הקאמבק: זה קרה ב-1 באוקטובר, בשעת ערב-לילה של יום שישי. מגדל אייפל, ארמון בקינגהאם, הקולוסיאום, בניין האמפייר סטייט ומונומנטים נוספים הוארו באופן שונה מהרגיל, כשעל כולם מתנוססות שתי ספרות: "30". גם מי שלא מתמצא במוזיקה בריטית ידע של-"30" הזה יש רק הסבר אחד, ושבקרוב מאוד נקבל את האלבום הרביעי של אדל. משם זה המשיך להכרזה רשמית, שער כפול והיסטורי ב-Vogue האמריקאי והבריטי, שידור לייב ספונטני באינסטגרם ועוד צעדי יח"צ מחושבים היטב.
אדל חיכתה המון זמן לקאמבק הזה, בדיוק כמו המעריצים, ואף אחד לא היה מוכן לתת לו להשתבש.
קשה לחשוב על עוד זמר או זמרת שיעוררו הייפ כל כך משמעותי בקאמבק שלהם, וששת השבועות של קמפיין "30" היו בממדים שמאפיינים חזרה מהמתים ואיחוד של הביטלס, ממש לא אלבום רביעי של זמרת פופ, אהובה ככל שתהיה. אבל אדל היא אגדה בחייה, אישה שהעמידה כמות בלתי נתפסת של המנונים לפני גיל 30, ובעיקר מישהי שכולם באמת באמת אוהבים. קשה להתנגד למוזיקה כל כך סוחפת, ואפילו אם המהפך החיצוני שעברה מאז "25" הרים כמה גבות, ניכר שאין מישהו שלא רוצה שיהיה לה טוב, ומה שמשחק לטובתה הוא לא רק קול על-אנושי ותדמית בלתי ניתנת לריסוק, אלא גם חן מצחיק ואותנטי, כזה שיגרום לגדולי המצקצקים לשכוח את הפעם בה הואשמה בניכוס גזעי. אבל עזבו את זה כרגע.
So... @Adele are you announcing or not?pic.twitter.com/twIpxp4obJ
ההופעה: יריית הפתיחה האמיתית של "30" הגיעה ימים אחדים לפני שהאלבום יצא באופן רשמי לשירותי הסטרימינג. בכבוד שנשמר עד כה לשמות כמו הנסיך הארי ומייגן מרקל (ואם להאמין לשמועות, אז בקרוב גם לבריטני ספירס), אדל זכתה לספיישל ששודר בשעת השיא האמריקאית, ברשת מרכזית, עם ראיון חגיגי לאופרה ווינפרי והופעה תחת כיפת השמיים מול שלל מכרים מפורסמים. דרייק, ליזו, אלן דג'נרס, סת' רוגן - כל אלה לא באמת היו יכולים לסרב כשהוזמנו לאירוע של פעם בחיים.
ולמרות שעלינו נגזר לחוות את המשדר הזה רק דרך המסך, עדיין מדובר בערב שלא שוכחים. אדל באה ופתחה את הכל: את הלב מול אופרה, פתחה את הקרביים על הבמה ובעיקר פתחה מבערים. ההופעה נערכה בספוט האולטימטיבי - מצפה הכוכבים בפארק גריפית' שבלוס אנג'לס, עם נוף עוצר נשימה והשלט ההוא של "הוליווד" בקשר עין ישיר. היו שם הצצות לכמה משירי האלבום החדש, הצעת נישואים בהפתעה לאחת המעריצות, וגם חזרה לכל הלהיטים הגדולים. בעיקר הייתה שם הוכחה שהחששות היו לחינם, ועוד לא נולד מנתח מיתרי הקול שיצליח לגעת בנכס שיש לאדל בגרון. המקסימום שנצטרך לוותר עליו הוא הגבוהים של "Someone Like You", מעבר לזה הכל כרגיל.
במקביל, בגן הוורדים בביתה של ווינפרי, אדל הייתה חשופה מתמיד, אבל הקפידה לשלב בדיחה או חיוך בכל רגע אפשרי. היא דיברה על הגירושים שלה מאבי בנה (שעדיין גר באותו רחוב לידה), על הימים בהם התקשתה להרגיש מאושרת, על הירידה במשקל וגם על הרגעים האחרונים עם אביה - שלאורך כל השנים לא שמע את המוזיקה שלה, והספיק רגע לפני מותו להאזין ל"30". ווינפרי, מראיינת בחסד, זיהתה על ההתחלה את סוד הקסם של אדל: היא לא מתביישת להיות הכי חשופה ופגיעה שיש, וזה משמש כמגן מפני כל סערה, דרמה או "ביטול" עתידיים.
האלבום: מתוך 12 השירים של "30", רק אחד יצא מראש כסינגל רשמי. "Easy On Me", בלדת אדל קלאסית, ובחירה די מעניינת לסנונית ראשונה מתוך האלבום, בעיקר אחרי ששומעים את כולו - השיר נשמע דומה מאוד, אולי דומה מדי, להמון שירים קודמים שלה, ולמרות כל הנתונים המרשימים הוא אכן התקשה לשחזר את ההמנוניות של "Hello", הסינגל הראשון של "25". ואולי זו בעצם הייתה כל המטרה, להוכיח לנו בתור התחלה שאדל הקודמת עדיין כאן ושהיא לא השתנתה. ההימורים הגדולים יותר יחכו לאלבום המלא.
ואכן, "30" - שהיציאה שלו גרמה אפילו לטיילור סוויפט להקדים בשבוע את יציאת אלבומה המחודש, שתבינו עד כמה מדובר בכוח שאי אפשר להתחרות בו - מכיל מספר שירים "נסיוניים" יותר. "My Little Love" השקט מורכב מהודעות קוליות של אדל ובנה, אנג'לו, אותן הקליטה במסגרת טיפול פסיכולוגי שעברה. מנגד, "Oh My God" ו-"Can I Get" הם מהשיריים הכי פופיים, קצביים ומרקידים שאדל הוציאה, אם כי התוצאה הסופית רחוקה מלהיות בעלת פוטנציאל ללהיט.
השירים החזקים ביותר של "30", כמה צפוי, הם אלה בהם אדל עושה בדיוק את מה שרצינו לקבל ממנה - בלדות גדולות מהחיים עם קול שמרעיד את הרהיטים. ביניהם אפשר למצוא את "I Drink Wine" ו"Hold On", שבוצעו לראשונה בספיישל הטלוויזיוני, את "To Be Loved", ובעיקר את שיר הסיום המופתי: "Love Is A Game", המועמד העיקרי לכניסה לטופ 5 של הזמרת. ובכלל, מי עוד יכול להרשות לעצמו להוציא בשיא הרצינות שירים באורך של קרוב ל-7 דקות, ולדעת שזה לא ייפגע בהצלחה שלהם? נכון מאוד, רק היא.
העתיד: אדל בת 33, ומוקדם לדעת מתי תתחיל לכתוב את אלבומה החמישי. אז מה יחכה לנו ב-"35"/"38"/"41"? האם אלבום הגירושים יוחלף באלבום אהבה מחדש, הודות למערכת היחסים עם סוכן הספורטאים ריץ' פול? האם יהיו שם סגנונות חדשים? בהנחה שאדל יודעת מה טוב לנו - וניכר שהיא יודעת - אפשר רק לקוות שזה יהיה עוד ממה שהתרגלנו לאהוב: שירים על זמניים, רק היא והקול המפלצתי שלה, בלי דואטים או רמיקסים. למזלנו, ולמרות כל החששות, זה בדיוק מה שקיבלנו ב"30".