אפילו ממרחק של קילומטרים אפשר היה לראות את חבורת האנרג'ייזר הזו מקפצת על הבמה, מזיעה אגמים ומשקיעה אנרגיה כאילו הם עדיין בני 20.
סחתיין על הפולו, ז'אקי. דה לה רוחה ורייג' אגיינסט דה מאשין ב"רוק אים פארק" | צילום:
נועה מגר
עשרות אלפים משתוללים. קהל בהופעה של "רייג' אגיינסט דה מאשין" ב"רוק אים פארק" | צילום:
נועה מגר
ז'ק דה לה רוחה אמנם גזר את הראסטות ולבש חולצת פולו, אך זה לא מנע ממנו לדפוק פריסטייל מכובד וארוך (כשלוש דקות) בעיניים עצומות, אחרי שעשרות אלפי אנשים השתוללו למשמע להיט אחר להיט, כמעט ללא דיבורים בין השירים.
רק שעה ורבע, אבל מי צריך יותר
אבל מי צריך דיבורים בין השירים כשאתה צופה באגדה מוזיקלית שקורעת את ליבך (וגרונה) לפניך. "רייג'" נתנו כשעה ורבע פלוס הדרן. הופעה קצרה, יחסית לעובדה שהם היו ההרכב היחיד שהופיע כאן אמש, ושלכבודם התאספו מול הבמה 50 אלף שיכורים מכל רחבי אירופה.
אבל מבחינתי הייתי מסתפקת אפילו בחצי שעה כזו של רעש. כי עכשיו אני יכולה להגיד שראיתי את אחת מהלהקות האהובות עליי בעולם וזכיתי לספר על כך ולחוות את כאבי הצוואר והרגליים הנלווים. מחיר זעום ביותר לעומת שעה ורבע של הופעה כיפית בטירוף.
כמו בן 20. ז'ק דה לה רוחה, "רייג' אגיינסט דה מאשין" ב"רוק אים פארק" | צילום:
נועה מגר
הבמה ב"רוק אים פארק" | צילום:
נועה מגר
*הכותבת היא אורחת חברת "און.טור" בפסטיבל
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן