"אין כבוד בין אדם לאדם
אין כבוד בין אדם לאלוהים
אם לא נפתח את העיניים עכשיו
אללה יסתור מה יביאו ימים"
כן, לא הקשבנו לשב"ק לפני 20 שנה, לא פתחנו את העיניים, ואללה יסתור מה הביאו ימים. "אין כבוד", רצועה מספר 10 באלבום המופת כנען 2000 שבגללה כמעט נשרפו לי הרמקולים בגיל 17 הייתה השיא ביצירה השלמה שעד היום לא זכתה להערכה הראויה לה.
כנראה שהם לא התכוונו, אבל לא מעט נבואות הסתתרו בטקסטים של האלבום המהפכני ההוא שיצא לפני 20 שנה. הוא הוקלט אחרי ההצלחה המסחררת של "בעטיפה של ממתק", ובעיקר אחרי שינויים בהרכב שבעקבותיהם חמי ומירו חזרו להרכב אחרי שנימי (נמרוד רשף, כן?) פרש, ובנוסף, לראשונה, האלבום כולו היה בהפקה בלעדית של פילוני - והבנאדם, איך נגיד - פשוט קוסם.
יש באלבום הזה ניחוחות של סינסמיליה מהתקופה בה הם שהו כולם יחד בג'מייקה, ומצד שני דיסטורשינים הארדקור - והכל עטוף בסימפולים מפולפלים – בקיצור אלבום הפורקן המושלם, ואם לא הייתה קורונה, אולי היינו זוכים למופע מחווה - אבל בינתיים נסתפק בכך שביקשנו מכמה מוזיקאים שיספרו לנו על ההשראה שקיבלו מהאלבום המופלא הזה.
מירו
"בכנען 2000 היו הרבה התחלות: פעם ראשונה שפילוני הפיק, החזרה של חמי ושלי להרכב, ותחילתו של ראפ יותר מודע, יותר פוליטי ויותר מורכב. למרות הכל, עבורי, האלבום הוא בעיקר סממן של סוף. מסיבת סיום למילניום, סוף שנות התשעים, תקופה בה מותר היה להגיד את הכל (ואנחנו עדיין היחידים שאומרים את זה בראפ), כשלהקות היו הבון טון, מחוג הווליום טיפס עד 11 והחלומות היו גדולים. כך גם גודל הנפילה במפגש הבלתי אפשרי עם המציאות המזרח תיכונית בעת חילופי המאות. באג 2000 לא הגיע, העולם לא עצר מלכת, אבל בגרסה ההיא כן. אך כידוע, כל סוף הוא רק התחלה חדשה, וכאילו רק חיכו שנתפרק, ברגע שפינינו את השטח נוצרה בפעם הראשונה סצנת היפ הופ ישראלית אמיתית".
מוקי
"בזמן אמת האלבום היה כישלון מפואר, ו"נופל וקם" הוא השיר היחיד שהושמע אבל לא באמת חרך את הרדיו. רק אחרי כמה שנים, האלבום הזה קיבל מקום בתרבות הישראלית. בסוף הניינטיז, נסענו לג'מייקה לכמה חודשים כדי להקליט ולכתוב שם, אבל ל'נופל וקם' יש סיפור מיוחד: מי שהביא את הפזמון היה חמי שידע איך הוא רוצה שיישמע, אבל פילוני שהפיק ראה את הדברים אחרית. הקלטנו את האלבום באולפני דיבי במשך שבועות בלי יום ולילה, וכשהגענו ל'נופל וקם' היה פיצוץ גדול, כולל מאפרות באוויר, שבסופו חמי עזב בעצבים ולא היה מוכן להקליט. מצאתי את עצמי בשתיים בלילה רודף אחריו בדרום ת"א ומתחנן שיחזור להקליט טייק אחרון, ואם לא ילך - נוותר. אחרי חצי שעה של צרחות הוא השתכנע, הקליט טייק אחד וזה השיר שאתם מכירים עד היום".
פילוני
"שב"ק ס - הלהקה בה גדלתי ועוצבתי להיות מוזיקאי מקצועי. כנען 2000 היה האלבום שבו לראשונה הובלתי את ההפקה המוזיקלית ולא אשכח לעולם את ההזדמנות שחברי הלהקה נתנו לי. אני חייב המון גם לרבי יוסי פיין שלימד אותי הכל ולמעשה הציל אותי גם באלבום הזה עם התמיכה לקראת סיומו. אני זוכר כל מיני מצבים מוזרים מהעבודה על האלבום כמו לדוגמא 'נופל וקם' שכמעט נגנז. הייתי עובד שעות אינספור באולפן עם טכנאית מוכשרת בשם קרן, מחברת התקליטים האגדית אם.אם.סי שהאמינה בנו למרות שהיו שלבים באלבום שהם לא הבינו מה קורה. באלבומים כאלה אין הרבה זכרונות כי הכל אפוף עשן סמיך - אבל יש תחושות בכל הגוף של הודיה. בזמנו זה היה טבעי וחלק מאיתנו, היום אני מבין שזה באמת אלבום פורץ דרך, וכשהאלבום היה בשיא שלו - הלהקה בעצם התפרקה".
טונה
"כנען 2000 היא ההגדה האהובה עליי. רצתי לקניון סירקין ברגע שיצא האלבום ואני מאזין לו מאז ועד היום, סה"כ מדובר בהשקעה טובה. הרבה איכפתיות ואמת קשה עוברת שם דרך הפילטרים השב"קים השמחים, יחד עם המון היפ הופ לייב מחורע בדיסטורשנים ורגאיי. זאת חגיגה של חוכמה אינטרגלקטית וטמטום על. מודה שהייתי צריך להתגבר על היעדרו של נימי, אבל זהו היעדר שעם הזמן הפך לחלק מהייחודיות של האלבום הזה והוסיף איזה מימד שאולי אפילו חיזק את הקונספט. כמה חודשים אחרי שהקשבתי לאלבום בלופ, הלכתי לראות את ההופעה שלהם על הגג של אותו הקניון בסירקין ואף הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים. באותו הערב כמובן איבדתי את הארנק - ומי שמצא אותו היה חמי. תודה חמי! המעגל הזה נסגר כשהתארחתי אצלם בבארבי ב"מלחמת מיקרופון הזהב״" האגדי, עם נימי. רגע לפני הקורונה".
רביד פלוטניק (נצ'י נצ')
"כשהייתי בן 16 שמעתי בפעם הראשונה את 'נופל וקם' שהפך לאחד משירי חיי. השיר הזה הוא מסוג היצירות המוזיקליות שהן כבר מעבר לשירים, הן מצפן פנימי. מן מגדלור שתמיד יסמן לך לאן אתה צריך ללכת. מאוחר יותר, כשהתחלתי לחקור את כל הדיסקוגרפיה של השב"ק, פגשתי את 'כנען 2000' שהפך לאלבום האהוב עלי ביותר שלהם. האלבום הזה בעיני הוא תמצית ההגשמה של ההרכב, שלקח את כל המרכיבים הנכונים והגיע לידי התלכיד המושלם; כאסח ולכלוך, רוח ונפש, עושר מוזיקלי, ראפ ברמות הגבוהות ביותר - ובעיקר חתיכת סיפור. הכל קיים וישנו באלבום. ידוע לכל ששב"ק הם פורצי דרך, ואחת הנקודות המעניינות באלבום הזה מתקיימת בשורה של מוקי מתוך השיר 'מספר אחד': 'אין מתוק מהחופש, אין יקר מהחיים, אין עמוק מהשקט - ואין לי מתחרים". זה הרגע הראשון בו שמעתי ראפר משלב רוחניות בשיר שהנושא שלו הוא קלאסי בז'אנר שלנו - פעלולי חריזה וחדוות הראפ. כנען 2000 לימד אותי המון כ'אלבום קונספט'. אלבום עם סיפור מתחילתו ועד סופו שמעביר את המאזין מסע על זמני ואינטרגלקטי מהעבר הקדום של העם היהודי דרך תלאות מצרים ומשליך על ימי ארץ ישראל בשנת 2000, לפני 20 שנה, אך רלוונטי מתמיד. שבק ס אימפריה!".
ג'ימבו ג'יי
"כנען 2000 היה הפעם הראשונה שראיתי להקה עוברת תהליך ועברתי אותו יחד איתה. אני זוכר שהתפעלתי מהמסרים העמוקים, ובעיקר מזה שהם לא עומדים בסתירה לצחוקים עם החבר'ה, ולאלבומים הקודמים של שב"ק. העובדה שחמי העיד שנחטוף שוק אם נראה את הארטישוק שלו כמה שנים לפני, לא הפריעה לו עכשיו לדבר על כבוד בין בני אדם, ולא הפריעה לי להאמין לו. מעבר לזה, כנען 2000 הביא אותי לקרוא סתם ככה בהגדה של פסח, במיתולוגיה היוונית, וגם להתארגן ב-200 ביבנה. הוא היה ונשאר אחד האלבומים שהכי השפיעו עלי, וכשהאזנתי לו השבוע לכבוד הפסח שמחתי לגלות שהוא עדיין בית ספר לראפ והשראה גדולה".
ישגב דותן (לוסיל קרו)
החוויה שלי עם כנען 2000 התחילה שלוש שנים קודם לכן עם השיר 'תתקעו בחצוצרה'. בתור ילד בן 12, שכל מה שהכיר עד אז היה Guns & Roses וחוליו איגלסיאס ולא נחשף ליותר מדי היפ הופ בעברית - 'תתקעו בחצוצרה' פשוט העיף אותי. הגרוב, ההפקה, הוורסים, הכריזמה, האנרגיה והפלואו - איזה פלואו! וכך, במשך חודשים, השיר היה תקוע לי בראש. שלוש שנים אחר כך, כששב"ק חזרו עם כנען 2000 תחת ההפקה של פילוני - זאת כבר הייתה להקה עם פנים קצת אחרות - יותר מחוספסות ובוגרות - אבל עדיין עם אותו גרוב, פלואו וכריזמה, רק שהפעם הם הביאו לנו אלבום שלם כזה, ואני כבר הייתי בשל לצרף אותו לארכיון ההשראות שלי כשהתחלתי לעשות מוזיקה משלי".
אקו
"שנת 2000. אני בכיתה ו', והדבר היחידי שמעניין אותי זה להיות כבר אחרי הנשיקה הראשונה שלי בגדול. אני צעירה מדי בשביל ללכת להופעות, אבל כבר יודעת בעל פה את שני האלבומים הקודמים של שב"ק אחרי שגנבתי לאחותי את הקלטות והקשבתי בווקמן להן בלי הפסקה. אבל היה משהו אפל יותר באלבום החדש, בכנען, אבל אז לא ידעתי להגדיר את זה - התופים והשילוב בין הרוק להשפעות של הרגאיי סחפו אותי פנימה. עוד לא התעסקתי במילים לצערי, אבל זוכרת שלא יכולתי להפסיק לזוז בתנועות מחאה או בתנועות מעגליות. אלה דברים שמלווים אותי עד היום בכל העשייה שלי, ושב"ק ס הפכה להיות פסקול מובהק של חיי. היום אני מבינה כמה האלבום הזה בוגר ומחאתי, ואיך הצליחו לחבר אנשים מכל קצוות המדינה על טהרת השוף. האלבום הזה רלוונטי היום יותר מתמיד, והשירים מרגישים כאילו היו יכולים להיכתב גם היום".
גל ניסמן (פול טראנק)
"הייתי בן 13 כשכנען יצא לעולם. בחיפה, שם גדלתי (ועד היום כשאני מסתובב בה אני נזכר באלבום הזה) כל הילדים בשכבה כבר העריצו את שב"ק - עוד מימי 'עטיפה של ממתק'. אני זוכר את התחושה של לשמוע בפעם הראשונה משהו בעברית שלא שמעת לפני. אז, כשזה יצא, לא היה לי מושג איך להסביר במילים למה זה העיף אותי - אבל היום אני מבין שהשילוב הזה שלהם בין היפ הופ לרוק, היה עשוי כל כך טוב וכל כך טבעי, שעד היום בהיפ הופ הישראלי אני שומע אלבומים חדשים של אומנים חדשים ויודע שהמקור וההשראה שלהם זה שב"ק".