לפני כמה חודשים סיפרה נטע ברזילי בראיון שהיא עדיין גרה עם שותפים. הצהרה שמטרתה לשדר משהו שפוי ומתוק - למרות ההצלחה העצומה, הזכייה באירוויזיון והקריירה המתפתחת, היא עדיין עם רגליים על הקרקע. לא ברור אם דברים השתנו מאז, יהיה חמוד לגלות שברזילי עדיין גרה בדירת שותפים תל אביבית מעופשת עם תקרות גבוהות ופטריית קיר, אבל גם אם לא, זה מובן. גם אם היא גרה עכשיו במגדלי משהו זה סבבה וכל הכבוד, שתתפרנס.
יחד עם זאת, כדאי לומר כמה מילים על הפרסומת החדשה שלה לגינדי ולמגדלי "אפר האוס תל אביב", ששייכים לז'אנר שמות המגדלים שמרמזים על אורבניות ניו יורקית כמו "מידטאון", "אפ טאון", "אורבן" ושלל רפרורים לשדרה החמישית בלי קשר לעובדה שתל אביב אינה ניו יורק ושחלקם למעשה ממוקמים בבת ים.
ברזילי, בפרסומת המושקעת, עושה את הדבר שלה שאנחנו מכירים – משפטים באנגלית/עברית ופרצופים מצחיקים ורקדנים קופצים ברקע והכל נורא מגניב. הפרסומת ארוכה, בערך שתי דקות, ולרגע זה מרגיש כאילו היא הוציאה שיר חדש, אבל אז מתחיל ה"גי גי גי גי גינדי" המגוחך וזה קצת לא נעים. ונכון שכולם עושים שירים שהם פרסומות, גם נועה קירל ועומר אדם, אבל הם לא נטע. הם תמיד היו מוצר פופ (מעולה, אבל מוצר פופ) בעוד היא הקפידה על מצג אינדיבידואלי ועל היותה יוצרת וייחודית ומעניינת. ושוב, זו זכותה, מותר לה למכור את עצמה לכל חברת נדל"ן, אבל נקווה שלפחות יצאה לה מזה דירה בגינדי.
חייבים לשאול – למי הפרסומת הזאת פונה בדיוק? כאילו, ברזילי מצלמת את עצמה באוטובוס ובשוק התקווה בעוד שרה "פיל דה סיטי" ואי אפשר שלא לתהות – איזה סיטי מרגישים אנשים שיקנו דירה במגדלי אפר האוס תל אביב? האם הם האנשים שמחכים עכשיו לקו חמש בתחנת האוטובוס? וכל האנשים הצעירים והקופצים מסביב – הם יקנו דירת גינדי חדשה בלב תל אביב ואז ילכו כל שישי לתקווה לעשות שוק? הרי העיר שמרגישים מקומה 15 במגדל שחנוט במעלה קניון TLV, שונה מאוד מזו שנשקפת לשלל שוכריה הארעיים שנודדים בין דירה ישנה אחת לשניה בהתאם לגחמות בעלי הבית והתמ"א באזור. והם, אגב, בכלל לא בטוח שירצו לגור בדירה במגדל. ערכי המותג של הפרסומת הם "מגניבות", שזה ההיפך מערכי המותג של מגדלי יוקרה, או מגדלים באופן כללי, בטח שבתל אביב.
גם המשפט החוזר "בעל הבית נמאסת" קצת משונה. כי מי שיוכל להרשות לעצמו לקנות דירה באפר האוס גינדי - שאין לנו מושג כמה היא עולה אבל בטח משהו בין 3-6 מליון, אולי יותר אולי פחות, אל תתפסו אותנו במילה – האדם הזה הוא בעל הבית. הוא לא השוכר בדירת שותפים (כמו נטע ברזילי) שנמאס לו מבעל הבית. הפרסומת יוצאת נגד סגנון האנשים שאליהם היא פונה. היא מציגה את עצמה כפרסומת צעירה ולצעירים, אבל קהל היעד שלה הרבה יותר מבוגר ועשיר. היא מציירת את מגדלי אפר האוס כאופציה לצעירים – אבל באיזה עולם? הרי גם אם לא מדובר בקנייה אלא בהשכרה, עדיין יש בעל בית, והשכירות החודשית גבוהה הרבה יותר מסתם דירה תל אביבית שהיא לא חדשה ואין בה מעלית ודמי ניהול ואווירת "מגדל".
הפרסומת משאירה אחריה תחושה לא נוחה, בעיקר בגלל שלא משנה כמה יוציאו על נטע ברזילי והכישרון העצום שלה, וכמה ישקיעו בנראות ובהפקה מוזיקלית, בסוף דף המסרים עדיין משונה מדי. מגדלי אפר האוס בטח נהדרים ונפלאים והרבה משפחות אמידות יהנו לגור בהן, אבל לשווק אותם לקהל צעיר שנוסע באוטובוסים ונמאס לו מבעל הבית, כלומר בדיוק לפלח האוכלוסיה שלא יכול להרשות אותו לעצמם זה קצת כמו פרסומת ליהלומים שפונה להומלסים או עיצוב שיער לקירחים. זה מיותר, ואפילו קצת אכזרי.