שוב ושוב, בזכות כוכבים כמו סטטיק ובן אל תבורי, אנחנו נוכחים לדעת שהעולם השתנה. היום כדי להצליח לא צריך לחכות לאישור חברות התקליטים, התקשורת, תחנות הרדיו - כל מה שצריך זה כשרון, השקעה, קסם אישי וחשבון יוטיוב. תראו את עמית עמוס ויהונתן אבידני - עוד לא בני 20, וכבר מתחזקים חשבון יוטיוב עם למעלה מעשרים אלף עוקבים, כשהסרטון הפופולרי ביותר שלהם מתקרב ל-3 מיליון צפיות. השניים, שמוכרים ברשת כעמית וג'וני, יוצרים קאברים ומאשאפים מיוחדים לשירים מוכרים, משדכים אותם לקליפים מושקעים, ונראה שהקהל התמכר.
הכל התחיל כשעמית, יוצאת התוכנית "דה וויס", רצתה להוציא סינגל וחברים משותפים הפנו אותה ליהונתן. "אנחנו יושבים באולפן", הוא נזכר, "ואחרי שבוע-שבועיים אני מבין שזה לא רק קשר של מפיק וזמרת, זה כבר נהיה משהו אחר. הפכנו לזוג". החיבור המוזיקלי שהפך גם לסיפור אהבה הוליד את הרעיון ליצור יחד קאברים, אבל לקח ליהונתן זמן להבין שהם צריכים להיות דואטים משותפים, כשהראשון היה דווקא באנגלית. "היה לי רעיון לעשות קאברים, ועמית רצתה לעשות איתי קאבר ל'Hello' של אדל. אמרתי שאין סיכוי שאני שר", הוא מספר. "כשהקלטנו באולפן היא איכשהו שכנעה אותי לשיר ופתחתי את הפה".
איך אתם בוחרים את השירים שאתם רוצים לבצע?
עמית: "אנחנו מחפשים משהו מיוחד, משהו שיתפוס, משהו שאנחנו אוהבים".
יהונתן: "לא משנה מה אנחנו עושים, תמיד זה חייב להיות מיוחד. אין מצב שנעשה עיבוד זהה לעיבוד המקורי או השירה שלנו תהיה זהה. אנחנו תמיד חייבים לצאת מהקופסה, בגלל זה אנחנו עושים מאשאפים. פעם אנשים לא באמת השקיעו בקאבר, ועכשיו אנשים רואים שזה עובד ומתחילים לעשות את זה גם".
ואתם לא מאוימים מהמתחרים שצצו בעקבותיכם?
יהונתן: "אני חושב שזו מחמאה. דווקא בגלל שאנחנו התחלנו ועשינו ראשונים בארץ, אנשים נאמנים. הקהל של הרשת לא הכי אמין, אבל אפשר לראות לפי הנתונים שהם כן שומרים לנו אמונים. תחרות זה טוב, זה שיש לך מתחרים גורם לך להוציא מעצמך דברים יותר טוב".
הקליפים שלכם מאוד מושקעים. איך אתם עושים את זה?
עמית: "זה הקסם שלנו. אנחנו עושים הכל עם חברים ומשפחה, זה נדיר שיש מישהו חיצוני. החברים הם אלה שמצלמים, כל אחד והידע שלו, אז זה יוצא מגניב. זאת חוויה אחרת".
יונתן: "הקליפים זה שני חברים שהתחלנו איתם או עוד אנשים שהיו במגמת קולנוע ומבינים קצת בצילום. לקחנו מצלמה די איכותית ואנחנו מנסים להוציא את זה כמה שיותר טוב. את העריכת וידאו אני עושה, ושם זה נגמר, הכל נשאר במעגל הסגור הזה. אנחנו סוחבים את הגנרטור, את המצלמות, את כל מה שצריך".
קיבלתם תגובות מאנשים כמו עומר אדם, עידן רייכל, אייל גולן - האנשים שאתם עושים להם קאברים?
יהונתן: "כמעט תמיד נענינו בפרגון, לפי מה שזכור לי. עידן רייכל שלח מייל עם פרגון ממש גדול, אליעד אירח אותנו באמפי שוני עם 'מיאמי', אייל גולן אירח אותנו בתוכנית שלו. כמעט כל זמר מפרסם את זה בעמודים שלו ברשתות החברתיות".
כמות הצפיות והאהבה של הקהל מפתיעה אתכם?
עמית: "אנחנו מופתעים כל פעם מחדש. לא היינו לנו מושג שזה יגיע למימדים האלה. כל דבר הכי קטן שעברנו היה מטורף. היה ליהונתן יומולדת ונכנסנו לפיצוציה והמוכרת זיהתה אותנו והיינו בהלם, לא ידענו איך לעכל את זה. לי זה עושה טוב, זה כיף לי, זה משהו שחיכיתי לו מגיל קטן אז אני משתדלת לנצל אותו בצורה הכי טובה".
יהונתן: "זה משהו שאי אפשר לצפות אותו. אני בחיים לא אבין לאיזה מימדים זה הגיע. פתאום אנחנו שומעים מחנות את אחד המאשאפים שלנו, אני נוסע באוטו בדרך לבסיס ואני שומע את זה מאחורה. אנחנו רואים את כל סוגי האוכלוסיה - נוער, אנשים מבוגרים, וזה מה שיפה".
איך זה לעבוד כזוג?
יהונתן: "זה מאתגר, יש בזה יתרונות וחסרונות. יש הופעות שזה ממש עמוס ואנחנו לא מוצאים זמן להיות זוג, אבל אנחנו לומדים לאזן את זה ורואים בזה חוויות שאנחנו צוברים בתור בני זוג. זה יכול גם לתרום - החיבור הוא גם מוזיקלי ושומעים את זה בסוף".
עמית: "מלא פעמים אנחנו לא מסכימים. זה נפתר או בזה שמישהו מוותר או שמגיעים לעמק השווה, אבל בסוף זה יוצא לטובתנו".
שניכם דתיים. יש לזה משמעות מבחינת המוזיקה שלכם?
יהונתן: "הנושא הזה מאוד חשוב לי דווקא בגלל היחס הלא טוב שיש לדת. אנחנו מופיעים ביחד, שרים, רוקדים, ויש לנו אמירה פה. אנחנו לא יכולים לעשות קליפים כמו מה שהולך היום ברוב הפופ - דברים לא צנועים, קליפים פרובוקטיביים - אבל אנחנו גם לא רוצים לעשות את זה כי זה לא מה שאנחנו מאמינים בו. אני חושב שאף פעם זה לא מגביל, אנחנו דתיים ויכולים להאמין במשהו אבל אנחנו מאמינים גם בעוד הרבה דברים אחרים - במוזיקה, לגעת באנשים דרך המוזיקה. לא משנה מי הבנאדם שמולי, כל אחד ראוי באותה מידה לשמוע את זה ולהתחבר. זה ממש פתוח לכולם".
עמית: "זה גם מייחד אותנו ומאפשר לאנשים לראות את הדת מכיוון אחר. מה שרואים בטלוויזיה זה מה שנכנס לאנשים לראש וזה הרבה פעמים לא נכון - גם כשאתה אומר חרדי או דתי זה טווח כל כך רחב ואי אפשר להכליל. אם אנחנו מצליחים לשנות פה משהו בתפיסה זה הדבר הכי מדהים בעולם".
ונסיים עם שאלת השאלות - מה עם שירים מקוריים?
יהונתן: "אנשים תמיד מבקשים מאיתנו את זה. זה די קשה כי אנחנו בן ובת, זה לא סטטיק ובן אל שיכולים לשיר על בחורה".
עמית: "אבל אני כן מאמינה שנצליח".
יהונתן: "אני חושב שהתשובה לזה היא שאנחנו באמת מחפשים בנרות ואנחנו הולכים על משהו שצריך להיות מאוד מדויק ומאוד נכון ואיכותי ואנחנו לא ממהרים. כרגע אנחנו עושים את הקאברים והמאשאפים וצוברים קהל".
עמית: "אני מאמינה שתבוא לנו הברקה טובה בקרוב, אני מאוד מאמינה בנו".
יהונתן: "זה גם עניין של מוזה, אי אפשר לדעת מתי זה בא. אנחנו כותבים ומלחינים כל אחד לחוד, יש דברים במגירה, כל אחד כתב והלחין לאורך השנים האחרונות, ואני מאמין שמתישהו יצא משהו שהוא ביחד. אבל היא לא יכולה לשיר את השירים שלי ואני לא את שלה. זה יקרה מתישהו, אבל אני חושש ששיר אהבה יצא קיטשי. בכל דבר יש משהו שמפריע לי אבל בסוף זה יגיע".
עמית: "אני אדחף אותו לזה, אל תדאגו".