לפני Fחודשיים שיתפה דואה ליפה באינסטגרם פוסט של צלם אמריקאי בשם וין ארפוסו, שמגנה בחריפות את חיילי צה"ל ש"נהנים להכות ולירות בילדים" - כך לדבריו של ארפוסו. כמובן שלא הספיקו לעבור יותר מ-10 דקות לפני שישראלים ותומכי-ישראל מהעולם הציפו את הזמרת בתגובות עם אימוג'יז של דגלי ישראל במקרה הטוב - ובתגובות והודעות נאצה במקרה הרע.
מאז אותו פוסט מעורר מחלוקת, ישראלים רבים (ביניהם גם "הצל") ממלאים את הרשתות החברתיות בפוסטים שקוראים להחרים את ליפה, ותחנות הרדיו בארץ חוששות להשמיע אותה כשכל לחיצה של PLAY על שיר שלה גוררת עשרות תלונות ממאזינים כועסים.
בהמשך, היו גם לא מעט אנשים שהגדילו ראש, ושלחו מכתבים לשר הביטחון בני גנץ ולשר התרבות חילי טרופר בדרישה לאסור את השמעתה של ליפה בתחנות הרדיו הצבאיות גלי צה"ל וגלגלצ.
ובכן, מלבד היותה שונאת ישראל, דואה ליפה היא גם כוכבת ענקית. זו גם הסיבה שפוסט אנטי-ישראלי שמתפרסם בחשבון האינסטגרם שלה, שמונה כמעט 50 מיליון עוקבים, מעורר כל כך הרבה כעס - ובצדק. הפלטפורמה של ליפה משמעותית, והיא דמות בעלת השפעה רבה על מעריציה בכל העולם, שחלקם (אם לא רובם) ודאי מעולם לא גיבשו דעה אמיתית על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, וישמחו פשוט לחלוק דעה פוליטית עם מושא הערצתם. אבל יש סיבה שהיא דמות בעלת השפעה רבה כל כך ושמילה לא במקום שלה כל כך מכעיסה.
בשנת 2020 דואה ליפה היא אחד השמות הכי גדולים בפופ, וכנראה הרלוונטי והחם ביותר שבהם. במרץ האחרון יצא האלבום השני שלה, 'Future Nostalgia', אלבום פופ כמעט מושלם, גם לדעתי האישית וגם לדעת המבקרים, שהיללו אותו כמעט פה אחד ברגע שיצא. השירים "Don't Start Now" ו-"Break My Heart" מתוכו הפכו ללהיטים גדולים בכל העולם וגם פה בישראל, וכמו בכל העולם, גם פה, לפחות עד אותו פוסט אומלל באינסטגרם של ליפה – הם נוגנו בריפיט בכל מקום, ולגמרי בצדק.
בשבוע שעבר ליפה העדיפה להתרכז סוף סוף במוזיקה ופחות בפוסטים בעייתיים, ושחררה סינגל חדש ורגאטוני יפיפיה עם ג'יי בלווין ובאד באני שוודאי יהפוך גם הוא ללהיט גדול מעבר לים, ולפני כמה ימים גם הכריזה על שיתוף פעולה קרוב עם מדונה ומיסי אליוט, ברמיקס לאחד ההיילייטים מהאלבום שלה, 'Levitating'.
בקיצור, בכל הקשור ל-2020, דואה ליפה עושה עבודה מדהימה עם אלבום של להיטים, מאלבומי הפופ האהובים של השנה, וכזה שכנראה גם יזכר עוד שנים קדימה כזה שהזניק את המעמד של הזמרת הבריטית מ"ההיא ששרה את ניו רולז" לכוכבת מהשורה הראשונה של הפופ, עם קליפים מושקעים, לוקים הורסים, שיתופי פעולה ענקיים, וכל זה בזמן מגיפה עולמית מאד מגבילה, שביטלה או דחתה פרוייקטים רבים של עמיתיה של לתחום.
אז למה אני אומר את כל זה? כי לדואה ליפה כנראה לא אכפת שאתם כועסים עליה. הקריירה שלה בשיאה, והפוסט הזה שהיא שיתפה (ומהר מאד מחקה) באינסטגרם היה קליק אימפולסיבי באייפון החדיש שלה, באיזו דירת-ארמון בלונדון בין ראיון ברדיו לצילום קליפ ללהיט הבא שלה.
שיהיה ברור: דואה ליפה יצאה טמבלית, והטקסט שהיא שיתפה מסריח מבורות ופופוליזם, ומהתוכן שלו אפשר להניח שליפה לא מבלה שעות במחקר על הדינמיקה הסבוכה של המזרח התיכון – בסך הכל יש לה בן זוג פלסטיני שאת דעותיו היא מאמצת בקלות ושמחה - וחבל.
בשורה התחתונה, המפסידים העיקריים מקריאות החרם עליה הם אנחנו, הישראלים. אם קופץ לכם שיר שלה בספוטיפיי ואתם מרגישים שוואלה, מבאס אתכם עכשיו להאזין למישהי שליכלכה ככה על הכבוד הלאומי שלכם, אדרבא. לגיטימי לחלוטין - אל תאזינו.
אבל הניסיון של מדינה כל כך קטנה כמו ישראל להחרים כוכבת כל כך גדולה כמו דואה ליפה, שגם אם כל שמונת מיליון הישראלים ימחקו אותה מהפלייליסט שלהם, היא לא תרגיש ולו משב רוח קל בכיס שלה - הוא מיותר. בניגוד לזמרים ישראליים שהדעות הפוליטיות או המעשים המטרידים שלהם יכולים להכעיס רבים ובתמורה להביא לפגיעה ממשית בקריירה שלהם, כשזה מגיע למטאור כמו דואה ליפה - נראה שפשוט חבל על האנרגיות שלכם, ועדיף שתחרימו את האדם אבל לא את המוזיקה.